יום שני אחרי הצהריים, רחוב אלבסאתין בעיסאוויה. ע', צעיר בן 16, מגיע לביתו, כשעה לאחר ששוחרר ממעצר. "אני לא יודע למה המשטרה בכלל עצרה אותי. הם עשו טעות", אומר הנער שנחשד ביידוי אבנים לעבר רכב משטרתי. "אמרו שזרקתי אבל זה לא נכון. גם לא היה להם שום תיעוד".
סיפורו של ע' הוא רק אחד מבין כמה בעל מכנה משותף – המשטרה טוענת שהיא מבצעת את עבודתה לשמירה על הסדר, התושבים מרגישים שמחפשים אותם ללא סיבה מוצדקת ורף העצבים בכפר רק עולה ועולה.
מעצר בתוך בית הספר
המעצר של ע' הצליח לעורר מחדש את הכעס שיש לחלק לא מבוטל של התושבים כלפי מדיניות אכיפת החוק של המשטרה. "הייתי במאפייה, לקחתי קרוואסון והלכתי לכיוון בית הספר", הוא משחזר. " נכנסתי לשער ואחר כך פשטו על המקום כמה שוטרים ולקחו אותי. זאת פעם ראשונה שעוצרים אותי. לא פחדתי כי ידעתי שלא עשיתי כלום, אבל הייתי בהלם כי תקפו אותי סתם".
אורחים, בני משפחה ושכנים מגיעים לבקר את ע'. אביו מקבל את פניהם בפתח הבית, עומד לצד בנו כשהוא מחזיק את ניירות פרוטוקול הדיון מבית המשפט ומתקשה להסתיר את דאגתו. "אני לא מתכוון במצב הזה לשלוח את הבן לבית הספר, זה מפחיד", הוא אומר. "אתה שולח ילד בבוקר לבית הספר ופתאום לך תדע מה יכול לקרות. הרבה הורים מרגישים אותו הדבר. אני נגד זריקת אבנים ומעולם לא חינכתי את הבן שלי לעשות דברים כאלה. גם למשטרה התברר שהוא בכלל לא קשור לזה. אני חושש שזה יפגע בו בעתיד כשהוא ירצה להתקבל למקום עבודה או משהו אחר וייראו שפעם הוא היה עצור".
הילדים הפסיקו לפחד
רצף הריאיון נקטע כשברקע ילדים מתרוצצים ומספרים על "האקשן" שמתרחש כמה רחובות ליד. "בן 11 נעצר", מתפשטת השמועה מפה לאוזן וכולם רצים למוקד ההתרחשות, שם שוטר יס"מ מחזיק את ידו של הנער, כשמסביב כעשרה שוטרים המנסים לייצר אזור סטרילי ולהרחיק את קהל הסקרנים מהמקום. "אני לא זרקתי אבנים", אומר הצעיר וכלל לא נראה מוטרד ממה שקורה סביבו. "אם הוא היה זורק אבנים הוא היה בורח, אבל הוא לא ברח אלא פשוט עמד בצד הרחוב", אומר יוסף, אחד הצעירים שחזה במתרחש.
דין ודברים קצר בין השוטרים לבין דודו של הנער מוביל בסוף לשחרורו. "עכשיו הוא אסיר משוחרר", אומר בצחוק אחד מחבריו וצעיר אחר שחולף ברחוב אומר בנימה רצינית תוך כדי הליכה, "הסוף שלהם קרוב", ונעלם במורד הכביש.
"הילדים שלנו הפסיקו לפחד", מספר אחד התושבים. "זה מטריד והכל אבל זה כבר נהיה אצלם משהו רגיל ושגרתי. כשהם רואים שוטרים בתוך השכונה כבר לא אכפת להם, זה חלק מחיי היום־יום", הוא אומר. התושב מצביע על עשרות הילדים המפוזרים ברחוב. לבתי הספר הם לא הלכו במהלך השבוע החולף בהתאם להחלטה של ועד ההורים להשבית את הלימודים במחאה על מה שהם מכנים ההצקות וההתנהגות הטורדנית של השוטרים בסביבת מוסדות החינוך בכפר.
"קוראים לנו עזה הקטנה"
המעצר החדש מצית את הכעסים של התושבים. "אם מישהו זרק מרחוק אבנים, זה אומר שצריכים לתפוס נער בן 11 סתם כך? הוא עמד עם חברים ולא עשה כלום. זה הרי בדיוק מה שהיה. הילדים שלנו יוצאים מהבית ואתה לא יודע מה יקרה להם", אומר דוד של הצעיר ומוסיף, "מה שקרה בחודשים האחרונים פה בכפר זה דבר שאנחנו לא מבינים אותו. אני חושב שבמשטרה עצמה לא יודעים מה הם עושים, מה המטרה של הנוכחות שלהם כאן ומה הם מנסים להשיג. יוצאים ונכנסים בלי סוף לכפר, מתגרים בתושבים ואחר כך אומרים לנו 'הילדים שלכם זורקים אבנים'. אנחנו לא מחפשים בעיות ואין שום אמא ששולחת את הילד שלה להשליך אבנים, אבל מצד שני גם אי אפשר לסגור את הילדים בבית וכשהם יוצאים החוצה יש להם עיניים שרואות מה קורה והם מבינים איפה הם חיים. במקום שייתנו ביטחון, יש חוסר ביטחון וזה גורם לכך שדור חדש גדל באווירה הזאת".
תושב אחר שנכח בזירה מוסיף: "אני לוקח את הילד שלי איתי לעבודה וגם אם הוא צריך ללכת למקום קרוב אני מסיע אותו הלוך ושוב כי אין לנו ביטחון בכפר".
תושב נוסף מתערב בשיחה: "המשטרה רוצה להסתובב בחופשיות בכפר אבל הם צריכים להבין שבלי לתת כבוד לתושבים שלנו הם לא ייכנסו.
"פה זה כפר של כולנו, כמו משפחה אחת גדולה. יש לנו אבא אחד והם לא יכולים עלינו. הם מכנים את הכפר שלנו 'עזה הקטנה'. ובאמת אין פה כלום - לא גינות, לא פארקים, לא מקומות להיות בהם".
"לא רואים את הסוף"
החושך יורד. קבוצות נערים וילדים עדיין מסתובבים בכבישי הכפר הצרים, מצטופפים בין המכוניות ליד קירות הבתים, מפצחים גרעינים ועולים על האופניים בתורות. הם כבר הפסיקו לספור את כמות הפעמים שרכבי המשטרה חולפים ברחובות.
ה-GMC המשטרתית נוסעת לאיטה ויוצרת עיכובי תנועה בכביש, המכוניות מאחור צופרות. לפתע היא נעצרת ומתוכה יוצאים לוחמי יס"מ חמושים. אחד מהם נעמד בצד הכביש, מחפה על חבריו שעורכים חיפושים בין הבתים הפנימיים, בטענה לידויי אבנים. "יש פה ניסיון לעשות הפחדה לתושבים והסיבה לא מוסברת. אם באמת היו נכנסים לעשות פעילות ספציפית, לתפוס עבריינים לעשות מבצעי מעצרים, החרמת נשק, סמים, אז בסדר, מילא. אבל זה לא מה שקורה. הם מביאים רק בלגן ואנחנו לא רואים את הסוף. בפועל התחושה היא שהם התלבשו על הכפר, נמצאים פה 24 שעות ביממה, מטרידים אנשים ונטפלים אלינו", מסכם התושב מוחמד אבו אנס.
מגיל עשר יודעים מה זה כלא
תושבים מזהירים כי אם פעילות המשטרה בכפר לא תיפסק, האלימות תגבר. "לפני בערך שבועיים נכנסו שוטרים חמושים עם הנעליים שלהם לתוך המסגד שלנו בכפר וטענו שיודו משם אבנים", אומר אחד הצעירים שנמצא ברחוב ובילה לדבריו ארבע שנים בכלא הישראלי. "זה כואב, כי זו פגיעה בכבוד שלנו. אסור להם להיכנס ככה למסגד. ההתנהגות הזו היא דבר שיכול לעשות בלגן גדול".
חברו, שעומד לידו, מוסיף: " השוטרים לא מקשיבים לנו, אי אפשר לדבר איתם, אז מה נשאר לנו אם לא לזרוק אבנים? אם הם לא יהיו נוכחים פה אז ייגמרו הבעיות. עצם נוכחותם פה מביאה עליהם את האבנים".
"זה או אנחנו או הם", צעיר נוסף מצטרף לשיחה. "כבר אין דרך חזרה. הם מתחילים איתנו. לא ניתן להם להשתלט עלינו. הרבה אנשים פה כבר מגיל עשר יודעים מה זה כלא".
בסביבת ביתו של מוחמד סמיר עביד, הצעיר שנהרג בעימותים עם שוטרים ונטען כי ירה לעברם זיקוקין לפני כחצי שנה, יש זירת התאספות נוספת. "המשטרה היא זו שעושה בעיות, לא אנחנו. נטפלים לילדים", אומר אחד התושבים. "הם גיבורים על ילדים. אם הם לא היו פה היינו חיים בשלום וברוגע".
"את יודעת כמה פעמים עצרו אותי בחודש האחרון? כל פעם אומרים 'מידע מודיעיני' על זריקת אבנים, בקבוקי תבערה וזיקוקים. אני נשאר במעצר יומיים-שלושה ואחר כך משתחרר", אומר אנוואר עוביד, תושב הכפר בן 22. "התחושה היא שמתגרים בתושבים פה מדי שעה ומה שאנחנו עושים זה תגובה למה שהמשטרה עושה נגדנו".
בכפר אומרים כי בחצי השנה האחרונה בוצעו מעצרים רבים, תשאולים ועיכובים לתושבים. "בפעם האחרונה נעצרתי לפני כחודש על זריקת אבנים", אומר צעיר תושב הכפר העובד כמגיש אוכל בסניף של אחד מרשתות בתי הקפה המוכרות בעיר. "30 פעם נעצרתי כבר, אם אני לא טועה".
ותושב אחר מסכם: "המצב גרוע. כוחות הביטחון נכנסים ועושים פוזות עלינו בכפר. מחפשים אותנו בכוונה, ככה לפחות מרגישים האנשים כאן. זה גורם לשנאה כלפיי המשטרה עצמה וגם שנאה כלפיי ישראל. אין לנו בעיה עם היהודים, הבעיה שלנו היא עם השוטרים שהורסים לנו את היחסים עם היהודים".
המשטרה: "בזכות הפעילות חלה ירידה חדה בידויי אבנים"
"צר לנו שפעילות משטרת ישראל למען התושבים 'זוכה' לסיקור מוטה שחוטא לאמת ומטעה את ציבור הקוראים. בניגוד מוחלט לנטען, הנתונים אותם הצגתם בכתבה הינם שגויים ותלושים מהמציאות מהנתונים המצויים בידינו. עוד נדגיש, כי עד כה הוגשו למעלה מ־35 כתבי אישום נגד חשודים בעבירות נגד אזרחים ושוטרים.
"משטרת ישראל מבצעת כל העת פעילות אכיפה גלויה וסמויה לאכיפת החוק, למניעת פשיעה והפרות סדר בכל רחבי העיר ירושלים, בשכונות מזרח העיר וגם בעיסאוויה. מטבע הדברים המשטרה ממקדת פעילות במוקדים השונים בהם ישנם ריבוי עבירות, אירועי פשיעה והפרות סדר המסכנות את שלומם וביטחונם של תושבי האזור והמבקרים בו. רק לפני כשבועיים הושלך בקבוק תבערה לעבר רכבו של תושב המקום שהחל לבעור, והשוטרים שהבחינו במתרחש מיהרו לעזרתו והצליחו לחלץ אותו מהרכב הבוער וככל הנראה גם להציל את חייו.
"באשר לטענה על כניסת השוטרים למסגד, השוטרים נכנסו למקום לאחר שהיו בפעילות מבצעית במהלכה הושלך בקבוק תבערה לעבר הכוחות ופתחו במרדף 'על חם' אחר חשוד שנצפה נמלט לתוך המסגד. לאחר שהסתיימה הסריקה לאיתורו הכוחות עזבו את המתחם.
"בזכות פעילות המשטרה באזור, לאורך החודשים האחרונים חלה ירידה חדה בידויי אבנים, בקבוקי תבערה ועבירות נוספות כלפי אזרחים חפים מפשע, משתמשי הדרך וגם כלפי המבנים הפרטים והציבוריים הקיימים בסמיכות לשכונה. לצד פעילות אכיפה, בסמוך לעיסאוויה פועל מרכז שיטור משולב לאזרח שמטרתו להנגיש את שירותי המשטרה ולבצע פעילות מגוונת עם רשויות נוספות למען רווחתם, ביטחונם האישי ואיכות חייהם של התושבים. עם זאת, לצערנו לעיתים קרובות ישנם פורעי חוק המנסים לפגוע תדיר בשוטרים ולהצר את צעדיהם בפעילות למען התושבים הנורמטיביים, בין היתר באמצעות יידוי אבנים, בקבוקי תבערה וזיקוקים לעבר הכוחות.
"משטרת ישראל תמשיך לפעול להגנה על שלום הציבור ובטחונו, לשמירה על הסדר הציבורי ולאכוף את החוק, בעיסאוויה ובכל מקום אחר".
