בחדר קטן וצדדי, בבניין כמעט נעלם במרכז העיר, ישבו באחד הבקרים השבוע ארבעה מבכירי הפרקליטים במחוז, אשר אמונים על הטיפול והליווי בתיקי עבירות המין החמורים ביותר בירושלים.
כל אחד מהם מחזיק במוחו אינספור שעות שיחה עם קורבנות, נשים וילדות, נערים וגברים. מתלוננים חילונים, אחרים מהמגזר החרדי וכאלה מהמגזר הערבי. כאלה שהותקפו זה עתה וכאלה שכבר שנים סוחבים עימם את הסוד הנורא.
הפרקליטים היו בעיצומה של שיחה שעסקה בתחום הקשה עד כמעט בלתי אפשרי עבורו הם בחרו להקדיש את חייהם. שיחה עניינית מאוד, פורמלית כמעט, כשלפתע הציץ ראש של גבר מבעד הדלת. תוך רגע השתנתה האווירה לחלוטין כשמחיאות כפיים מילאו את חלל האוויר.
"התקבלה עכשיו הכרעת דין בתיק קשה ביותר של עבירות בתוך המשפחה", הם מסבירים לי, "שאפו", הם פונים לעמיתם המחויך ומפצירים בו: "לך להודיע למתלוננת"."רק אתמול דיברנו עם המשפחה והרווחה והכנו אותם לאפשרות שלא תהיה הרשעה", מסבירה לי מנהלת המחלקה את הסיבה לשמחה הגדולה.
מעלים את מספר ההרשעות
בכל רגע נתון מתנהלים בפרקליטות מחוז ירושלים מאות תיקים של עבירות מין בדרגות חומרה שונות. הם מוקצים לכלל הפרקליטים במחוז והקשים ביותר שבהם עוברים לקבוצה של עשרה ותיקים ומנוסים, שצברו לאורך השנים שעות רבות בליווי פשעים חמורים: עבירות אינוס, מעשי סדום ועבירות מין במשפחה. "אנחנו רואים בעבירות מין חמורות תחום שצריך להיות מטופל על ידי הטובים ביותר והוותיקים ביותר", מסבירה עו"ד אשרת שהם, מנהלת מחלקה בפרקליטות מחוז ירושלים אשר מרכזת את תחום העבירות מין ופגיעה בקטינים.
איתה מסביב לשולחן יושבות עו"ד ליזו וולפוס, ראש צוות בפרקליטות ורפרנטית נפגעי עבירה של המחוז, עו"ד ענת ארוסי-כהן, פרקליטה בצוות בכירים אשר מובילה באופן שוטף תיקי עבירות מין וגלעד סוקולובר, פרקליט בצוות בכירים, מטפל בתיקי פשיעה חמורה וחבר בצוות מעצרים של עבירות פשיעה חמורה.בשבועות והחודשים האחרונים הצליחה פרקליטות מחוז ירושלים להשיג מספר גבוהה יחסית של הרשעות בתיקים שעוסקים בפשעי מין וניכר כי גם השופטים לא חוסכים את דעתם. בפסקי הדין הם מכניסים אמירות בעלות משמעות רבה לפסיקה ולא פחות מכך - למתלוננים ולמתלוננות (ראו מסגרת).
כל הבית מגויס למשימה
את התהליך כולו מלווים כמעט מראשיתו צוות הפרליטים של המחוז. הם הופכים להיות חברים, אחים ואפילו הורים למתלוננים, משתדלים להלך על הקו הדק שבין דמות אמפתית שניתן לתת בה אמון ובין גורם מקצועי שמחוייב לאמות מידה ולראיות. "הקשר עם המתלוננים והמתלוננות הוא חלק בלתי נפרד מעבודה על תיק", מסבירה עו"ד וולפוס. "אנחנו אומנם משפטנים שמגיעים לבית המשפט ורואים ראיות לנגד עינינו אבל אנחנו מבצעים גם עבודה אינטנסיבית של ליווי המתלוננות. זה משהו מאוד לא פשוט שכל אחד מאיתנו לוקח על עצמו ולוקח איתו. כל הסיפורים, הבכיות ורגעי השבר של המתלוננים והמתלוננות הם חלק בלתי נפרד מהעבודה שלנו. ולא רק של הנפגעות והנפגעים עצמם, אלא גם של המשפחות שלהם. פעמים רבות אנחנו אלה שמלווים אותם בכל התהליך, מחזקים את הנפגעות/ים ומכילים אותם. מדובר בעבודה קשה שמחייבת המון רגישות ואמפתיה מצידנו".
"הבן שלי שמע אותי באחד הימים מדברת עם מתלוננת", נזכרת פתאום עו"ד ארוסי-כהן. "כשסיימתי הוא שאל אותי 'תגידי, את כמו אמא בשבילן?', שאלתי אותו למה הוא התכוון והוא ענה לי 'כי את מדברת אליהן כמו שאת מדברת אלינו'".
הסובבים את השולחן מהנהנים כולם בהסכמה. על הבית כולו להיות מגויס. "אני לא חושבת שיש פרקליטים שיכולים לשמש בתפקיד הזה בלי שהבית יכיל ויבין את חשיבות העבודה", אומרת עו"ד וולפוס.
זה לא נעים לראות תיק סגור
אחת הביקורות הגדולות על הפרקליטות בנושא הטיפול בתיקי עבירות מין היא דווקא על התיקים שנסגרים. בפרקליטות מציינים בחיוב כי על פי הנתונים שלהם 77% מתיקי עבירות המין ברמה הארצית בהם הוגש כתב אישום הסתיימו בהרשעה, אך הבעיה נמצאת דווקא בתיקים שנסגרים. לפי הדו"ח השנתי של מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, בשנת 2017 84% מתיקי עבירות המין וההטרדה המינית בהן טיפלה הפרקליטות בכל הארץ נסגרו ללא הגשת כתב אישום.
הפרקליטות והפרקליטים אמנם מכירים את התיקים שלהם מלפני ומלפנים ואת המתלוננים והמתלוננות ברמה האישית ביותר, ובכל זאת - לא תמיד מצליחים להגיע להישגים אידיאליים. לפעמים תיק לא מספיק בשל, לפעמים הסיכון גבוה מדי וההעדפה היא להגיע עם הנאשם להסדר טיעון, לא תמיד לשביעות רצונה של הנפגעת.
"יחד עם העבודה האנושית, אנחנו מאוד מקפידים לשמור על הרמה המקצועית, כשמדובר בעבירות מין חמורות התיקים מנוהלים על ידי הפרקליטים הבכירים והמנוסים ביותר", אומרת עו"ד שהם. "לפעמים יכולה להיות מתלוננת שהיא מאוד מעוררת אמפתיה ואנחנו מזדהים עם התחושות שלה, אבל כשאנחנו רואים שאין לנו מספיק ראיות, גם אחרי שמוצו כל האפשרויות של החקירה, הרי שבמקרה כזה אנחנו לא נוכל להגיש כתב אישום. אנחנו מחויבים להגיש כתב אישום רק כשאנחנו עומדים בתנאי הסף לצורך העמדה לדין פלילי. וגם במקרים האלה, אנחנו מחויבים להסביר את ההחלטה לנפגע/ת בדרך רגישה. אלו השיחות הכי קשות וכואבות, אבל חשוב לנו שגם הנפגעים/ות יידעו שההחלטה התקבלה משיקולים מקצועיים בלבד".
מה קשה יותר – שהתיק נסגר או לאכזב את המתלוננת?
עו"ד וולפוס: "המישור האישי מאוד קשה לנו. בהרבה מהתיקים שאנחנו סוגרים יש הבדל מאוד גדול בין האמת המשפטית, שאנחנו צריכים להביא לבית המשפט, ובין מה שאני חושבת ברמה האישית על התיק".עו"ד סוקולובר: "לאורך התיק אנחנו מלווים את נפגע העבירה שהוא יכול להיות ילד, או ילד שכבר בגר וחוזר לעבירה שבוצעה בו בעבר, הוא יכול להיות בן משפחה של הנפגע כמו הורה. כשהם נכנסים לתהליך הם נכנסים לאי וודאות גדולה שמגבירה את החרדה, וזאת חרדה משתקת. לנו יש את היכולת לפרק אותה במעט על ידי הנגשת ההליך הפלילי, בהסברים על מה שהולך לקרות ועל התהליך. יש בזה אלמנט טיפולי קצת. אנחנו בעצם מחזירים להם קצת את השליטה. חלק מהשכנוע הפנימי שלהם לבוא איתנו צעד נוסף ולהופיע בפני בית משפט, שזה דרמטי עבורם, זה העניין הזה של שליטה. אבל יש כוכבית: עד כמה שאנחנו רוצים להחזיר להם את השליטה ואת התחושה שיש להם אחריות לגורלם, לא אנחנו מחליטים בתיק. אנחנו לא קבלני הצלחות. אנחנו צריכים בזהירות ליידע אותם שאנחנו יוצאים לדרך לא פשוטה בסופה בית המשפט הוא זה שמחליט".
עו"ד ארוסי-כהן: "חשוב לנו להבהיר למתלוננים שלא משנה מה התוצאה של התיק, חשוב שהן ימשיכו לשמור על עצמן גם לאחר שהמשפט מסתיים. בסוף התהליך הם ירגישו לפעמים מעין ואקום. אחרי שהשקיעו זמן ניכר מהחיים שלהם בהליך הזה, גם אם העידו רק פעם אחת וכשנגמרת המלחמה החיצונית, הם נשארים עם המלחמה הפנימית. בהרבה מקרים חקירות באולם היו חוויה מאוד מעצימה למתלוננות. הן לראשונה עמדו שם ולראשונה באו להקשיב להן, והן הטיחו בנאשם את מה שרצו לומר בפניו ולפעמים הן אפילו צעקו על הסנגור. בתחושה שלי הן יוצאות מהדיונים האלה סחוטות אבל גם עם הרגשה טובה".
התיקים שנכנסים אל הלב
נפגעות ונפגעי עבירות המין שפוגשים את הפרקליטות והפרקליטים לרוב מוצאים בהם דמות אב ואם. הם לומדים לסמוך עליהם, לפעמים לראשונה בחייהם.
"לפני מספר שנים הגיע אלינו תיק של בחורה צעירה ממשפחה שאביה אנס אותה", מספר עו"ד סוקולובר. "יתר המשפחה הפנתה לה עורף ולא היה לה אף אחד. פגשתי אותה לראיון ראשוני לאחר שהגישה תלונה ושמתי לב שלאורך ידיה יש סימנים של חיתוך".
עיניו של עו"ד סוקולובר מנצנצות כשהוא נזכר במקרה הזה. ניכר כי התיק והצעירה שעמדה במרכזו השפיעו עליו עמוקות. "אשתי היא פסיכותרפיסטית, כך שבבית לא פעם דיברנו על נסיונות אובדניים כתוצאה מטראומות ומצוקות, אבל בפגישה הזו, זאת הייתה הפעם הראשונה שממש ראיתי את זה. מיד נדלקה לי הנורה האדומה. עשיתי איתה מעין 'חוזה' לפיו היא מתחייבת להפסיק לפגוע בעצמה".
"התיק הזה עבר אחר כך אליי", מוסיפה עו"ד ארוסי-כהן. "הבחורה הזאת לא הפסיקה לדבר על גלעד וביקשה ממני למסור לו שהיא לא חותכת את עצמה יותר, רק כי הבטיחה לו. עכשיו היא מצליחה בחייה".
עו"ד וולפוס: "אני לאחרונה הייתי באירוע של מתלוננת שאבא שלה פגע בה לאורך השנים. המקרה התגלה כשמישהו חשד שעוד מישהו מבני המפחה עובר התעללות. בחקירה האבא הודה וחשף שהוא פגע גם בה מינית וכשבאנו אליה היא אמרה 'אני לא מאמינה שאתם יודעים. מי סיפר לכם?'
"היא לא שיתפה פעולה וקשה היה לנו להאמין שיבוא יום והיא תעמוד על דוכן עדים. אבל ברגע האמת היא הייתה הכי חזקה שיש ולאורך כל התקופה היא לקחה איתה את כל המשפחה על הגב. אבל ברגעי השבר? היא בכתה פה, איתי בחדר".
"הילדים שלנו לא ישנים אצל חברים"
אחת התופעות המוכרות של אנשים שמסייעים לנפגעי עבירות מין היא הטראומה המשנית – כשהחשיפה למקרים הקשים משנה את המחשבה ואת אורח החיים שלה המסייע ומשפחתו. "החששות מלווים", מודה עו"ד שהם. "רוב הילדים שלנו לא ישנים אצל חברים. אפילו בן זוגי הבחין לאחרונה בילד שנמצא הרבה באזור הבית שלנו ושיתף אותי בכך שהוא מפחד כי הילד עשוי להפוך לקורבן. אין ספק שחלקנו בטראומה משנית, לשם כך הפרקליטים כולם עוברים סדנאות חוסן. לא משנה אם זה פרקליט צעיר או ותיק ומנוסה. כחלק מהעבודה שלנו כל אחד טיפה שרוט בדבר הזה, כי אנחנו מכילים המון כאב ועוצמת רגשות".
עו"ד וולפוס: "באחד הימים הייתי באולם בית המשפט וראיתי בטלפון שלי שיחות, אחת אחרי השנייה, מהגן של הילד. קיבלתי אישור לצאת החוצה והתקשרתי לגננת. היא אמרה שהילד שלי בסדר אבל שהייתה בעיה בשירותי הגן והגננות קראו לו לצד וביקשו לעזור לו. אלא שהוא אמר "שאף אחד לא ייגע לי בבגדים אחרת אמא שלי תכניס אותו לכלא".
עו"ד סוקולובר: "אני משתדל שלא להביא את הסיפורים האלה הביתה. אני צריך את 'הוונטילציה' מהעבודה והבית משמש לי מבצר מוגן.
"ולמרות זאת לפעמים אנחנו הולכים לישון וקמים עם התיקים האלה, שמשפיעים עלינו גם מחוץ לעבודה״.
"יש יותר אמון במערכת"
בימים אלה נערכת השתלמות לפרקליטים בפרקליטות מחוז ירושלים פלילי והמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. הנושא הוא פגיעות מיניות ונפגעי עבירות מין, הנמצאים בהליך הפלילי.
ההשתלמות בת 11 המפגשים, שיזמה ומלווה עו״ד שהם, תעמיק את הידע וההיכרות של הפרקליטים עם דינמיקה של פגיעות מיניות, מאפיינים של פגיעות שכאלה, כולל התייחסות לפגיעות בגברים ונערים, גילוי עריות, הטרדה מינית בעבודה ובמגזרים שונים, נקודת מבט של שופט והכרות עם מרכזי הליווי והסיוע.
בנוסף לכך נערכו לאחרונה ימי עבודה משותפים עם קציני החקירות במחוז ירושלים ומחוז ש"י של המשטרה, בסיומם גובשו נהלי עבודה משותפים לחקירות ולליווי של קורבנות עבירות מין.עוד בשנה האחרונה נפתח מרכז ההגנה בירושלים, המלווה ילדים ונערים עד גיל 18, נפגעי עבירות מין, גם למגזר הערבי. בעידוד וביוזמת הפרקליטות הוכפל צוות המרכז כך שהוא כולל כיום גם חוקרים ועובדים סוציאלים דוברי ערבית.
"התהליך שנעשה כאן והאמון שנבנה גם בגורמי המשטרה וגם בנו, בפרקליטות, הרגישות התרבותית שבה הדברים נעשים זה הצלחה לא מאפס, ממינוס. יש יותר אמון במערכות והבנה של החברה שהמערכות יכולות לפתור את המקרים", אומרת עו"ד שהם.
רגע לפני שאנחנו מסיימים את הראיון, עו"ד וולפוס רוצה להעביר מסר. "אני רוצה שמי שמתלבטת בבית תדע שאנחנו מתאבדים פה על תיקים", היא אומר. "שיש פה אנשים שמוכנים לסחוב את ההליך הזה על הגב בשבילה. חשוב שתדע שיש לנו המון הצלחות".
