מעגל הקסם
אצטדיון גבעת רם
התוואי: הכי מישורי שיש.
אפשרויות הריצה: בלתי מוגבלות. החל מסיבוב אחד (400 מטר) ועד שהראש כבר לא יכול לספור יותר.
למה כן: כי זה נותן תמונת מצב אמיתית ליכולת שלכם – בלי האטה בעליות או שמירה על הברכיים בירידות. פשוט לרוץ.
למה לא: כי ככל שרצים יותר, ככה מאבדים מהר יותר את השפיות. כמה כבר אפשר לרוץ במעגל?
בטח לא ידעתם: האצטדיון הזה עבר סדרה של שיפוצים, האחרון שבהם רק לפני כשנה במטרה להכשיר אותו למכבייה שהתקיימה בעיר בקיץ האחרון.
עלייה וקוץ בה
הר איתן
התוואי: עליות, ירידות ומה שביניהן.
אפשרויות ריצה: הקפה אחת היא שמונה קילומטרים. מיטיבי לכת ייצאו לעוד סיבוב.
למה כן: אוויר הרים צלול כיין והרבה שקט. לא צריך יותר מזה לריצה טובה. בנוסף יש סימון לכל קילומטר, שעושה את הריצה נוחה במיוחד.
למה לא: קצת לפני הקילומטר הרביעי תבינו בעצמכם. עלייה, עוד קצת עלייה, ולקינוח – עלייה. אה, ויש גם את הדבר הזה בסוף, שנראה כמו עלייה נוספת, אבל הוא בעצם הסיוט הכי גדול שהיה לכם בחיים.
בטח לא ידעתם: באוקטובר האחרון התקיים במקום מרוץ הר איתן הרביעי לזכר איתן פיפמן. המקצים היו 8 ק"מ, 16, 24 ואפילו 32.
לרוץ על המים
סכר בית זית
התוואי: הרוב מישור עם עליות קלות.
אפשרויות ריצה: כמעט אינסופיות. אורך המסלול, שמתחיל בסכר ומסתיים כמעט בהר חוצבים, הוא כמעט תשעה קילומטרים. אפשר לרוץ ולעשות אחורה פנה בכל נקודה - ולהשלים את המרחק הרצוי.
למה כן: כי בחורף, כשהסכר מלא, אתה מרגיש שאתה רץ בכלל באירופה הקלאסית. גם בקיץ מדובר במסלול מצוין, כמעט ללא עליות.
למה לא: כי בחורף, כשהסכר מלא, גם הנחלים הקטנים שמובילים אליו מלאים והריצה הופכת למסלול מכשולים רטוב ובוצי.
בטח לא ידעתם: המסלול מורכב למעשה משני חלקים של פארק ירושלים, המקיף את העיר. הבעיה היא שהחיבור ביניהם מצריך ריצה קצרה בשולי הכביש באזור מוצא.
המסלול הסודי
יער הקדושים
התוואי: משתנה. עליות וירידות, אך גם קטעי מישור די ארוכים.
אפשרויות ריצה: המסלול, שמתחיל בחניון יער הקדושים ומסתיים בכביש הגישה לגבעת יערים, מתפרס על פני כשבעה קילומטרים. אפשר לרוץ אותו הלוך ושוב או להמשיך בו לכיוונים שונים.
למה כן: כי כמעט אף אחד לא מכיר אותו (למעט רוכבי אופניים). מי שמחפש מסלול מאתגר וכמעט ריק מרצים אחרים – זה המקום בשבילו.
למה לא: כי מדובר במסלול מתעתע עם תוואי משתנה שיכול להוציא גם את הרץ השליו ביותר מכליו. הנה עלייה, והופ הנה ירידה ושוב עלייה ושוב ירידה. חלאס.
בטח לא ידעתם: מדובר באחד הקטעים של מרוץ השליחים 'תנ"ך־תש"ח'. המארגנים שלו הגדירו את הקטע 'קשה'. אפשר להבין אותם.
רק רכבת
פארק המסילה
התוואי: ירידה קלה לכיוון אחד, עלייה קלה (אבל ארוכה־ארוכה) לכיוון השני.
אפשרויות ריצה: אורכו של הקטע שבין מתחם התחנה לגן החיות הוא כשבעה קילומטר, מה שמאפשר ריצה למגוון רחב של מרחקים.
למה כן: מדובר באחד המסלולים הנעימים שיש כאן. גם כי לא צריך לנסוע רחוק והוא נמצא ממש בעיר, גם כי הוא לא קשה מדי וגם כי בסוף אפשר לקנח בשייק או בירה במתחם התחנה.
למה לא: בשעות השיא מדובר במסלול די עמוס, שהמוני הרצים, הולכי הרגל ונוסעי האופניים הופכים אותו למסלול מכשולים קטן.
בטח לא ידעתם: מי שיכולים לקחת לעצמם קרדיט לא קטן על הקמת המקום הם התושבים עצמם, שנלחמו בתוכניות השונות והצליחו לשכנע את מקבלי ההחלטות להקים כאן פארק ציבורי.
להרגיש במרוץ
המסלול של מרתון ירושלים
התוואי: עולה ויורד. עולה ויורד.
אפשרויות הריצה: בדיוק כמו במרתון - 5, 10, 21 ואפילו מרתון שלם. כל אחד והבחירה שלו.
למה כן: כי גם כשלא מדובר במרוץ עצמו, תמיד כיף לרוץ בנופים המגוונים של העיר, מגן סאקר, דרך העיר העתיקה ועד גיא בן הינום.
למה לא: כי אם לא מדובר במרוץ עצמו - למה בעצם לרוץ סתם את העליות האלה?
בטח לא ידעתם: פעם, עוד לפני שהוא נקרא 'מרתון ירושלים', המרוץ היה באזורים אחרים בעיר ולא מעט רצים הגדירו אותו "אחד הקשים בעולם". מאז המארגנים למדו לקח וויתרו על כמה מהעליות הבלתי אפשריות.
