ניצן צליק, סטודנטית לתואר שני בספרות, גדלה בצורה נורמטיבית. היא סיימה בגרות מלאה בבית הספר תל"י חינוך, המשיכה לתואר ראשון בהר הצופים וכאמור בימים אלו נמצאת בעיצומו של התואר השני. ניצן היא גם לקוית ראייה בדרגה גבוהה, מה שמאיר את סיפור חייה באור אחר. "הייתה לי בבית הספר טלוויזיה במעגל סגור", מספרת ניצן על האופן בו גדלה: "הטלוויזיה הייתה על השולחן בכיתה והיא הייתה מגדילה לי את האותיות במחברת כך שאוכל לקרוא מה כתוב ומה אני כותבת. חוץ מזה הייתי כמו כולם".
צליק, שנולדה וגדלה בהר חומה, המשיכה ללימודים אקדמאיים: "החלטתי שאני רוצה לעשות תואר ופשוט הלכתי על זה. האוניברסיטה מאד עוזרת לבעלי מוגבלויות".
איך זה התבטא במקרה שלך?
"דבר ראשון הם מצמידים לי מקריא. הוא מקריא לי מאמרים וחומרי לימוד לקראת השיעור, שזה מאד עוזר. בנוסף, פשוט הגעתי לכל המרצים שלי לפני השיעור וסיפרתי להם על הלקות שלי".
והייתה היענות מצידם?
"כולם התגייסו לעזור. הם היו מאד קשובים, היו שולחים לי חומרים לפני השיעור כי לא יכולתי לראות מה כתוב על הלוח. הייתה היענות ממש גדולה".
אך צליק לא הסתפקה בכך. היא הצטרפה לסמ"ן - סטודנטים מנהיגים נגישות, והפכה במהרה לנציגת הגרעין באוניברסיטה העברית. "אנחנו כל הזמן פועלים על מנת לקדם נגישות ומודעות של הציבור הישראלי בכלל ושל הסגל האקדמי בפרט. חשוב להעלות את המודעות עבור סטודנטים בעלי מוגבלויות שמצטרפים כל שנה לאקדמיה".
איך את מסכמת את החוויה האקדמית?
"היא עדיין לא נגמרה כי אני לומדת לתואר שני. אבל ללא ספק נעשה התקדמות ענקית באקדמיה בכל מה שקשור למועדות ונגישות עבור סטודנטים עם מוגבלויות. אבל כמו תמיד אנחנו שואפים ליותר ועם הזמן אנחנו מגשימים עוד ועוד יעדים בדרך".
בנוסף ללימודי הספרות, צליק גם לומדת משחק בתיאטרון פסיק בסדנת מתקדמים. לאחרונה היא אף שיחקה בהצגת סטודנטים ומתכננת להמשיך ולגדול בתחום: "אני מגיעה פעם בשבוע לתיאטרון ללימודים ובסוף השנה נעלה הפקה משותפת".
אגודת סמ"ן, פועלת בשיתוף עם התאחדות הסטודנטים הארצית, ארגון ג'וינט ישראל וקרן משפחת רודמן, ויחד הם עוסקים בכל נושא הנגשת האקדמיה עבור סטודנטים. היום כאמור מציינים את יום המוגבלויות הבינלאומי, שמוקדש לקידום ההבנה כלפי אנשים עם מוגבלויות ועידוד התמיכה בכבודם, בזכויותיהם ובשלומם.
