עמיר ברנר הוא בין מעצבי התאורה המובילים בארץ. חוויית האור שיצר מלווה אותנו בקניונים, מוסדות ציבוריים ובתי עסק בכל רחבי העיר - עשרות מבנים, אם לא למעלה מכך, חלקם מרכזיים מאוד. הוא עיצב את פריסת הפנסים במגדל דוד ובמרכז מורשת בגין. וכן, אפילו בכותל המערבי ובמנהרות שמתחתיו.
למרות השפעתו הרבה על חזות העיר, הוא לא גר בירושלים מעולם. זה לא מפריע לו להכיר בה כל פינה, לרבות תולדותיה במאות השנים האחרונות. "הדברים האלה מרתקים אותי", הוא אומר. "כל פיסת אבן כאן היא חתיכת היסטוריה, זה דבר מדהים, שמתחבר היטב להיסטוריה היהודית, כשרשרת סגורה שנעה ואסור שתיפרץ".
בשיחתנו בבית קפה בשדרות ממילא חשוב לברנר להניח את הקלפים על השולחן: "נולדתי בתל אביב, סבי בנה אותה ומשפחתי מתגוררת בה באותו בית מאז שנות ה־30". ובכל זאת, כשהוא מסתכל על חומות העיר העתיקה הפרושות מולנו, הוא יודע לתאר נקודה לא רחוקה בירושלים שנמצאו בה ממצאים ארכיאולוגיים מהתקופה האיובית, סמוך לאתר רחצה טורקי, עם שרידים גם מימי בית שני והתקופה הביזנטית.
"משק כנפי ההיסטוריה"
עיצוב תאורה הוא אחד המקצועות שכולנו נהנים מהם, לרוב כלל בלי להיות מודעים לכך. מעצב טוב צריך לדעת לשלב בין מעשיות ליופי. הוא ימצא עבור המזמין פתרונות טכניים שיספקו תאורה זולה ויעילה למבנה או לאתר, ובה בעת ישלימו את חוויית הביקור במקום ויעצימו אותה באמצעות האור. עליו להשתמש בידע שלו, ביד אומן, כדי להעביר את הדגשים של המקום בהתאם לרצונו של מי ששכר אותו.
ברנר עצמו נכנס לתחום בשנת 88' והתמחה בהתחלה בתאורת במה בתיאטרון. כיום הוא אחד ממעצבי התאורה המובילים בישראל, שניהל פרויקטים בקנה מידה בינלאומי וזכה בפרסים ובהערכה מסביב לגלובוס. בירושלים הוא אחראי על עשרות מיזמים, אך הראשון שבהם, שגם היה זה שהחדיר בו את האהבה לעיר, היה אתר 'הבית השרוף' ברובע היהודי. "פתאום אתה מגלה את משק כנפי ההיסטוריה", הוא משחזר. "דברים שכאילו היו לי חדשים, אבל ישבו לי על משהו חזק מאוד, פנימי".
איך ניגשים לפרויקט טעון כל כך?
"קודם כל, המחקר ההיסטורי מרתק וחשוב. הבחירה מה להאיר משפיעה בסופו של דבר על מה שהמבקרים יראו ויזכרו. האימפקט הוויזואלי הוא מעין חותם שאתה משאיר".
בשנים האחרונות האיר ברנר עוד מבחר גדול של מקומות בירושלים ובעולם, אך לדבריו חלקם נגעו לליבו במיוחד.
"הביתן היהודי באושוויץ, פרויקט מטעם מוזיאון יד ושם, ריגש אותי אישית באופן יוצא דופן", הוא מספר. "יש שם ספר שמורכב מדפים ענקיים בתוך חלל גדול. מצאתי את השם 'דוד ברנר', שמו של אבי, ונכתב שהוא מטומשוב, מקום הולדתו של סבי. התקשרתי לאבא ושאלתי אותו על שם מי הוא נקרא, והוא ענה לי שעל שם הדוד שלו. ופתאום שנינו לא יכולנו לדבר, נחנקנו יחד. זה היה האח של סבא שלי, שנספה באושוויץ".
את המטען הרגשי הזה הכניס ברנר לתאורה בביתן. הוא בחר להאיר את הדפים בספר הענק כך שהאור יפרוץ מבין העמודים. מלבד זאת, הוא אומר, התאורה בחלל נבחרה להיות "כזאת שמזכירה חדר מתים - קרה ושותקת".
יצירתיות בשירות המסחר
במשך השנים לימד ברנר את עצמו דברים רבים על עיצוב תאורה. הוא עיצב מוזיאונים ומוסדות ציבוריים, וגם עסק בעיצוב תאורה למקומות מסחריים כמו קניונים, בתי עסק ואולמות אירועים.
למרות חיבתו לצד האומנותי במלאכתו, הוא התמקצע במשך השנים גם בעבודות מהסוג המסחרי יותר ויודע למצוא גם בהם את הדרך הנכונה לבטא את עצמו מבחינה יצירתית.
בירושלים הוא עיצב למשל את התאורה של קניון הדר המחודש בתלפיות, ומספר שבעבודה כזאת חשוב לשים לב לדגשים של הלקוח וכן לתנאים הפיזיים של המבנה, כדי למקסם את אפקט התאורה. "אני תמיד מתרגש כשאני עובד על פרויקטים", הוא אומר. "גם עבודה על קניון עושה לי פרפרים בבטן".
בכיוון הרבה יותר ממלכתי, פרויקט נוסף שברנר לקח בו חלק לאחרונה הוא אתר הזיכרון בהר הרצל שנפתח לפני כחצי שנה: חלל עגול עצום ובו 23 אלף אריחים הנושאים את שמות כל חללי מערכות ישראל. לשם כך הוא פיתח מערכת מיוחדת של תאורת לד. "יש פרויקטים שאני חושב עליהם בלילה, שאני מתעורר בגללם בלילה. הפרויקט הזה, בוודאי".
אתה מרגיש שאתה עושה שירות לעם היהודי?
"אני מקווה מאוד שכן. תמיד הפריע לי למשל שהכותל הואר בלי שום תכנון מסודר. היו בו כתמי אור, אפילו בגוונים שונים. הכותל לא צריך קונצים. צריך פשוט להאיר אותו. הוא מביא איתו את הדרמה שלו".
איך קיבלת את הפרויקט של הארת הכותל?
"תמיד כששאלו אותי מה אני חולם להאיר, עניתי שאת הכותל. במידה מסוימת אפשר לומר שיצאתי לחפש אתונות ומצאתי מלוכה".
ברנר מספר כי כבר שנים רבות הוא עובד עם הקרן למורשת הכותל המערבי, בפרויקטים גדולים וגם בייעוץ מקצועי שוטף. "הכל התחיל מזה שגופי התאורה בכותל נשרפו כל הזמן ובאמצע הקיר היה חושך", הוא משחזר, "אז ביקשו שאראה מה אפשר לעשות. התחלתי בעצם את העבודה כמין פתרון טכני. היו שם יותר מעשרים גופי תאורה שצרכו המון חשמל ועדיין הותירו כתמי אור בצידי הכותל. אז במסגרת השוטף עשיתי חישובים והדמיות והגעתי לזה שאני יכול לתפור את כל הסיפור עם עשרה גופי תאורה בזוויות שונות. שוב, מאוד טכני. בהדמיה הבנתי פתאום שזה מה שחלמתי עליו. שזה זה. אני מעצב את התאורה של הכותל".
ומה החלום הבא בעיר?
פרויקט שאני עובד עליו בימים אלה, התאורה לבית הכנסת 'תפארת ישראל' בעיר העתיקה, שהירדנים פוצצו בזמנו".
