ביום שלישי לפני שבועיים, רגע לפני חג הסוכות, המסעדן יהודה אסלן עמד במטבח ביתו והחל בבישולים לקראת החג. הוא עמל על הכנת הבצק שישמש כדי להכין לחם בעג'ין ובמקביל בישל ירקות על הגז. לאחר דקות ספורות הוא התמוטט. "הייתי עם חבר בקומה למטה ולא הבנתי את פשר הנפילה. תחושה פנימית גרמה לי לעלות ולבדוק שהכול בסדר", משחזר בנו אורי עבור בני המשפחה.
כמעט מתוך אינסטינקט הביט אורי לעבר הסירים. הוא ראה שהירקות טרם התבשלו והבין שלא עבר זמן רב מרגע הנפילה. "בדקתי לאבא דופק ומיד ראיתי שהוא לא נושם. הזעקתי את מד"א לבית, ובתוך שלוש דקות הם כבר היו פה והצליחו להחזיר לו את הדופק. באותם הרגעים לא היה לי מושג מה קרה לו, אבל ניסיתי להיאחז בתקווה שהצליחו להחזיר לו את הדופק", הוא מוסיף בשחזורו.
ליבו של האריה נדם
אסלן פונה לבית החולים במצב קשה. בשעות הראשונות המשפחה עוד ניסתה לשמור על אופטימיות מדודה ושקולה. "אני זוכרת היטב שברגעים הראשונים הרופאים לא רצו להשלות אותנו אבל הפגינו אופטימיות זהירה. לא ידענו אם אבא ייצא מזה והעדפנו לקוות שגם אם ייגרם נזק מסוים הוא עדיין יישאר בחיים", משחזרת בתו טימור.
בבדיקות המקיפות כבר גילו הרופאים כי קיימת בעייה קשה בליבו של אסלן, אך הם הוסיפו להיאבק. במקביל, החברים שהכירו את אסלן ממסעדת 'הלינק' הגיעו בהמוניהם לבית החולים והתפללו לשלומו של אחד מגדולי המסעדנים שהיו בירושלים. "אני לא חושבת שאי פעם המסדרונות בהדסה עין כרם היו מלאים כמו באותם הימים. הרגשתי את האהבה שאבא מקבל מכל עבר", נזכרת בתו.
במשך יומיים אסלן, שפירושו בטורקית הוא אריה, נלחם על חייו. בסיומם הוא החזיר את נשמתו לבורא. אל הלוויה שהיתה במעלה החמישה הגיעו מאות אנשים שהתקשו לעכל את הבשורה. "אבא היה זן נדיר ומיוחד שכבר לא גדל היום", הספידו אותו שלושת ילדיו. "איננו יכולים להתאבל עליו באמת, מכיוון שאנחנו יודעים שהוא חי את החיים בצורה המושלמת ביותר".
"באתי עבור החיוך"
במהלך הלוויה של יהודה אסלן הגיעה אחת מלקוחות המסעדה אל בני המשפחה ואמרה שהיא יודעת שמעכשיו היא לא תוכל לדרוך במסעדת לינק. "מעולם לא באתי אל הלינק בגלל האוכל", הודתה. "כל מה שחיפשתי במסעדה זה את היחס של יהודה. חיכיתי שהוא יגיד לי שלום בכניסה ויחשוף בפניי את החיוך המפורסם שלו שיגרום לי להרגיש הכי חשובה בעולם".
יהודה אסלן אהב אוכל וגם הרוויח ממנו לא מעט. עם זאת, בכל מקום שהוא היה בו ראו היטב שכל מה שהניע אותו היתה אהבת האדם הטמונה בו. "ראיתי איך הוא באמת מסתקרן מכל אדם", מסביר אחיו עופר. "איך הוא מדבר לאנשים פשוטים בגובה העיניים, ומצד שני כשמגיעים פוליטיקאים או אנשים משכילים למסעדה הוא יודע בלא כל מאמץ להתאים את עצמו אליהם".
את יסודות הסקרנות קיבל אסלן כנראה בקריירת השיווק שקדמה לתפקידיו בתחום הקולינריה. "יהודה לא הכיר את עולם הברים והמסעדות עד שאני הקמתי את מומנט בשנת 1995", נזכר אחיו הצעיר דודו. "כשהבנתי שיהיה לי קשה להפעיל את העסק לבדי קראתי ליהודה והוא הגיע בלא היסוס כדי לעזור לי".
מחבר בין הירושלמים
העזרה המקומית התפתחה לשותפות עסקית של כמעט שני עשורים. יהודה התאהב בעולם המסעדנות, ולאחר שהשניים מכרו את 'מומנט' ליורם לוי הם פתחו את 'הלינק', שכשמו חיבר בין ירושלמים מכל הסוגים. "בתחילה המקום היה יותר בר ממסעדה ותפריט האוכל היה מצומצם", סיפר בעבר אסלן ז"ל.
שינוי הייעוד של 'הלינק' התרחש כאשר אסלן החל להפעיל מקומות בעלי אופי בלייני, כמו 'המונא', 'סטנגה' ובר 'יהושע' ברחוב בן סירא. כולם הפכו להיות אטרקציות ליליות שאפשרו לציבור הירושלמי לסיים את הערב עם משקה משובח או בבילוי עם בת זוג. כדי לאזן בין עסקיו הלינק התמקדה יותר במכירת מזון.
לפני שש שנים ניסה אסלן להפעיל את טעמון והפסיד כסף רב. גם הניסיון להקים את 'הלינק' בקסטל לא הצליח והוא נאלץ למכור את המקום. "בשנים האחרונות יהודה חווה לא מעט בעיות עסקיות", מספר חבר קרוב. "עם זאת הוא מעולם לא נתן לדברים לשבור אותו. הוא ניסה להתמקד בלינק ובג'ורג'י בפיתה שהוא הקים במקום טעמון".
גם כשהתרחב, הלינק תמיד נשאר סמלו המסחרי של יהודה אסלן. העובדה שהצליח לשרוד כמסעדה לא כשרה בירושלים במשך שני עשורים מלמדת על אופיו המיוחד של הבעלים. "אנשים לא תמיד יודעים עד כמה קשה לשרוד, במיוחד בעיר כמו ירושלים", מסביר דודו, "עד כמה כל מתיחות במצב הביטחוני פוגעת בנו ועד כמה אנחנו לוקחים את העבודה איתנו לכל מקום".
לאורך רוב השנים שני אחיו, דודו ועופר, היו צמודים אליו גם בעסקים. "תמיד היתה בינינו חלוקת עבודה ברורה שמנעה בעיות", מסביר עופר. "מצד שני, העבודה הצמודה מולידה לא מעט מתחים וכדי לשמור על המשפחה מאוחדת החלטנו להפריד כוחות. אני, שהייתי במטבח, החלטתי להקים קצבייה משלי ואילו דודו עבר לעסקיו. בזכות זה הצלחנו לשמור על המשפחה".
"עם אבא לא מתחכמים"
לפני כמעט 15 שנה סירבה טימור אסלן להתלבש לגן וניסתה לנצל את המצב כדי להתפנק על אביה. יהודה אסלן החליט להתחכם איתה והודיע לה שהוא אינו מתכוון להיאבק איתה. הוא אחז בידה ולקח אותה לגן כשהיא לובשת פיג'מה. לאחר תגובות חבריה לגן שלגלגו על לבושה היא הבינה שעם אבא עדיף לא להתווכח. "מאז אותו יום לא התעסקנו עם אבא. ידענו שאם נאחר לקום בבוקר הוא פשוט יברח לנו", היא נזכרת.
אסלן היה עסוק ברוב שעות היממה בעסקיו, אבל ידע להעריך היטב את משפחתו. בנו הבכור גל, כיום בן 22, נולד לאחר שנים רבות של טיפולים, ושני ילדיו התאומים בני ה־20, אורי וטימור, נולדו פגים בשבוע ה־26 להיריון ובמשך חודשים ארוכים נשקפה סכנה מוחשית לחייהם. "באותם הרגעים גיליתי שילד מוציא ממך רגשות שלא ידעת שקיימים בך", הוא סיפר בעבר.
אסלן היה אבא קשוח, כזה שרגיש לעמידה בזמנים ומחנך את ילדיו למצוינות. כמעט באותה נשימה הוא שמר על התנהלות נערית ושובבה והשביע אותם שתמיד יאהבו כל אדם. "הוא היה חצי אבא וחצי חבר. יכולתי לדבר איתו על הכול. הוא ידע כל מה שקורה בחיים שלי מכיוון שידעתי שאם אספר לו על הדברים שמטרידים אותי הוא כבר יידע מה לומר לי כדי שאוכל לפתור את העניין הזה", נזכרת בתו.
מסעדת הלינק היתה ביתם השני של ילדי משפחת אסלן. "כל הלקוחות הכירו אותי ואני הכרתי את כל אנשי הצוות. חלק גדול מהלקוחות הגיע לנחם אותנו בשבעה, וחלק מהם אפילו הגיעו לבית החולים", מספרת בתו. "אני מרגישה שהעובדה שאבא המשיך עם הצוות שלו לאורך כל כך הרבה שנים היתה סוד הקסם שלו".
לאחרונה נסעו השניים לטיול של אב ובתו באיטליה. "זה היה מדהים. בטיול הזה גיליתי עוד יותר את אופיו המיוחד של אבא. הוא לא היה מהאנשים המתכננים. הוא פשוט נכנס למכונית והתחיל לנסוע. כשהוא ראה שאני מפוחדת הוא התגלגל מצחוק. הוא לא היה מקבל החלטות אישיות ממקום שכלי אלא ממקום רגשי".
באחת משיחותיהם האחרונות יהודה אסלן סיפר לבתו שהוא כבר עייף ממסעות ברחבי העולם. אותה זה שעשע, מכיוון שידעה שהעייפות תחלוף עד מהרה. בדיעבד היא תוהה אם ייתכן כי אביה חש משהו שלא הצליח להביע במילים. "במהלך השיחה הזאת ניסינו לחשוב יחד על מה שאני אלמד כשאסיים את השירות הלאומי. ברגע שאמרתי לו שאני חושבת שאביע את עצמי היטב בתחום הקולנוע הוא מיהר לתמוך בי ולתת לי את ברכת הדרך".
חוט השני של המשפחה
כשיאסלן טיפל באמו החולה בשנותיה האחרונות הוא הקפיד למלא את כל בקשותיה. גם כשביקשה משהו מתוק, כשהיא חולה בסוכרת, הוא לא היסס ומצא בעבורה דברים ממותקים שירככו את כאביה ואת סבלה. "יהודה תמיד אמר שבשלב מסוים של החיים אנחנו צריכים לעשות מה שעושה למבוגרים טוב בנפש ולא רק מה שמומלץ להם מבחינה רפואית. כשהוא ראה את אימא מחייכת אחרי שהיא אכלה מה שהיא רצתה זה שימח אותו יותר מכל דבר אחר", נזכרת עליזה אחותו. "החשיבה הזאת שינתה את כל דפוס המחשבה שלי".
אסלן, שנפטר בגיל 58, היה חוט השני של המשפחה כבר מילדות. כשהאחים היו צריכים מישהו שיתווך את צרותיהם לאבי המשפחה יהודה התערב וסידר את העניינים. כשמישהו נקלע לצרה יהודה היה מטפל בכל נזק. "כשהצעתי נישואים ולא ממש ידעתי איך לקדם את זה יהודה לקח על עצמו את ארגון החתונה. הייתי צריך רק לבוא בזמן ובמקום שנתבקשתי", מספר דודו.
כל האחים גדלו בירושלים. יהודה ועליזה גדלו בנחלאות. עופר ודודו כבר גדלו בקרית מנחם. כולם נשארו באזור העיר עד היום. "בימי שישי ניסינו להיות ביחד, ובעיקר מעולם לא ויתרנו על המשפחה המאוחדת בחגים", מסביר עופר. "רצה הגורל ויהודה נפטר דווקא בחגים ונתן לנו לחוש עוד יותר בחסרונו". מדי פעם הצטרפו גם לקוחות של הלינק לסעודות השבת של יהודה. "כשהיו לו לקוחות שלא הצליחו להזמין מקום בלינק הוא היה מזמין אותם לבית ומארח אותם כיד המלך. הוא תמיד הסביר לי שהוא משאיר את הלינק פתוח בערבי שבת כדי שאותן משפחות שאינן מבשלות בשבת יוכלו לחוות עדיין את סעודת ליל שבת בצורה ראויה", מסבירה אחותו.
צדיק נסתר
לפני חודשים ספורים קיבלה עליזה טלפון מאחיה. הוא ביקש ממנה לבוא וללמד ילדים כיצד לאפות עוגות. היא ניסתה לסרב אבל לא הצליחה להתמודד עם מסכת הלחצים של אחיה. כשהגיעה היא גילתה לראשונה שיהודה מעביר בהתנדבות סדנאות לנוער בסיכון ומנסה לשקם אותם דרך המטבח. "הייתי בהלם. אני האדם הכי קרוב אליו בעולם והוא בכלל לא חשב לספר לי על פעילות החסד המדהימה שהוא עושה".
סיפורים מהסוג הזה מאפיינים היטב את דמותו של יהודה אסלן. מלבד היותו אוהב אדם ואוהב ספר, הוא בעיקר אהב לעזור ולתמוך. "הוא התייחס לכל צרה בשוויון נפש ותמיד ידע איך לפתור אותה. היתה לו אינטליגנציה רגשית נדירה", מסבירים אחיו. "מעולם לא הבנו מאיפה הוא מוצא את הכוחות לעזור לכולם".
במהלך השבעה הגיע לנחם אחד הספקים שעבד עם אסלן במשך שנים. הוא סיפר לבני המשפחה שבאחד הימים יהודה שמע שיחת טלפון מקרית שלו שבה הספק מדבר על רצונו לרכוש מכונית אבל איננו מסוגל לעשות זאת כלכלית. באותו הרגע יהודה שלף את פנקס הצ'קים שברשותו ורשם את הסכום שחסר לו כדי להשלים את הרכישה. המחווה הזאת ליוותה את הספק לאורך כל השנים שחלפו מאז. "הסיפור הזה מתאר את יהודה יותר מכל דבר אחר. בעסקים הוא לא היה תמים, אבל בגמילות חסדים רק הנתינה עניינה אותו", קובע עופר.
האח של כולם
ביום ההולדת האחרון בחייו החליט יהודה אסלן להזמין את שלושת ילדיו למסעדת 'יודל'ה' שבבית יעקב. איש מהילדים לא הופתע כשהוא הפציר בהם להזמין את כל מה שבתפריט. "אבא'לה! הגדול מכולם, אתה חוגג 58 שנים אבל אתה בנפש בן עשר שבוגר לגילו. מודה לך על הכול. אתה דמות להערצה בצורה הכי טובה שיכולה להיות. מאחל לכולנו שתישאר כמו שאתה", כתב בנו הבכור בפוסט מרגש.
קשה לבני המשפחה לעכל כיצד ייראו החיים בלי יהודה אסלן. בעבורם הוא היה הרוח הפעילה בכל אירוע חברתי ובלעדיו הם יצטרכו להסתגל למציאות שונה. העובדה שהוא נפטר במהלך ימי החג האריכה את תקופת העיכול לשבועיים. "זה מצחיק שדווקא יהודה, שהיה סמל החילוניות, זכה שיתאבלו עליו שבועיים. מצד שני, אני סבור שבעבור אדם עם לב כמו שלו שבוע אחד של אבל זה מעט מדי", מסביר עופר אחיו.
במשפחה מעדיפים לא להביט על הקשיים בשנותיו האחרונות כעל גורם במותו הפתאומי.
דודו: "אנחנו מעדיפים לחשוב שהלב הרחב שלו, שהכיל את כולם, כבר לא היה יכול לעמוד בעומס האהבה שהוא חילק לכל עבר".
גם ירושלים מתקשה לעכל את החיים בלי יהודה אסלן, שהפך לאחד מסמליה. חברים ולקוחות רבים נוהרים אל בית המשפחה ומסבירים עד כמה הוא היה משמעותי בעבורם. אחרים מפרסמים פוסטים נרגשים ברשתות החברתיות. "תמיד חשבתי שיהודה הוא האח שלי, אבל פתאום הבנתי שהוא האח של כולם", מסבירה עליזה. "אני מתנחמת בכך שהוא ידע עד כמה אנשים אוהבים אותו. אני חושבת שזה הדבר שהיה משמח אותו יותר מכול".
