"בכלל לא ידעתי על מתווה החינוך החדש של ברקת (חלוקת השכונות לפי מגזרים ובניית מוסדות חינוך בהתאם; א"ל). שמעתי על כך רק מהתקשורת. מנהל מנח"י קינן? הוא חדש בתחום ועדיין צריך ללמוד. אני מאמין בו. בית הספר ברנדט? אתה לא יכול סתם כך להעביר מבנה". ריאיון מיוחד עם מנהל מחוז ירושלים של משרד החינוך, מאיר שמעוני, בשבוע של פתיחת הלימודים.
שמעוני (סא"ל במיל') פותח בפעם העשירית את שנת הלימודים בעיר. הוא היה ממקימי רשת בתי הספר של 'ברנקו וייס', ומאוחר יותר מונה לנהל את המחוז החרדי בארץ. אך עבודתו הופסקה בגלל לחץ למנות אדם חרדי לתפקיד.
"לא התנהלות תקינה"
בראש סדר היום הירושלמי עומד כיום המתווה החדש שפרסם ראש העירייה ניר ברקת השבוע, שעוסק בחלוקת מוסדות החינוך בעיר לפי מגזרים. האם ברקת התייעץ איתך לפני שקבע גורלות בנושא?
"המתווה החדש? מה זה בכלל? לא שמעתי עליו. כל מה ששמעתי היה מהתקשורת".
חלוקה גורלית של מוסדות החינוך בעיר ומשרד החינוך לא יודע כלום?
"ראש העירייה היה צריך לשתף ולתאם איתי את העברת מוסדות החינוך. הוא לא צריך את האישור שלי אם הוא רוצה להפוך שכונה לחרדית או חילונית, אבל תוכנית גדולה כמו זאת צריכה להיעשות בשיתוף עם משרד החינוך".
כמו בית הספר 'ברנדט' בנווה יעקב?
"'זאת דוגמה טובה. מדובר בבית ספר של החינוך הממלכתי. על מנת להעביר אותו לחינוך החרדי הלא רשמי הוא היה צריך לעבור כמה אישורים. זה לא קרה. העירייה לא השיגה את האישורים הנדרשים".
מדוע הסאגה הזו הייתה צריכה להימשך כל הקיץ, ולהגיע לבג"ץ?
"ראש מנח"י אביב קינן חדש בתחום. הוא נכנס לפני חודשיים. אני מעריך שצריך לפחות שנה כדי ללמוד את מערכת החינוך בירושלים. הוא עשה טעות ולא הכיר את נוהל העברת המבנים, שצריך לעבור דרך משרד החינוך, אבל אני מכיר אותו אישית ומאמין ביכולות שלו".
וזה לא המקרה היחיד שבו העירייה פועלת על דעת עצמה. גם בכוונה להעביר את בית הספר 'נווה עציון' היו בעיות.
"נכון. גם פה העירייה פעלה על דעת עצמה והחליטה ברגע אחד, בלי דיון מסודר, להעביר את בית הספר למבנה בקרית יובל. פתאום גילינו שיש כיתות לא תקניות, שמחייבות את אישור מנכ"ל משרד החינוך, אבל אף אחד לא פנה אלינו. זאת לא התנהלות תקינה וזה מהלך שנעשה בצורה חפוזה".
הבדל של מזרח ומערב
שמעוני מודע לפער האדיר בין מספר הכיתות הנחוצות בירושלים למספר הכיתות בפועל".
יש לך תוכנית לצמצום הפער?
"עיריית ירושלים עשתה מהלך מבורך והחליטה לקחת הלוואה של יותר ממיליארד שקל כדי לבנות כיתות לימוד".
זאת הלוואה מבנק פרטי. זה נראה לך תקין? אתה בתור הגוף האחראי מטעם המדינה צריך לתקצב את זה, ובוועדת החינוך האחרונה בכנסת נציג מטעמכם טען שבשנה הקרובה תתקצבו רק 60 כיתות.
"בשביל לצמצם פער של אלפי כיתות צריך תקציב ייעודי. תקציב זה מאוד מצומצם. אנחנו פועלים כל הזמן מול משרד האוצר על מנת לצמצם את פערי הכיתות".
הפער הגדול ביותר הוא במזרח העיר.
"לגבי מזרח ירושלים יש לנו תוכנית חומש מהפכנית. בתוך חמש שנים אנחנו הולכים לבנות כ־1,500 כיתות חדשות ולצמצם את הפערים הבלתי נסבלים".
איך אתה אכן מתכוון לפעול בחלק הזה של העיר, שסובל מהזנחה בחינוך?
"בהוראת שר החינוך נפתלי בנט, התחלנו לעשות שינוי מהותי ושקט במערכת החינוך במזרח ירושלים. אני הולך לפי שיטת המקל והגזר. מצד אחד אני מבטיח לטפל בצורה קשה ובלתי מתפשרת בהסתה, כולל נקיטה של צעדים משמעותיים למיגור התופעה. אבל בצד השני אני רוצה לתת להם שוויון הזדמנויות".
שמעוני מכיר גם את ההאשמות כלפי משרד החינוך בסערת בית הספר למדעים ולאומנויות בגילה שעשר מורות עזבו אותו בחודש האחרון. "רק לפני חודשיים הבנתי את המורכבות של בית הספר, אחרי מה שקרה במסיבת הסיום", הוא אומר. כזכור, מספר מורות עלו לבמה והחלו לצעוק על ההורים ולהתעמת איתם, כל זאת לעיני התלמידים ההמומים.
היו טענות שהמפקחת מטעם משרד החינוך ידעה על הבעייתיות של המורות עוד לפני מה שקרה במסיבת הסיום.
"אנחנו נעשה בדיקה מעמיקה ונפיק לקחים. אחרי ששמעתי מה שקרה במסיבת הסיום טיפלתי בזה אישית. ראיתי לנגד עיני את מניעת הסגירה של בית הספר ושיקומו. אנחנו נתמוך ונסייע ככל האפשר".
איך אתה רואה את הבירה מהזווית של החינוך?
"ירושלים היא כמו בית ספר אחד גדול ומאות המנהלים הם תלמידיי. המערכת נמצאת במגמת עלייה, ואפשר לראות זאת בשיעור הזכאים לבגרות שגדל בכל שנה".
מהעירייה נמסר: "במקום למתוח ביקורת, אנו מצפים שמשרד החינוך לא יתקצב רק 60 כיתות בשנה ויתעלם מהבעיה, אלא יתגייס ויסייע בתקצוב 3,800 כיתות הלימוד החסרות בעיר.
"לגבי תכנית ברקת: התכנית מוצגת בשקיפות מלאה והעירייה ממשיכה כל העת בשיח עם כלל המגזרים כדי להמשיך לעדכן ולשדרג אותה בהתאם לצרכי השטח. התכנית גובשה בהתייעצות עם אנשים מכלל המגזרים הנוגעים בה.
"בית הספר ברנדט: המוסד החינוכי יעבור למתחם סמוך אשר יחזק ויפתח את בית הספר והעירייה פועלת בנושא באופן שקוף ומקצועי מול משרד החינוך.
"נווה עציון: מתוך ראייה מקצועית כוללת, הגיע הצוות החינוכי והמקצועי בעירייה למסקנה כי יהיה זה נכון להמשיך ולפתח את בית הספר במסגרת 'שכונת אם' – קריית היובל, בה קיים רצון של הקהילה להקים בית ספר ממלכתי־דתי בשכונתם".
