השבוע הגיש העבריין שלום דומרני בקשה תקדימית לבית המשפט. הוא ניסה להבין מדוע ערוץ הטלוויזיה 'הידברות' סגור בפני האסירים בישראל, על אף העובדה שהערוץ מסכים לא לגבות כסף מהשב"ס. "סדר יומו של האסיר כולל צפייה מרובה בטלוויזיה, ואני מרגיש שהאסירים דווקא יכלו לצפות בעניין בערוץ הזה שכל מטרתו היא לקרב".
הניסיון של דומרני ליצור סולידריות בכלא מרתקת, אך העובדה שאת הבקשה הגיש עו"ד רועי אטיאס מעניינת לא פחות. בשנים האחרונות שלום דומרני לא זז מטר בלי הפרקליט שהפך לאיש ימינו וליועצו הקרוב. לפני כל מערכה משפטית הוא יודע שאת העצה הכנה ביותר הוא יקבל דווקא מהבחור הצעיר והאלמוני שכיפה שחורה לראשו וזקנו מטופח. "אנחנו קרובים מאוד", מאשר אטיאס ביובש.
נראה כי אין עוד אדם בישראל שמדי יום מדבר עם נציגים ממשפחות דומרני, אבוטבול, חרירי ושירזי. "ההתאהבות של משפחות הפשע באטיאס היא פשוט מדהימה", מסביר עו"ד פלילי בכיר שמקורב לחלק מן המשפחות הללו. "לא ברור לי מה הגורם לכך, אבל ללא ספק מדובר באחת התופעות המרתקות שחווינו בעולם המשפט".
"הרב אשרוב שיגע אותנו עד שחזרנו בתשובה"
השם רועי אטיאס הוא אולי חדש במסדרונות בתי המשפט, אך בעבור הבליינים הירושלמים הוותיקים מדובר ביחצן ששינה את חיי הלילה בעיר. הוא החל את דרכו ברדיו ירושלים בגיל צעיר, ומשם עבר להקים מקומות בילוי לצעירים הירושלמים. "כבר כשלמדתי ברנה קסין נמשכתי מהר מאוד לעולם היחצנות. הייתי אחראי על מקומות בילוי כמו 'התעשייה' ופרויקטים אחרים. אבל מיד אחרי הצבא הבנתי שירושלים לא מתאימה לי ועזבתי אותה", הוא מסביר.
אחרי תקופה לא מבוטלת בניו יורק, שם עבד בהשכרת דירות, הוא החל ללמוד משפטים, אך הוסיף להיות אחראי על הפקות על. "גם לאחר מכן, כשעברתי לתל אביב, שיתפתי פעולה עם אנשים בולטים בעולם הבילוי כמו אורי פפר", הוא נזכר. "בין לבין נגעתי בעולם הפוליטי כשהייתי הדובר של אלישע פלג בזמן שהתמודד על ראשות העירייה".
ההארה האמונית הראשונה של אטיאס הגיעה דווקא בערב שבת בירושלים. "חזרנו מבילוי עם האופנועים שלנו והתקדמנו לכיוון העיר העתיקה כדי לאכול בייגלה חם עם זעתר. השעה היתה כבר שעת בוקר מוקדמת, וראינו אב עם ילדיו מתקדמים לאזור הכותל. כשראיתי שאחד הילדים מביט בי הצעתי לו בייגלה, אך האב הביט בי בזעם ואמר לי אתה תאכל בייגלה של ערבים ואני אוכל חלה של שבת. המשפט הזה פצע אותי במקומות הכי כואבים של הנפש".
המשך תהליך התשובה הגיע דווקא בתל אביב. "כמו כל תל אביבי הרגשתי שהאיזון שלי מופר ואני צריך למצוא את האיזון שבין האסור למותר. הצטרפתי לשיעור של הרב יובל אשרוב והוא פשוט שבה אותי. הדרשות שלו מתאימות מאוד לאקדמאים שרוצים להתקרב ממקום שמסכים לשאול שאלות ולנסות ולא לפחוד מלחקור ולדרוש".
אטיאס לא חזר בתשובה לבדו. יחד איתו חזרו גם שני הוריו ושני אחיו, שהחלו בתהליך עוד לפניו. "הרב אשרוב היה זה ששיגע אותנו והוא אחראי לכל זה", הוא צוחק. "הוא הצליח לגעת בכל בני המשפחה שלי ולעזור להם לעבור מן העולם המסורתי־ספרדי שבו הם היו אל העולם הדתי־חרד"לי שבו הם נמצאים כיום".
הפריחה של הרב פינטו בכלא
הכיפה השחורה שעל ראשו של אטיאס אינה מראה שכיח במסדרונות בית המשפט. "אין ספק שלחזות יש מראה משפיע בבית המשפט. נאשם בתיק של עבירות נגד אישה יעדיף לקחת עורכת דין, ולפעמים דווקא העבריינים הכבדים יעדיפו לקחת עורך דין דתי או צעיר, מכיוון שלקחת עורך דין כבד זה סוג של הודאה בפשע", הוא מסביר. "ייתכן כי גם לרב פינטו היו שיקולים כאלה".
כשאטיאס מדבר על הרב פינטו עיניו נוצצות. העובדה שהרב הורשע בעבירות שוחד חמורות ובילה שנה במאסר איננה פוגעת ברושם העז שהותיר על פרקליטו. "ביקרתי אותו רבות כשהוא היה אסיר מאושפז", הוא מסביר. "במהלך המאסר ראיתי את האש הבוערת בו. הוא כתב עוד ועוד ספרים, וראיתי שבמאסר הוא מצליח להגשים את עצמו".
גם הרגעים הקשים של הרב פינטו נשכחו כלא היו לאחר שהוא השתחרר מהמאסר בינואר האחרון. "הוא ישב שנה שלמה בכלא בלי קיצורים, אבל על אף העובדה שהוא לא אדם שרגיל למקומות כמו הכלא הוא ידע איך להתמודד עם המאסר. מדובר באדם חזק מאוד שהכין את משפחתו וידע כיצד לנצל כל דקה משהותו בבית הסוהר. אני מרגיש שלמדתי ממנו רבות בכל פעם שביקרתי אותו, וכך גם חשו בני משפחתו שראו אותו".
"הרצח של שי שבר את ריקו"
לפני שנה בדיוק חוסל בצפון תל אביב שי שירזי. כשאביו, העבריין ריקו שירזי, שמע על כך מתאו בכלא רק ביום שלמחרת - הוא נשבר. "ראיתי אותו כשהמשטרה מנסה לשבור אותו בכל דרך, והוא לא התרגש. עם זאת, כשהוא שמע ששי נהרג הוא קרס. הוא לא הצליח להבין איך דווקא הילד שכל חייו ניסה להתרחק מעולם הפשע בסוף נרצח בגלל איזו מריבה מיותרת, ואפילו לא נתנו לו להגיע ללוויה. זה שבר אותו יותר מכל דבר אחר", מסביר אטיאס.
הדברים האחרים מלמדים היטב שההתאהבות היא הדדית. לא פחות מכך שראשי משפחות הפשע התאהבו באטיאס, הוא הוקסם מהם. "מדובר באנשים שאחרי שיחה קצרה אחת איתם אתה מבין איך הם הגיעו למעמד שלהם. הם חכמים, כריזמטיים ויודעים בדיוק איך להשיג את מה שהם רוצים", הוא מבהיר.
אטיאס מודע לשינוי שנעשה בשנים האחרונות ביחס המשטרה ורשויות החוק אל ארגוני הפשיעה בישראל. אם במשך שנים רבות העדיפה המשטרה לא לעסוק בארגוני הפשע הגדולים, לאחרונה היא החלה לסמן אותם כמטרות. לטענתו, המערכת המשפטית החליטה לחפש אותם על כל עבירה שקיימת בספר החוקים. עם זאת, עברייני הפשע לא הפגינו כל סימן שבירה. הם הוסיפו לנהל את העסקים מתוך התא וייתכן כי השהות בכלא רק היטיבה עמם וחיזקה את מעמדם בעולם שבחוץ.
מה שבכל זאת שובר את ראשי הכנופיות אלה בעיקר ניסיונות ההתנקשות בבני משפחותיהם. "צריך להבין שבדרך כלל מדובר באנשים שמחוברים מאוד למשפחות שלהם, וכשמשהו קורה זה כואב להם יותר מאשר בכל מקרה אחר. הם לא תמיד אוהבים להראות חולשה או לדבר על זה, וגם אני לא תמיד רוצה להיכנס לזה, אבל רואים את השבר על פניהם".
"מוות של לקוחות הוא עניין שבשגרה"
באפריל 2014 נמצא העבריין צ'רלי אבוטבול ירוי בראשו, רגע לפני שהיה אמור להיכנס לכלא למאסר של 16 חודשים. במשפחה מעולם לא האמינו שמדובר בהתאבדות, אך הם התקשו לקבוע מה בכל זאת הרג אותו. חלקם חשבו שמדובר בהתנקשות מתוחכמת, אחרים סברו שבאמת מדובר בפליטת כדור. "למקרה של צ'רלי אעדיף לא להתייחס. עוד קשה לי לדבר על זה", מודה אטיאס.
חלק כמעט נעלם מהתודעה בעבודתם של עורכי דין פליליים הוא החשש לחיי לקוחותיהם. הם יודעים כמה יתחילו את ההליך המשפטי, אך אינם מופתעים אם במהלך המשפט כמה מהמעורבים מחזירים את נשמתם לבורא בנסיבות פתאומיות ומסתוריות. "כבר איבדתי יותר מדי לקוחות", מסביר אטיאס. "לא נעים לומר, אבל מוות של לקוחות באמצע המשפט הוא עניין שבשגרה במקרה שלנו. עם זאת, זה מכניס אותך להלם בכל פעם מחדש. אתה נקשר אליהם וקשה לך לעכל את הבשורות הקשות".
"כשלמדתי ברנה קסין נמשכתי לעולם היחצנות. הייתי אחראי על מקומות בילוי כמו 'התעשיה' ופרויקטים אחרים. אבל מיד אחרי הצבא עזבתי את העיר. בין לבין נגעתי בעולם הפוליטי כשהייתי הדובר של אלישע פלג כשהתמודד על ראשות העירייה"
החשש זולג גם לחייהם הפרטיים. פליטת מילה שלא במקום או מעשה שגוי עלולים לגרום נזק כבד. "אין בי חשש, מכיוון שדווקא העבריינים הבכירים יודעים לתת כבוד למאמץ אמיתי. הם לא שופטים אותך רק על פי מבחן התוצאה. עם זאת, כל עורך דין שנכנס לתחום הזה יודע היטב שיש דברים שאסור לעשות. כל אחד מאיתנו מבין שמספיק מבט אחד שלא במקום אל עבר אשתו של הנאשם ואתה מסתבך קשה", הוא מסביר ברצינות תהומית.
"אין פשע מאורגן בישראל"
במקרה של שאר לקוחותיו, ביקור של בני משפחה הוא לא תמיד אופציה. דומרני ושירזי יושבים בבידוד מלא ואינם רואים בן־אנוש בימים שבשגרה. "הם נמצאים במשך 23 שעות ביממה בסוג של צינוק ובבידוד מלא. רק במשך שעה אחת ביממה הם יוצאים לחצר, כשבמקרה שלהם מדובר באותו סוג של מקום רק שהם נמצאים תחת כיפת השמיים".
האמירה האחרונה של אטיאס מובילה אותו למתקפה חריפה על עולם המשפט בישראל. "אני יכול לומר בפה מלא שזה השבר הגדול ביני לבין מערכת המשפט. אני מרגיש שמכל כתב אישום לכל אחד יש מה להרוויח. התובעים והשופטים, ואפילו החוקרים. אין אחד שלא רוצה להתפאר בכך שהוא הפיל ראש ארגון פשיעה, אבל העובדות מלמדות שאף אחד מלקוחותיי לא הואשם מעולם בניהול ארגון פשיעה, ובעיניי אין משפחות פשע ואין ארגוני פשע, אולי כנופיות", הוא תוקף.
התיק האחרון של דומרני מצליח להוציא אותו מהכלים. בתיק האחרון חתם לקוחו על עסקת טיעון שתוביל אותו לשש שנים על שלושה ניסיונות רצח. "לא היו ראיות גם בתיק הזה וגם בתיק הקודם, שבו הרשיעו את דומרני על כך שהוא סחט את הרנטגן כדי לעזור לרב יורם אברג'ל. המשטרה יודעת שאנשים מאיימים בשמו של דומרני למרות שהוא בכלל לא מכיר אותם, אבל לא עושים כלום בנידון", הוא יורה.
"יש מקרים שבהם הלקוחות רצים עם האמת שלהם עד הסוף ומאמינים יותר מדי במערכת הזאת. אני נמצא בתיק כזה עכשיו ורועד מפחד שבית המשפט ירשיע לקוח שלי במאסר עולם לאחר שהפרקליטות הציעה לו בעסקת טיעון עונש מאסר קצר בהרבה".
אטיאס כמו עורכי דין רבים מתקשה לעכל את הפער בין הרצון להילחם עבור הצדק לבין המסקנה שבעולם המשפטי החדש עורך דין טוב הוא קודם כל סוחר ממולח של עסקאות טיעון. "אביגדור פלדמן שעובד איתי במשותף על תיקים רבים מאמין שאסור לשכנע לקוח לקבל עסקת טיעון, ולכן גם הגיעה הנפילה במשפט קצב. עם זאת, אני נכוויתי פעם אחת כשלא הכרחתי לקוח שלי לחתום על עסקת טיעון והוא ניזוק הרבה יותר".
"אין בי חשש מכיוון שדווקא העבריינים הבכירים יודעים לתת כבוד למאמץ אמיתי. הם לא שופטים אותך רק על פי מבחן התוצאה. עם זאת, כל מי שנכנס לתחום הזה יודע היטב שיש דברים שאסור לעשות. כל אחד מאיתנו מבין שמספיק מבט אחד שלא במקום אל עבר אשתו של הנאשם ואתה מסתבך"
אטיאס רומז על מקרה ריקו שירזי שפיטר אותו לאחר שדחה את עסקת הטיעון שקיבל. "בסוף ריקו קיבל עונש חמור הרבה יותר של שמונה שנות מאסר, ועוד יותר מזה נמנעו ממנו הסיגריות והוא נכנס לתא מבודד. לא ניסיתי לומר לו שצדקתי, אבל במבחן התוצאה אני חושב שהוא הבין את זה".
"רות דוד מעולם לא הורשעה"
בעולם המשפט מקובל להניח כי אינך רואה את חוליי המערכת כל עוד אינך הופך לסנגור עצמאי. במובן הזה אטיאס שהחל את דרכו בפרקליטות תל אביב כבר הפך לסנגור אמיתי. אנחנו נפגשים רגע אחרי שנסגר התיק נגד עו"ד נבות תל צור ורגע לפני שנסגר התיק של עו"ד אורי קורב. "אינני יכול לסתור את הטענה שעורכי דין מקבלים יחס מועדף כשהם נחשדים בדברים", הוא תוקף.
דווקא בסוגיית פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר רות דוד, שנחשדה בקבלת שוחד ובהדלפת מידע פנימי במסגרת פרשיית רונאל פישר, דעתו הפוכה. "אני מכיר היטב את רות דוד. עבדתי תחתיה וראיתי עסקאות טיעון רבות שנחתמו ברחוב הנרייטה סאלד. מעולם לא ראיתי שוחד או חשד לשוחד. אני חושב שלא קיימת בישראל פשיעה מאורגנת ובטח לא בממדים שמנסים לתאר פה. אינני יכול לדמיין מצב שבו שופטים או תובעים מקבלים שוחד בתמורה לסגירת תיק, ולכן מעולם לא הוגש נגד רות כתב אישום".
אחרי ההתמחות אצל רות דוד בפרקליטות מחוז תל אביב הוא הפך להיות סנגור והחל לעבוד אצל עו"ד משה שרמן, מבכירי הפרקליטים הפליליים במדינה. "זה היה בית ספר אמיתי לפרקליטות, וגם התיקים המשותפים שיש לי היום עם אביגדור פלדמן מלמדים אותי רבות על תפקידם של עורכי הדין בעולם החדש".
"כשיש לי עבודות יחצנות שמקושרות לתוכן חרדי אני משתדל לעזור. בתל אביב החיים כחרדי היו קלים לי. ידעתי בדיוק שאני זה שמאיר את החושך. בירושלים אני מרגיש שהעיר מוקפת בכל כך הרבה רוחניות שלא בטוח שאני בכלל ברמה המתאימה"
"רק דין תורה יביא למשפט צדק"
הרצינות והכעס של אטיאס מתהפכים לחיוך נרגש כשאנחנו מדברים על חייו הפרטיים ועל אשתו הטרייה, הינדה, שצפויה ללדת בימים הקרובים. הימים שבהם אטיאס נחשב לאחד הרווקים הנחשקים במגזר הדתי־חרדי נראים לפתע רחוקים. "הנישואים האלה הגיעו אחרי שנים רבות שבהם חיפשתי זוגיות במקומות הלא נכונים. חיפשתי נשים שאינני קרוב לרמתן הרוחנית או כאלה שאינן נמצאות ברמה הרוחנית שאני מחפש. כמעט במקרה מצאתי את הינדה".
שניהם חוזרים בתשובה שהכירו בתל אביב. כמעט כמו בסצנה של 'סרוגים' הם נפגשו בביצה התל אביבית בבית הכנסת ברחוב בן־יהודה שאטיאס עזר להקים. "היא באה עם המדרשה שלה לשבת ואני שמתי עליה עין. ביררתי היכן היא לומדת, ומכאן ואילך הרבנים שלנו דיברו זה עם זה ושידכו בינינו. מהר מאוד התחתנו, וכעת בגיל 40 אנחנו מצפים לבן".
אחרי שני עשורים מחוץ לירושלים, בחודשים האחרונים חזר אטיאס לעיר הקודש. הוא מתגורר במלון סיידוף היוקרתי ברחוב יפו ומתכוון להישאר בעיר בשנים הקרובות. "זה מצחיק. כשהייתי צעיר עם אלף דולר ביד והגעתי לניו יורק ידעתי שאני הולך לכבוש את העיר, וכעת אני חושש מהקליטה בירושלים. אני לא לגמרי בטוח כיצד אשתלב מחדש בעיר הזאת".
דווקא כחרדי, הגעגוע שלו לתל אביב בולט יותר. "אל חיי הלילה אני לא ממש מתגעגע, אבל כשיש לי עבודות יחצנות שמקושרות לתוכן חרדי אני משתדל לעזור. בתל אביב החיים כחרדי היו קלים לי. ידעתי בדיוק שאני זה שמאיר את החושך. אבל בירושלים אני מרגיש שהעיר מוקפת בכל כך הרבה רוחניות שלא בטוח שאני בכלל ברמה המתאימה", הוא מצטנע.
העובדה שהפך לאחד מעורכי הדין הפליליים העסוקים ביותר בישראל מקשה עליו ללמוד תורה באופן רציף, אבל אורח החיים הדתי שהוא מנהל שינה לחלוטין את תפיסתו המשפטית. "מערכת צדק שאיננה מושתתת על התורה ומתבססת רק על ניסיון העבר ועל תקדימים מוכרים, לעולם לא תוכל לעשות דין צדק. כדי שנצליח להגיע למצב שבו באמת נעשה צדק אנחנו חייבים להתבסס על דין התורה". הוא קובע.
אמונתך מאפשרת לך לקבל כל תיק?
"אם הייתי בדרגה מוסרית גבוהה הייתי אומר לך שצריך לקבל כל תיק ואין זה משנה אם מדובר בתיק אונס, רצח או עבירות מס, אבל לצערי עדיין לא הגעתי לדרגה הזאת, וכשאני רואה שיש תיקים שבהם הופעלה אלימות חריגה אני מקפיד לא לקבל על עצמי את התיק".
עם כל הכבוד למוסר, אטיאס קובע את עמדתו ממרום הקומה ה־53 במשרדו שברחוב משה אביב, וכשהוא נמצא בעמדה שהוא יכול לברור היטב את תיקיו. עם זאת, בדיבורו אטיאס שומר על צניעות. "אני עדיין לא בקטגוריה של עורכי הדין המובילים בישראל, אבל אני עובד קשה מאוד כדי להשתפר כל הזמן וכדי להגיע לשם בעתיד. אם הקב"ה יעזור לי אני מאמין שאגיע לשם בקרוב".
