רובין עו"ד: ארבעה בנים יש לעו"ד תומר רבינוביץ', אבל להבדיל מאלה של ההגדה של פסח, במקרה שלו נראה שכולם יודעים להבדיל בין טוב לרע. "כל אחד מהם יודע שאסור לקחת הלוואות", צוחק האב הגאה.
"הם מבינים היטב כיצד להתנהל עם דמי הכיס שברשותם ולא להיכנס להרפתקאות כלכליות מיותרות. אם יש דבר אחד שאני מחנך לו מילדות זו התנהלות כלכלית". אלא שבמקרה של עו"ד תומר רבינוביץ', השיעור שלימד את ילדיו הפך אצלו גם לעבודה של ממש.
לאחרונה הוא החליט לעזוב את המשרד של אביו, עורך הדין המפורסם ירון רבינוביץ', לוותר על הכסף הגדול ולפתוח משרד עצמאי שמטרתו אחת: לייצג תמורת סכום סמלי פושטי רגל שידם אינה משגת לשכור את שירותיו של עורך דין. "הלוואי שאנשים יסיימו לקרוא את הכתבה ויבינו עד כמה ההסתבכויות הגדולות מתחילות בהלוואה קטנה", הוא מסביר.
"יש נטייה להביט על פושטי הרגל כעל רמאים, אבל העובדה היא שבישראל יש 700 אלף תיקים פתוחים בהוצאה לפועל. מדובר במספר עצום שכולל את כל סוגי האוכלוסייה. למעשה, כל אחד מאיתנו עלול לקרוס כלכלית או להפוך לפושט רגל".
אחד מכל עשרה
הכתבה הזאת עלולה להכעיס את כל מי שנפגע על ידי פושט רגל, אך רק לדקות הקרובות אולי כדאי להפעיל את כפתור השכחה מהחוויות האישיות ולהבין כי נגד כל אדם עשירי במדינה נפתח תיק הוצאה לפועל. הדרך לקריסה כלכלית מהירה מאוד. בדיוק כמו במערכון של 'ארץ נהדרת' על הביט של הריבית, עודף ההלוואות בקליק שהבנקים מעניקים שלא לצורך מסבך את המצב.
במערכון המחלקה לדרדור לקוחות של הבנק מציעה כסף זמין לכל מטרה. במציאות המצב דומה בצורה מפחידה. "העובדה שבכל מקום מציעים לך כסף זמין יוצרת את הפיתוי לקחת הלוואה. ברגע שאדם לוקח הלוואה לעתים מדובר במצב שאי אפשר להיחלץ ממנו, מכיוון שהלוואה גוררת הלוואה. ברגע שהבנק ירגיש שאתה לא יכול להחזיר את הכסף יתחילו העיקולים", מסביר רבינוביץ'.
לרבינוביץ' חשוב להבהיר שהלווים אינם רק אנשי עסקים שלווים כסף כדי להתגלגל ומסתבכים אלא גם אנשים מן המניין שחלו, פוטרו מעבודתם או קנו בית חדש. "פושטי הרגל אינם האנשים הרעים בסיפור. הם אנשים שהתפתו לקחת הלוואות ולהיכנס למינוסים, וכשההלוואות היו רבות מדי כל עולמם קרס עליהם ברגע אחד".
ברגע שהחובות מצטברים כדור השלג מתגלגל לעבר החייב במהירות הבזק ובעוצמה של סלע. הבנקים וחברות הסלולר שולפים את סוללת עורכי הדין כדי שתשלח מכתבים מאיימים ללקוחות. גם הנושים הפרטיים פונים לבית המשפט כדי להשיג את כספם בחזרה. "פה מתחיל הייאוש. החייב מפסיק לפתוח את המכתבים. הוא לא יודע איך להתמודד עם זה ומתחיל לעשות טעויות שמחמירות את מצבו. הוא מתחיל לסבך את הוריו ואת חבריו ויוצר כעס גם אצלם".
בשלב הזה החייב נהג להגיע לעורכי דין, אך אז הוא הבין שהוא לא יוכל לעמוד בשכר הטרחה הגבוה שלהם וחזר אל עולם ההכחשה שבו הוא התקיים. "צריך לזכור שלאורך כל התקופה הזאת המדינה מפעילה סנקציות על הלווים", מסביר רבינוביץ'. "היא מגבילה את חשבונות הבנק שלהם ומונעת מהם לצאת מן הארץ. בנוסף, גם רישיון הנהיגה שלהם מוקפא וחייו של הלווה הופכים לגיהינום".
1 צפייה בגלריה
רבינוביץ. צילום: רפי קוץ
רבינוביץ. צילום: רפי קוץ
רבינוביץ. צילום: רפי קוץ
עובד בשביל הנפש
כאן רבינוביץ', שחגג יום הולדת 40, נכנס לתמונה. את דרכו כעורך דין הוא החל במשרד של אביו, ירון רבינוביץ', מבכירי עורכי הדין הכלכליים בירושלים. "הוא עורך דין מבריק שעוסק בענייני קרקעות. את כל מה שאני יודע בנושאים משפטיים למדתי ממנו, והוא האדם שליווה אותי לאורך כל דרכי ותמיד תמך ופרגן בכל החלטה שקיבלתי", הוא מעיד.
על אף המילים החמות, את ההתמחות שלו עשה רבינוביץ', שלמד בתיכון הימלפרב, אצל השופטת ורדה אלשיך בתחום של פשיטות רגל והסדרי נושים מורכבים. זו היתה הפעם הראשונה שהוא הבין את חומרת מצבם של פושטי הרגל בישראל. "ההתמחות היתה בית ספר מאלף לענייני משפט", הוא נזכר. "בימים ההם, עיקר ההתנהלות שראיתי מול פושטי הרגל היתה מהצד השני".
על עזיבת המשרד של אביו: "מהר מאוד הבנתי שאני לא רוצה להיות עשיר, אבל גם לא יכול להרשות לעצמי להתנדב. כשראיתי את מצוקת פושטי הרגל הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות. ביקשתי מאבא לשכור חדר אצלו במשרד ולעבוד משם"
אחרי שנתיים של עבודה במקצוע הגיע המשבר המקצועי הראשון של רבינוביץ', שחש שהוא צריך לפעול גם בעבור הנפש. הוא מונה לתפקיד מנהל עמותת 'בית הגלגלים', שמטפלת בילדים נכים. "הייתי בעמותה הזאת במשך ארבע שנים, ושם מלבד הסיפוק הבנתי טוב יותר איך מנהלים עסק", הוא משחזר. אחרי שסיים את העבודה בעמותה רבינוביץ' חזר לעולם המשפט. "מהר מאוד הבנתי שאני לא רוצה להיות עשיר, ומצד שני לא יכולתי להרשות לעצמי להתנדב", הוא נזכר. "כשראיתי את מצוקת פושטי הרגל ועד כמה זו הפכה להיות מכת מדינה, הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות. ביקשתי מאבא לשכור חדר אצלו במשרד ולעבוד משם. הוא הסכים ותמך בי".
יחד עם עו"ד איתי ושלר־באר, שהצטרף לפרויקט החדש שהקים רבינוביץ', הם סימנו את פושטי הרגל כמטרה. "צריך להבין שרק שמונה אחוזים מפושטי הרגל מיוצגים בבית משפט. הנתונים בנוגע למספר הנושים שנעזרים בעורכי דין הפוכים. במצב כזה אין סיכוי אמיתי לפושטים. אנחנו הצענו מודל אחר שבו הלקוח ישלם לנו את הסכום המינימלי שנדרש וכך שנינו נרוויח. אנחנו נרוויח שכר טרחה לא חזירי והוא ירוויח ייצוג ראוי משני עורכי דין טובים שיוציאו אותו מהמצב".
"ניתן להתמודד עם כל חוב"
התיקים שמגיעים לשולחנו של עו"ד רבינוביץ' הופכים אותו גם לסוג של מטפל, שלא לומר פסיכולוג. באחד המקרים הגיעו אליו בני זוג שכל חשבונם היה מעוקל. מיד לאחר שנכנסו למשרד הם החלו לריב ולפרוק את כל התסכול שהצטבר אצלם במשך שנים. "אפשרתי להם לעשות את זה", הוא מספר. "פעמים רבות משברים כספיים מאיימים על שלמות המשפחה לא פחות מאובדן בן משפחה או כל הסתבכות אחרת. גם העניין הזה צריך לעמוד לנגד עינינו".
העבודה של רבינוביץ' היא לא רק משפטית. הוא צריך לשקם את הביטחון העצמי שהתרסק, לדאוג לשלמות המשפחה, ובעיקר להפיח תקווה בלקוחותיו. "הדבר הראשון שאני עושה זה להרגיע אותם. אני מבהיר להם שהעובדה שהם חייבים כסף איננה אומרת שחייהם נהרסו. אפשר לפתור כל מצב וכל מצוקה".
הפתרונות שרבינוביץ' וושלר־באר מציעים מגוונים. ללקוחות שהגיעו אליהם בתחילת ההסתבכות הם מציעים להתמודד עם המצב באמצעות פריסת חובות נוחה עם הנושים. "אנחנו בוחנים את המצב בעיניים משפטיות וכלכליות ואחר כך בונים את הפתרון הנכון", הם מסבירים. "זו פעולה שהלקוחות שלנו אינם מסוגלים לעשות עם כל העומס הנפשי שמוטל עליהם. כשהלקוחות מגיעים אלינו בשלב מתקדם יותר אין לנו מנוס אלא להציע להם להכריז על עצמם חדלי פירעון. זה לא פתרון מושלם, אבל זה הפתרון שעשוי להחזיר להם את החיים שהם איבדו".
והלקוחות משלמים לכם?
"כן, הם משלמים, גם אם זה בתשלומים. הם יודעים להעריך את העובדה שאנחנו האנשים שהראינו להם את האור בקצה המנהרה".
עלינו הבנקים לא יצעקו"
בחודש שעבר נכנס תומר רבינוביץ' עם אחת הלקוחות אל מנהלת סניף הבנק שלה וכעבור שעתיים היא יצאה עם הסדר חובות שיאפשר לה מרחב נשימה. "בסוף השיחה ניגשה הלקוחה ואמרה לנו שזו הפעם הראשונה שמנהלת הסניף אינה צועקת עליה ומשפילה אותה במרכז הסניף כשהיא קוראת לה גנבת", היא נזכרת.
על הפרויקט שהקים: "רק שמונה אחוזים מפושטי הרגל מיוצגים בבית משפט. אנחנו הצענו מודל אחר שבו הלקוח ישלם לנו את הסכום המינימלי וכך שנינו נרוויח. אנחנו גובים שכר טרחה לא חזירי והוא מקבל ייצוג ראוי משני עורכי דין טובים"
היתרון הגדול של עורכי הדין הוא שהם יודעים איך לשוחח עם הנושים. הם לא ייכנסו לעימותים רגשיים ולא יבכו למנהל הסניף אלא ידברו עניינית וכלכלית על המצב. "אנחנו מכירים את הפתרונות שהבנק יכול להציע ופועלים בהתאם. הרי גם הבנק יודע שעדיף לו להגיע להסדר ולקבל את מרבית הסכום, ולא שהלקוח יגיע לפשיטת רגל ואז הבנק לא יראה שקל", הוא מנתח.
גם ההיבט הרגשי של החייבים כסף הוא נדבך שלא מדברים עליו מספיק. לעתים היחס אל הלווה שהסתבך עלול להיות גרוע מהיחס לפושע שסרח. "אני מבין את הצורך להיות תקיף כשאתה דורש כסף, אבל הבנקים אינם יכולים להתעלם מכך שיש להם חלק לא מבוטל במצב הנוכחי של הלקוח שלהם", אומר רבינוביץ' בתוקף. "לפעמים השינוי הזה ביחס פוגע יותר מכל דבר אחר. הלקוחות אינם מבינים איך עשרים שנה הם היו לקוחות מועדפים וברגע הראשון שהם הסתבכו הם מגורשים מהסניף".
"מדובר במכת מדינה"
לפני כחצי שנה, בשעת ערב מאוחרת, הגיע זוג מבוהל למשרדו של רבינוביץ'. בידי בני הזוג היתה הודעה שמונה כונס נכסים לביתם בשל חוב של 300 אלף שקל. בני הזוג כבר ראו בסיוטיהם כיצד הם עוברים לגור ברחוב יחד עם בנותיהם. "הבהרתי להם שאין שום סיכוי שימכרו את הבית בגלל חוב כזה", הוא מסביר. "צריך לזכור שלא כל איום הופך למציאות".
וזה אולי הטיפ החשוב ביותר של רבינוביץ' ללקוחותיו. "אל תתכחשו למצב אלא תפנו במהירות האפשרית לעורך דין מהרשימה המומלצת של 'פעמונים'. הנטייה של כולם היא להדחיק את המצב ולהיות בטוחים שהמצב ישתפר בקרוב, אבל לדברים האלה אין נטייה להסתדר אלא רק להפך", אומר רבינוביץ'.
המטרה של רבינוביץ' ושל ושלר־באר היא לשנות את כל התפיסה של המדינה בנוגע לפושטי רגל.
"מדי שנה נפתחים עוד 15 אלף תיקים בהוצאה לפועל. מדובר במספר עצום והמדינה חייבת לטפל בעניין הזה", הם אומרים. "אם זה בדרכי חקיקה מול בנקים שמציעים הלוואות, אך נמנעים מלפרט את הסיכונים ואת ההשלכות, ואם זה בגזרה של משרד הרווחה, שצריך להבין שמדובר פה במכת מדינה".
לרבינוביץ' חשוב להדגיש שאין לו רחמים על אנשים שמבקשים לפשוט רגל כדי לעקוץ את המערכת. "יש גם כאלה שעוקצים את המערכת ומכריזים על עצמם פושטי רגל כדי שלא יצטרכו לשלם את חובותיהם, אבל מדובר באחוז נמוך שאין לי שום סימפטיה אליו. אני דואג לאלה שרוצים בכל מאודם לשלם את החובות אבל לא יכולים", הוא מסכם.