פרטים חדשים על פרויקט הרכבל לכותל המערבי ולעיר העתיקה נחשפים במסמכים שהגיעו לידי mynet ירושלים. מהמסמכים עולה כי היעד להפעלת הרכבל הוא שנת 2031, אם כי הגורמים המקדמים את הפרויקט עדיין מקווים שניתן יהיה להשלים אותו כבר במהלך שנת 2030. עוד נחשפים מיקומן של ארבע התחנות המתוכננות, מספר הנוסעים שיוכלו לעלות על הקרוניות ואופן התשלום הצפוי. הצטרפו לקבוצת העדכונים שלנו ב-WhatsApp>>
הפרויקט, שעלותו מוערכת בכחצי מיליארד שקל, נועד לחבר בין מתחם התחנה הישנה בירושלים לבין אזור שער האשפות, בסמוך לכותל המערבי, ולהציע חלופה תחבורתית למבקרים ולתיירים המגיעים לעיר העתיקה.
מתי הרכבל יתחיל לפעול?
לפי המסמכים, שנת 2031 היא יעד ההפעלה שעליו מדברים הגורמים המקצועיים, אולם קיימת תקווה להקדים את השלמת הפרויקט לשנת 2030.
"אנחנו מאוד מקווים שב־2031 המערכת תעבוד", אמר צחי שטרסל, סמנכ"ל ההנדסה ברשות לפיתוח ירושלים (הרל"י), במהלך הצגת הפרויקט. כשנשאל אם ניתן יהיה להשלים אותו כבר בשנת 2030, השיב: "אנחנו מאוד מאוד מקווים שב־2030 זה יהיה מוכן, אבל אנחנו בטח לא נתחייב פה על זה".
עוד עולה מהמסמכים כי מכרז ההקמה טרם פורסם במועד הצגת הדברים. על פי לוח הזמנים שהוצג, הכנת מסמכי המכרז צפויה להימשך כתשעה חודשים, ולאחר מכן יידרשו כשלושה חודשים נוספים להליך המכרז ולבחירת הקבלן.
במקביל, עבודות הכנה ראשוניות כבר החלו בשטח. בין היתר, פונה וגודר שטח במתחם התחנה הישנה, ומקודמות עבודות חפירה, ביסוס והכנת תשתיות בתיאום עם רשות העתיקות. מדובר בעבודות מקדימות, עוד בטרם בחירת הקבלן שיקים את מערכת הרכבל עצמה.
ארבע תחנות לאורך המסלול
התוואי המתוכנן יכלול ארבע תחנות, אולם רק שלוש מהן ישמשו להעלאה ולהורדה של נוסעים.
התחנה הראשונה – מתחם התחנה הישנה: תחנת המוצא של הרכבל, שתאפשר לנוסעים המגיעים לאזור באמצעות התחבורה הציבורית להמשיך לכיוון העיר העתיקה. במסגרת התכנון העתידי צפוי חיבור גם לרכבת הכבדה ולרכבת הקלה.
התחנה השנייה – אבו טור: תחנה תפעולית בלבד, שאינה מיועדת לנוסעים. במקום יאוחסנו הקרוניות בשעות שבהן הרכבל אינו פועל.
התחנה השלישית – הר ציון: תחנת ביניים שתשרת את המבקרים בהר ציון ובאתרים ההיסטוריים והתיירותיים הסמוכים אליו.
התחנה הרביעית – מבנה קדם, מול שער האשפות: תחנת הקצה של הרכבל, בסמוך לחניון גבעתי. על פי הדברים שהוצגו, התחנה תמוקם בקומה העליונה של מבנה בן שלוש קומות הכולל מרכז מבקרים, שאותו מקדמת עמותת אלעד.
כמה נוסעים יוכל הרכבל להסיע?
על פי התכנון, בכל קרונית יוכלו לנסוע 10 נוסעים, כאשר המערכת כולה תהיה מסוגלת להסיע עד 3,000 נוסעים בשעה לכל כיוון.
הרכבל מתוכנן לפעול כאמצעי תחבורה ציבורית משלים, שיאפשר למבקרים להגיע לאגן הדרומי של העיר העתיקה מבלי להיכנס לאזור ברכב פרטי או באוטובוס תיירים.
פרט מעניין נוסף נוגע לאופן התשלום: מהמסמכים עולה כי הנסיעה צפויה להתבצע באמצעות כרטיס רב־קו או אפליקציות התשלום המשמשות כיום בתחבורה הציבורית. עם זאת, מחיר הנסיעה המדויק טרם נמסר, ולא הובהר אם יחולו ברכבל כל הסדרי המעבר וההנחות הנהוגים בתחבורה הציבורית.
בנוסף, הקמת הרכבל והפעלתו צפויות להתבצע באמצעות התקשרויות נפרדות. מכרז ההקמה יכלול את עבודות הבנייה, הקרוניות והמערכות האלקטרו־מכניות, ואילו הפעלת המערכת תוסדר בנפרד.
האם הרכבל יוארך עד להר הזיתים?
פרט נוסף שעולה מהמסמכים הוא האפשרות להרחיב בעתיד את מסלול הרכבל מעבר לתוואי המתוכנן כיום.
חבר מועצת העיר יהודה פרוידיגר העלה את האפשרות להאריך את הרכבל עד להר הזיתים ואמר: "אנחנו רוצים להאריך אותו עד להר הזיתים למעלה".
עם זאת, בשלב זה מדובר ברעיון שהועלה ולא בתוכנית מאושרת. לא הוצגו תוואי מפורט, תקציב או לוח זמנים להארכה אפשרית.
בינתיים, הפרויקט המקודם נותר זה שיחבר בין מתחם התחנה הישנה לבין אזור שער האשפות, דרך הר ציון. אם לוחות הזמנים שהוצגו אכן יתממשו, במהלך השנים הקרובות תוקם בירושלים מערכת תחבורה חדשה שתשנה את אפשרויות ההגעה של תיירים ומבקרים לאחד האזורים העמוסים והמתוירים בעיר.
מכה נוספת לפרויקט: החברה האיטלקית נסוגה
לצד התוכניות ולוחות הזמנים שנחשפו, לאחרונה נרשמה התפתחות נוספת בפרויקט: חברת ההנדסה האיטלקית ROPES Ropeway Engineering, שהרשות לפיתוח ירושלים הודיעה בחודש ספטמבר על כוונתה להתקשר עמה לצורך מתן שירותי ייעוץ הנדסי לרכבל, נסוגה מההתקשרות. על פי הדיווחים, החברה נימקה את החלטתה בעומס עבודה ובהתחייבויות לפרויקטים אחרים. מדובר בחברה הזרה החמישית שנסוגה ממעורבות בפרויקט לאורך השנים, לאחר שלוש חברות צרפתיות וחברה שווייצרית. ברשות לפיתוח ירושלים מסרו כי הם בוחנים אפשרות להתקשרות עם יועץ חלופי. בשלב זה לא ברור אם ההתפתחות האחרונה תשפיע על לוחות הזמנים להקמת הרכבל.
