כמה דו"חות עירוניים יכול אדם אחד לקבל? במקרה של עובד במיזם הקניות החרדי "משנת יוסף", התשובה כמעט בלתי נתפסת: 1,247 דו"חות פיקוח, בסכום מצטבר של יותר מ-800 אלף שקל. וזה לא הכול: חשבון הבנק שלו כבר עוקל, עסקה משפחתית למכירת דירת ירושה נתקעה, ולטענתו העירייה ממשיכה לשלוח לו דו"חות חדשים מדי שבוע. הצטרפו לקבוצת העדכונים שלנו ב-WhatsApp>>
1 צפייה בגלריה
מעל 1,200 דו"חות. "האם אסם אחראית על כל שקית במבה ברחוב?"
מעל 1,200 דו"חות. "האם אסם אחראית על כל שקית במבה ברחוב?"
מעל 1,200 דו"חות. "האם אסם אחראית על כל שקית במבה ברחוב?"
הפרשה נחשפת בעתירה מנהלית שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, ובה טענות קשות נגד אגף האכיפה והשיטור העירוני של העירייה. במוקד המחלוקת עומדות תחנות החלוקה של "משנת יוסף", הפועלות ברחבי העיר ומאפשרות למשפחות לרכוש מוצרי מזון וצריכה במחירים מוזלים.
אלא שמה שנועד לחסוך כסף למשפחות הפך, לפחות במקרה של העובד, לסיפור של קנסות בסכומים חריגים.
כך עובד מנגנון החלוקה שמעורר מחלוקת
"משנת יוסף" הוא מיזם קניות מוכר בציבור החרדי, הפועל במודל שונה מרשתות השיווק הרגילות. במקום להפעיל סופרמרקטים עם מדפים, קופות ומלאי קבוע, המיזם מאפשר למשפחות לבצע הזמנות מרוכזות מראש ולאסוף את המוצרים בנקודות חלוקה שכונתיות.
לאחר ריכוז ההזמנות, הסחורה מועברת באמצעות מערך הובלה לתחנות החלוקה. הלקוחות מגיעים במועדים שנקבעו מראש ואוספים את המוצרים שהזמינו. השיטה מאפשרת לצמצם חלק מהעלויות הכרוכות בהפעלת חנויות רגילות ולהציע מחירים מוזלים.
אלא שלמודל הזה יש גם צד לוגיסטי מורכב. בנקודות החלוקה נפרקות כמויות גדולות של מוצרים וארגזים בפרקי זמן קצרים, ולעיתים הפעילות מתבצעת בסמוך למדרכות, לחצרות ולרחובות מגורים.
כאן בדיוק נכנסים לתמונה פקחי עיריית ירושלים. לפי העתירה, העירייה רושמת דו"חות בגין הנחת מכשולים ברחוב, השלכת אשפה במרחב הציבורי ואי-שמירה על ניקיון חצרות. חלק מההפרות המיוחסות לפעילות המיזם קשורות לפריקת סחורה ולהצבת מוצרים בנקודות החלוקה.
אלא שהעותר, המשמש מנהל תחנות החלוקה הארצי של המיזם, טוען כי גם אם התבצעו עבירות כאלה, אין סיבה שהקנסות יירשמו על שמו באופן אישי.
מה הקשר בין שקית במבה ל-800 אלף שקל?
אחת הטענות המפתיעות ביותר המופיעות במסמכים נוגעת דווקא לשקיות ולאריזות שהושלכו ברחובות ירושלים.
במכתב ששלחו עורכי הדין לעירייה נטען כי חלק מהקנסות נרשמו בעקבות אריזות שלקוחות לקחו מתחנות החלוקה ולאחר מכן השליכו ברחוב. לטענתם, בחלק מהמקרים עצם העובדה שעל האריזות הופיע השם "משנת יוסף" הספיקה כדי לייחס את הפסולת למיזם.
כדי להמחיש את האבסורד שלטענתם נוצר, השתמשו עורכי הדין בהשוואה לחברת אסם ולמוצר במבה.
הרי אם אדם קונה שקית במבה, אוכל את תכולתה ומשליך את האריזה ברחוב, אין פירוש הדבר שחברת אסם אחראית להשלכת הפסולת. באותו אופן, טוענים עורכי הדין, לא ניתן להטיל על "משנת יוסף" אחריות אוטומטית לכל אריזה הנושאת את שמה ונמצאת במרחב הציבורי.
עוד נטען כי חלק מהדו"חות בגין הנחת מכשולים נרשמו בכתובות המרוחקות מתחנות החלוקה עצמן, וכי במקרים מסוימים העירייה אף רשמה דו"חות הן לחברה והן לעובד בגין אותה פעילות.
14 דו"חות ביומיים, שניים מהם בהפרש של שתי דקות
המספרים המופיעים בעתירה חריגים במיוחד. לפי הנתונים שהציג העותר, בין השנים 2021 ל-2026 נרשמו על שמו 1,247 דו"חות פיקוח, בסכום כולל של 804,774 שקל.
בעתירה מתוארים גם מקרים שבהם הדו"חות נרשמו בקצב מהיר במיוחד. כך למשל, ב-6 וב-7 באוקטובר האחרון נרשמו על שמו 14 דו"חות בתוך יומיים בלבד.
שניים מהדו"חות, כך נטען, נרשמו בהפרש של שתי דקות באותה כתובת בירושלים, בגין אשפה ולכלוך בחצרות.
העותר, אב לעשרה ילדים ממודיעין עילית, טוען כי הוא בסך הכול עובד שכיר בחברה. לדבריו, הוא אינו פורק את הסחורה, אינו מפנה אותה, אינו מנהל את סדרי העבודה היומיומיים של הנהגים ואינו בעל הנכסים שבהם מתקיימות החלוקות.
לטענתו, פקחי העירייה מכירים אותו ואת פרטיו מתוקף תפקידו, ולכן מפנים אליו באופן שיטתי דו"חות על אירועים שהתרחשו בתחנות החלוקה, גם כאשר כלל לא נכח במקום.
העיקול שהגיע עד לדירת הירושה
בחודש אוגוסט האחרון החריף המאבק, כאשר העירייה הטילה עיקול בסך 67,362 שקל על חשבון הבנק האישי של העובד. הודעת הבנק על קבלת צו העיקול צורפה לעתירה.
אלא שלטענתו, העיקול לא הסתכם בפגיעה בהתנהלותו הכספית השוטפת. העובד ו-12 אחיו ואחיותיו נמצאים בעיצומה של עסקה למכירת דירה שירשו מהוריהם. לפי העתירה, הבנק הודיע כי לא ניתן להתקדם בעסקה בשל העיקול שהוטל על חשבונו.
כך, לטענתו, הפכה מחלוקת על ארגזים, פסולת ונקודות חלוקה למכשול גם בעסקת נדל"ן משפחתית שאינה קשורה לפעילות המיזם.
ב-28 באוקטובר, יום לפני הגשת העתירה, קיבל העובד הודעת SMS נוספת ובה דרישת תשלום של 813,150 שקל, שאותם נדרש לשלם עד 10 בדצמבר, בטרם נקיטת הליכי אכיפה.
מאות בקשות להישפט ופגישה שלא פתרה את הבעיה
מהמסמכים עולה כי העובד ונציגי המיזם פנו לעירייה מספר פעמים בניסיון להביא להפסקת האכיפה נגדו.
ב-6 בספטמבר התקיימה פגישה במשרדי התביעה העירונית, בהשתתפות נציגי העותר ונציגות העירייה. לפי העתירה, בפגישה נמסר כי הנושא ייבדק, אולם בשבועות שלאחר מכן לא התקבלה תשובה עניינית והדו"חות המשיכו להצטבר.
במקביל, העובד כבר הגיש 288 בקשות להישפט על דו"חות שנרשמו נגדו.
עורכי דינו טוענים כי אין זה סביר לדרוש מאדם פרטי לנהל מאות הליכים משפטיים נפרדים כדי להתמודד עם קנסות שלטענתו הוטלו עליו ללא בסיס עובדתי.