מצוקת תושבי רחוב עזה שבשכונת רחביה הגיעה סוף סוף לכנסת. ביוזמת חברת הכנסת קטי שטרית (הליכוד), התכנסה היום הוועדה לביטחון לאומי לדון בהשפעות המטרידות של ההפגנות המרובות סביב ביתו של ראש הממשלה השוכן שם.
"פנו אלי במייל בני זוג", סיפרה בוועדה חברת הכנסת שטרית, "וכך הם כתבו: 'אני ורעייתי קשישים, גרים ברחוב עזה, 2 בניינים ממעון מר נתניהו. אנחנו במצור כבר שנתיים. לעיתים קרובות אין לנו אפילו אוכל בבית בגלל שהמשלוח מהסופר מרקט לא יכול להגיע אלינו והילדים שלנו גרים רחוק ולא יכולים לעזור לנו. אבל ביום ג ה-16.9.25 הגענו לשפל חדש. אני אחרי ניתוח והיו צריכים ללכת לבדיקות דם. הבדיקה בוטלה בגלל החסימה ברחוב... אחר כך הייתי צריך להגיע לבדיקת עיניים במרכז העיר אבל הרחוב היה חסום ואין אוטובוסים ומוניות. בקושי הצלחתי להגיע.
"בדרך חזרה היינו צריכים ללכת בשמש, ברגל, היינו לגמרי תשושים ואז השוטרים לא נתנו לי לעבור לבית שלי במחסום, כמעט התעלפתי, הרגשתי ממש רע. התפרצתי על השוטר, למה אני לא יכול להגיע לבית שלי… אז הוא דרש את תעודת הזהות שלי ואיים עלי שיתבע אותי. עכשיו אנחנו כבר 6 ימים בעוצר מוחלט, אפילו לא פותחים לכמה שעות את המחסום כדי שנוכל להצטייד לחג'.
"מדובר באנשים שעברו חג בלי אוכל", מזדעזעת שטרית. "מה קורה? לקח לי שעות לשכנע את האנשים להגיע, כי הם פוחדים מהמפגינים. יש אנשים במדינת ישראל שפוחדים להגיע לבית שלהם כי אף אחד לא שומר עליהם".
קראו גם:
"הרגשתי ייאוש, שקלתי לעזוב את ירושלים"
"אנחנו סובלים הרבה שנים", התלוננה אחת מתושבות הרחוב. "על כל דבר שרוצים להפגין מפגינים לידנו. לפני ראש השנה סגרו את הכביש ל-8 ימים. לפעמים סוגרים ליום אחד, אבל לא מודיעים לנו לכמה ימים סוגרים. אם מתפוצץ צינור אנחנו סוגרים את המים עד שפותחים את הכביש ואנחנו לא יודעים מתי זה. הרעש מפריע גם באמצע הלילה, בערב, בבוקר. לפעמים המפגינים נכנסים ממש לחצר שלנו, זה מפחיד וזה לא נעים".
"היתה נקודת בזמן שהרגשתי יאוש", הוסיף תושב נוסף. "אני דור שביעי בירושלים והתחלתי לשקול לעזוב את ירושלים. אני לא מרגיש שזה צודק שאדם נורמלי שעשה צבא, עשה מילואים, שומר על החוק, צריך לברוח מהבית שלו. אני בעד ההפגנה אבל נגד האלימות. סבלנו ממש מאלימות פיזית. נכנסו לנו לחצר וכשביקשנו מהם לצאת הגיבו באלימות. אם הייתי צעיר ב-20 שנה אולי לא הייתי מרגיש כך, אבל אנחנו כבר לא זוג צעיר. זו תחושה לא טובה. אני אמור לחיות במדינה חופשית ודמוקרטית".
"עלינו לארץ לבנות ולהיבנות, אנחנו חיים בשכונה 35 שנה, אבל בחמש שנים האחרונות אנחנו מרגישים עצורים", טענה עוד תושבת אמיצה שהגיעה לדיון, אבל כמו כל התושבים שנכחו, סירבה להזדהות בשמה. "יש טיפוסים שלא מתנהגים בנימוס. לפני כשנתיים בתי עברה ניתוח קיסרי, אחרי לידה לא פשוטה ולא הירשו לה לעבור לבית שלה, היא היתה צריכה ללכת ברגל. אני שמחה שיש דמוקרטיה אבל אנחנו סובלים".
כמות חסימות מטורפת
"רחוב עזה הוא ציר סופר חשוב בירושלים, אין אלטרנטיבה לרחוב עזה", אמר סגן ראש עיריית ירושלים, אדיר שוורץ, שהשתתף בדיון. "אנחנו מדברים על פגיעה בקווים מאוד מרכזיים בעיר, כולל קווי סטודנטים וקווי תלמידים. חשוב להבין שכשרחוב עזה - נחסם הוא לא נחסם לשעה שעתיים וזהו. בחודש דצמבר 24, בוצעו 8 חסימות במשך 11 ימים ו-7 שעות. זה שליש חודש", הוא מדגיש. "בינואר 25 - 13 ימים, בפברואר 25 - 13 ימים ובמרץ האחרון - 19 ימים שזה 14 ימים ו-22 שעות. יש תחושה לפעמים שהחסימה אינה פורפורציונאלית לכמות המפגינים. לפעמים יש רק 2 מפגינים ולא תמיד ראש הממשלה ומשפחתו שוהים שם. הלכתי עם חבר שלי שמתנייד בכסא גלגלים ונאלצנו לחזור אחורה כי היה חסום".
"אני מכיר היטב את המורכבות שיש ברחוב עזה", הסביר מפקד מרחב ציון, תנ"צ שלומי בכר. "אי אפשר להתווכח עם תחושות של תושבים. בסופו של דבר אנחנו נמצאים שם כי המעון הרשמי של ראש הממשלה נמצא שם, בין אם ראש הממשלה נמצא שם ובין אם הוא בחו"ל, ואנחנו נערכים להגן על המעון הזה בהתאם לסיכום שיש לנו עם השב"כ, על מנת שהמפגינים לא יגיעו לבית, דבר שהמפגינים חולמים לעשות. ברגע שאנחנו יודעים על הפגנה שאמורה להתקיים מראש, אנחנו מודיעים בקבוצת הוואצאפ של השכונה שהרחוב יסגר בשעות האלה והאלה.
"בימים של ראש השנה הרחוב באמת נסגר ל-3 ימים עד שביום שישי, יום או יומיים לפני ראש השנה, קיבלנו החלטה שלא ניתן לסגור את הרחוב ופינינו את הרחוב ומאז הוא לא נסגר לימים שלמים אלא רק להפגנות נקודתיות. אנחנו משתדלים מאוד למצוא את האיזונים המתאימים ולהקל על התושבים. בימים הקרובים יהיה מתווה לאפשר מחאה 3 פעמים בשבוע בשעות תחומות. אנחנו נאכוף את הרעש, עשינו את זה עד עכשיו.
אנחנו בדין ודברים עם העירייה להציב שם אמצעים קבועים במקום הגדרות ואז נסיר את המחסומים מכל המדרכות ונאפשר מעבר ברחוב".
"שיבינו שזה לא יעבור בשתיקה"
"הזכות להפגין היא זכות חשובה הצורך להגן על האזרחים במדינת ישראל הוא לא פחות חשוב", אמרה ח"כ שטרית. "יש הרבה מקומות בירושלים שאפשר להפגין, אפשר גם להרחיק. אני יודעת כמה קשה לכם", פנתה שטרית לנציגי המשטרה. "אני יודעת שבשנתיים האחרונות השוטרים לא ראו את המשפחות שלהם. אם אתם עושים שינוי, אני מברכת עליו. אבל אני אהיה בקשר עם התושבים ואעקוב. לפחות לנו פתרון לטווח הקצר".
"בן אדם שגר בשכונה כל מה שהוא מבקש את הזכות לגור נורמלי", אמר ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), "גם לפעמים על חשבון הזכות להפגין. אני עורך דיונים כאלה כבר 3 שנים והאומץ לב שאתם גיליתם חסר מאוד וכל הכבוד לכם", אמר לתושבים. "משטרת ישראל, מי כמוני יודע כמה אתם עסוקים וכמה משימות יש לכם על הראש, יחד עם זה אנחנו חייבים לתת מענה לאותם נקודות שהם לא שחור ולבן והם גם דברים אחרים. סוג מסוים של התחשבות. אנשים שחיים בפחד, ממה? לא מאיראן, לא מטיל חות'י - מהפגנה.
"אני לא מוכן לשמוע שיש במדינת ישראל תושבים שחיים בירושלים והם מיואשים כי הם לא מסוגלים לקיים שגרת חייים נורמלית. זה בלי נסבל ואני לא יכול לתת לזה את ידי ולכן נקיים דיון מעקב. הזכות להפגנה מקובלת עלי ואפילו מחייבת, אבל אין שום סיבה בגלל 5 או 10 אנשים לחסום שגרת חיים נורמלית של אנשים. צריך לפרסם סנקציות. 10,000 שקל למי שחוסם כביש, 20,000 שקל למי ששורף פח. אנשים צריכים להבין שזה לא יעבור בשתיקה", סיכם.
