הוא בטוח שלא צריך לדחות את פתיחת הלימודים לאחר החגים, לא חושש כרגע מזינוק בתחלואת הקורונה, אך מוטרד מאוד ממבנים בהם לומדים חלק מתלמידי המגזר החרדי והערבי (במיוחד לאור אסונות כגון קריסת היציע בגבעת זאב). ראיון מיוחד עם האיש העסוק ביותר בעיר בימים אלו - יו"ר מינהלת החינוך העירונית (מנח"י) אביב קינן.
ביום רביעי הבא יצעדו לבתי הספר הירושלמים 285,387 תלמידים. ברקע החשש הגדול מעלייה משמעותית בתחלואה בבתי הספר, אבל גם הצפיפות המטורפת בכיתות, המחסור בפסיכולוגיים חינוכיים דווקא בתקופה שבה נרשמה עלייה במצוקת הנפשית של תלמידים ובעיות קשות מול הרשות הפלסטינית, שלאחרונה, כך אנו חושפים - בנתה מוסד חינוכי במתחם נבי סמואל!. כך היא מנצלת את היעדר הכיתות במזרח העיר כדי להגביר את השפעתה בשטח.
במשך חמש השנים האחרונות מי שהתמודד עם מרבית האתגרים הללו הוא קינן. המנהל שהגיע ממרכז הארץ, יסיים בקרוב את הקדנציה כיו"ר מנח"י וכבר הודיע זה מכבר על עזיבתו. אלא שהוא הבטיח כי לא יעזוב לפני שתיפתח שנת הלימודים הנוכחית. לכן, בפעם השישית בחייו, ובתקופה קשה שבא הנגיף חוזר בגדול – אחראי קינן על מה שניתן לכנות ה-'1 בספטמבר הירושלמי'.
האתגר הבריאותי
("הרחבנו את חמ"ל הקורונה")
כיתות צפופות, שיעור מתחסנים נמוך במגזר הערבי ועיר שמובילה במספר החולים. זו תמונת המצב של הבירה והמגיפה. למעשה, רק השבוע הייתה התפרצות קורונה בישיבת חברון בגבעת מרדכי. עד כדי כך שבהנהלת המקום הוחלט לפתוח 'מלונית קורונה פרטית' לתלמידים החולים. גם במספר תלמודי תורה בירושלים התגלו השבוע תלמידים שנדבקו בנגיף, וזה עוד לפני ההצטרפות של המגזר החילוני והדתי ללימודים.
מה המסר שלך להורים המודאגים מהחזרה ללימודים על רקע ההתפרצות הנוכחית?
"ראשית, הרחבנו את חמ"ל הקורונה של מערכת החינוך. אנחנו מודעים ברמה של כל תלמיד בבית הספר הכי קטן בשכונה הכי נידחת, מגיעים לכל אחד ולכן אני אופטימי. מתווה 'הכיתה הירוקה', לפיו תהיה דגימה יומית של תלמידים שנחשפו לחולה מאומת בכיתה, יוריד את מספר הבידודים לאחוז אפסי.
"כמו כן עשינו פעולות רבות בנושא ובסך הכל המצב בשליטה. נכון, השנה האחרונה הוכיחה לנו שאף אחד לא יודע כלום ובוודאי שלא יכול לחזות קדימה, אבל לדעתי מתווה משרד החינוך מעולה. האתגר הוא לוגיסטי, אם יעמדו בו הכל יעבוד טוב".
אמרת בעצמך שמשרד החינוך נתן לנו קווים כלליים, אבל אנחנו מחכים למתווה הסופי. פחות משבוע פתיחת שנה, למה זה לא קרה עד עכשיו?
"הקורונה מפתיעה כל הזמן. שנה וחצי ידענו שילדים לא מדבקים, פתאום ילדים כן מדבקים, כל הזמן הכל משתנה ובהחלט ההחלטות מתקבלות באופן מהיר ובזמן אפס. הסוד הוא גמישות".
האם בכלל צריך לפתוח בשבוע הבא את מערכת החינוך, או שהיה צריך לחכות לאחר החגים?
"דעתי לאורך כל הדרך בעד פתיחת השנה בזמן. זה מגיע לנו, זה מגיע להורים ובעיקר לתלמידים. בתחילת השבוע חולקו ערכות בדיקה ביתיות לתלמידי הגנים ובהמשך לתלמידי היסודיים, במשימה הלוגיסטית הראשונה – עמדנו בהצלחה",
ומה יקרה אם תהיה הדבקה המונית בכיתות?
"אנחנו ערוכים לכך. קיבלנו בגל הקודם 10,000 מחשבים ממשרד החינוך, העירייה הוסיפה 7,000 מחשבים ועוד 2,300 טאבלטים. משרד החינוך השקיע מאה מיליון שקלים בתשתיות בבתי הספר בירושלים, כדי שמורה יוכל לשבת בכיתה וללמד בזום וגם הפוך. למערכת החינוך החרדית קנינו עשרות אלפי טלפונים כשרים".
אתה מדבר על הוראות ומתווים של משרד החינוך, במה אתם כמינהל החינוך הגדלתם ראש?
"בהחלט עשינו פעולות רבות. חילקנו מדי שבוע 4,000 ארוחות לבתים של תלמידים במשפחות מעוטי יכולת שאוכלים ארוחות בבית הספר אך בשל הבידוד היו בבית זו יוזמה עצמאית שלנו. היו גם תגבורי בגרויות, טיפולים פסיכולוגיים, תמיכה נפשית, סיוע נפשי וקליני למורים שהיו זקוקים לכך וגם הקמנו מתחמי לימוד במרחב הפתוח בעלות של מיליוני שקלים".
האתגר הנפשי
(דווקא השנה: מחסור גדול בפסיכולוגים חינוכיים)
שנת הלימודים החדשה נפתחת כאשר בירושלים יש 158 תקנים בלתי מאוישים של פסיכולוגיים חינוכיים, כך חושף השבוע "ידיעות ירושלים" על סמך נתונים רשמיים של דוברות העירייה. אם הדבר הזה אולי היה נשמע סביר בתקופה רגילה, אחרי כשנה וחצי של קורונה, בה נחשפה עלייה חדה של נשירת בני נוער מבתי ספר בעיר, הנתון הזה אמור להדאיג מאוד את ההורים. בין היתר חסרה במרכז העיר תחנה לטיפול נפשי לתלמידים. בעירייה מבטיחים שבקרוב היא תוקם. לפי המספרים מכיכר ספרא, נכון להיום, קיימים כ-192 תקנים מאוישים, מתוך 350 אפשריים ואכן קיים אתגר לאייש את התקנים, בשל מחסור ארצי בפסיכולוגים.
איך קרה שדווקא בשנת הקורונה יש מחסור עצום בפסיכולוגים חינוכיים?
"זה ממש לא נכון. כל התקנים של משרד החינוך מאוישים. אנחנו בעצמנו מוסיפים עוד הרבה מאוד מתקצוב עירוני. בוודאי שהיה טוב אם היו עוד 100 פסיכולוגים, אבל בשנתיים האחרונות העלנו את מספר המענים ב30%, הוספנו 170 תקנים, הכפלנו את כוח האדם והקמנו מרכז לבריאות הנפש. כמובן שאם היו עוד מאה היה לי לתת להם תעסוקה בשפע. בוודאי שיש מחסור".
אתגר המקום
(המחסור המטורף בכיתות לימוד)
מצוקת המבנים, בעיקר במגזר החרדי, שברה השנה שיאים - לאחרונה פונתה בצו בית משפט ישיבה שהוקמה בתוך חניון, בין המכוניות החונות. לכך יש להוסיף כיתות עם צפיפות כה קשה שכל בקשה של תלמיד לצאת לשירותים הופכת למסע מכשולים או מוסדות חינוך שפועלים ממש בתוך אתר בנייה, מתחת לפיגומים. תופעה אחרת שגורמת גם לעימותים, בעיקר בשכונות מעורבות כקריית יובל ורמת אשכול -היא פעילות של גנים בתוך יחידות דיור. לעיתים אפילו מתוך רבי קומות.
מה עושים עם הצורך המיידי בתוספת של אלפי כיתות? הרי בגלל המחסור נוצרים לא מעט מקרים של סכנת מוות לתלמידים שנאלצים ללמוד במבנים מאולתרים.
"אכן יש מחסור עצום בכיתות לימוד בעיר. חסרים לנו רק בציבור החרדי 2,000 כיתות וזה אומר שעשרות אלפי ילדים לומדים בדירות ובמבנים צפופים. אבל לצד זה אנחנו מוסרים השבוע 150 כיתות חדשות לציבור החרדי. שנה הבאה ימסרו עוד 200. יש מצוקה אבל לא נוכל לפתור אותה ברגע אחד. העירייה והעומד בראשה עושים מאמצים אדירים כדי להדביק את הקצב. משה ליאון עובד קשה כדי להשיג כמה שיותר הרשאות בנייה. המוסדות הרשמיים שהעירייה אחראית להם, באופן ישיר או דרך הרשתות, אף מוסד לא יפתח את שנת הלימודים בלי אישור בטיחות. אני עם יד על הדופק ולחלוטין לא מתכחש למציאות העגומה".
האתגר הפלסטיני
נקודה נוספת המחזקת את הטענה על כניסת הרשות למערכת החינוך הירושלמית ניתן לראות בדבריו של יו"ר ארגון 'לך ירושלים', מאור צמח. לטענתו, משרד החינוך הפלסטיני הוא שפתח את שנת הלימודים בטקס שנערך לפני מספר ימים בבית ספר בבית חנינא.
אתם עובדים הרבה במערב, מרכז וגם מזרח העיר. אבל במזרח הרשות הפלסטינית עדיין ממלאת את הוואקום וקובעת עובדות בשטח.
"דרך ההתמודדות שלנו היא בהקמת בתי ספר חדשים ומצויניים במזרח העיר, שיהוו גורם משיכה לתלמידים ותלמידות, ויציעו חינוך רלוונטי ואיכותי לתלמידים בחלק זה של העיר. בשש השנים האחרונות בלבד הקימה העירייה לא פחות מ-32 בתי ספר חדשים במזרח העיר. חשוב לי להסביר את ההבדל בין חרדים לערבים בבינוי מוסדות חינוך. החרדים לומדים במוסדות שלהם, אתה בונה להם מבנה, הם עוזבים את המקום הישן ובאים ללמוד בחדש. במזרח העיר, מחצית מהתלמידים בכלל לא לומדים במערכת החינוך העירונית. אין לנו השפעה עליהם, חלקם משוייכים לעמותות שמסונפות לרשות הפלסטינית או עמותה נוצרית כלשהי שעוסקת בחינוך. כשאנחנו בונים במזרח העיר, אנחנו צריכים להיות מספיק אטרקטיביים כדי לגרום להם לעזוב את החינוך הלא רשמי למערכת החינוך העירונית, אלינו. כך, השנה הקמנו בית ספר בשועפט. התלמידים מגיעים ומילאו את המוסד החדש מכיתה א' עד ח'. היעד שלנו זה להגיע לעוד 20 אלף תלמידים ממזרח העיר, עוד 1,000 כיתות".
ואיך מתמודדים עם בתי הספר של הרשות?
"העירייה אינה גורם הסמכות שהעניק לבתי ספר האלה רישיון פעילות, ובכך גם אינה יכולה להיות גורם הסמכות המתמודד נגד פעילותם".
קינן דוחה את הטענות כי מורים ירושלמים רבים לא התחסנו ומצביע על שורש הבעיה: מזרח העיר. "לפי הנתונים שלנו, בציבור הכללי והחרדי אחוז המתחסנים גבוה מהממוצע. הבעיה היא שאחוז ההתחסנות בקרב המורים והתלמידים במזרח העיר נמוך מאוד". לטענתו, מתווה משרד החינוך ישפר את המצב. "אני מעריך שאף אחד לא ירצה לרוץ כל שלושה ימים לעשות בדיקה".
האתגר האישי
(עימותים רבים מול חברי מועצה חרדים)
שמו של קינן נקשר בעימותים רבים מול חברי המועצה החרדיים, חלקם ניהלו נגדו קרב של ממש, במקרים מסוימים באופן גלוי. אחד משיאי אותם עימותים היה כאשר אחד מראשי הסיעות כינה את קינן "אויב החרדים".
לקחת באופן אישי חלק מהעימותים הללו, כגון הקריאה נגדך 'אויב החרדים'"?
"נעלבתי מזה מאוד, אכן נפגעתי מזה ברמה האישית. זה לא הגיע לי. אפשר לשאול אנשים שמכירים היטב את מה שעשיתי בחינוך החרדי בעיר והמציאות הפוכה לחלוטין. הובלתי עם ראש מנח"ח (מינהלת החינוך החרדי) תהליכים מדהימים ויחסי העבודה שלי אתו ועם קודמו היו מעולים.
קינן יעזוב את תפקידו בעוד מספר שבועות והוא כבר מתגעגע. "יש פה את אנשי מערך החינוך הטובים בישראל. יש כאן עשרות אנשי חינוך ברמה הכי גבוהה שיש. אתגעגע אליהם ברמה האישית כי עם רובם אני בחברות אישית".
גם לסגנך יואב (זימי) זימרן?
"רק אומר שאני לא יוצא מפה עם שום תחושת ברוגז כלפי אף אדם".
למה לא תתגעגע?
"לא אתגעגע לשיחות הדחופות באמצע הלילה בכל משבר שצץ. העומס הנפשי בלתי ניתן לתיאור לפני שמתיישבים על הכיסא. כשסיכמתי עם ליאון על מועד סיום עבודתי, הדבר הראשון שעלה לי לראש זה משחק כדורגל. אני אוהד הפועל תל אביב. משחק קורה בדרך כלל בשבת, אבל אם הוא קורה באמצע השבוע אתה בא בשמונה בערב ואם אתה אוהד אמיתי אתה לא יכול לעשות כלום חוץ מהמשחק. ואני אשכרה מצאתי את עצמי מתפלל שתחזור הקליטה בבלומפילד כדי שאוודא אם ראש העירייה חיפש אותי. אין רגע דל. הילדים משתוללים ואני שקוע בפלאפון באמצע משחק".
טיפ למחליף שלך?
"יש לך צוות מדהים, ראש עירייה מגבה ותומך, תן לעניינים לרוץ, אנחנו על המסלול הטוב והנכון".
