חופשת הקיץ רק החלה אבל אלימות בני הנוער בירושלים גואה. גם כעת נהגי האוטובוסים במוקד עם כמה אירועים חמורים שהתרחשו בשבועיים האחרונים והסתיימו בפגיעה פיזית של נהגים שנדרשו לטיפול רפואי. השבוע שבתו נהגי 'אקסטרה' למשך שעתיים במחאה על אירוע תקיפה של נהג על ידי נערים.
אבל גם ברחוב לא שקט. כך למשל אירע השבוע עימות במהלכו יידו נערים בני 16 ו-17 אבנים על שמשת רכב לאחר שהנהג העיר להם. הם ברחו אך נעצרו על ידי שוטרי מחוז ירושלים.
"חזרנו לשגרת האלימות באוטובוסים, העולה בחודשי הקיץ", אומר ראש ענף תחבורה בכוח לעובדים, איתי כהן. "בני נוער תוקפים נהגים ולא נענשים, כאילו מדובר במעשי קונדס בחופש ולא בסיכון חיי אדם".
קראו גם:
"תופעה חדשה בהיקפה"
"רוב האלימות מגיעה מנוער קצה שמשעמם לו", טוען יו"ר הוועדה בפועל למיגור אלימות, אדיר שוורץ. "זו תופעה חדשה בהיקפים שלה ובפופולריות שלה, בעיקר בשוליים של החברה החרדית. זה נוער קצה וזה סופר עצוב".
לדבריו, למציאות הביטחונית בשנתיים האחרונות יש קשר, "אין ספק שיש קשר למלחמה. למשל בתקיפת נהגים שנובעת מגזענות.
"צריך להגיד את הדברים כמו שהם. מרבית הנהגים המוכים הם ממוצא ערבי, ומי שמכה נהג מבחינתו אין הבדל בין מרצחי החמאס לבין ערבי עובר אורח. זהו כשל ערכי חמור".
שוורץ הזכיר את ההבטחה להקמת יחידת אבטחה מיוחדת בתחבורה הציבורית. "אנחנו לוחצים על כל מה שביקשו בישיבה שקיימנו בנושא - מחיצה שתגן על הנהגים, יחידת אבטחה מיוחדת. יש פעולות בעולמות של הסברה ויש שכונות ספציפיות שאנחנו עובדים גם עם רבנים".
שוורץ גם שלח מכתב לראש מדור פיקוח ובקרה, חטיבת התביעות, סגן ניצב דן שני, ובו ביקש להכיר בנהגים כעובדי ציבור על מנת שיהיה אפשר להחיל על תוקפיהם את הענישה המחמירה הקבועה בחוק כלפי תוקפי עובדי ציבור. "מעבר להיבט המשפטי, מדובר גם במסר ציבורי חשוב בדבר מקומם של הנהגים בחזית השירות ובצורך להבטיח עבורם סביבת עבודה בטוחה, מכבדת ומוגנת", כתב.
"הגיל יורד"
בעיריית ירושלים מודעים לאלימות בני הנוער שמתלקחת בחופש הגדול, בייחוד השנה אחרי תקופה ממושכת של מלחמה ומתיחות. בסך הכל הושקעו השנה כ-60 מיליון שקל במיזמים שונים לנוער. "יש לנו כ-300 עובדים שפרוסים ברחבי העיר", אומרת הממונה על קידום וצעירים באגף פדגוגיה השייך למנח"י, ציפי זוסמן. "הם עושים גם עבודת רחוב, גם עבודת מועדונים וגם עבודה עם ההורים.
"לקראת הקיץ אנחנו מפעילים שלושה מתחמים, שפתוחים בשעות הערב לפעמים עד אמצע הלילה: מתחם לנערות חרדיות באזור תחנה מרכזית, בשיתוף עמותת עלם, גורמי רווחה וביטחון קהילתי, תחת פיקוח המשרד לביטחון לאומי. בשנה שעברה עברו שם בערך 2,800 נערות. יש לנו מתחם לציבור הכללי בבית הספר הניסויי במרכז העיר, בשיתוף התוכנית הלאומית 360 - שם עברו בשנה שעברה כ-3,500 נערים ונערות. באמצע יולי אנחנו פותחים מתחם ברוקפלר במזרח העיר. במתחמים יש צוותים של עובדי חינוך ודמויות טיפוליות שאפשר לדבר איתם, יש שולחנות משחק, שולחן אומנות, פעילויות כמו היפ-הופ, פסיפס או משקפי אלכוהול, יש כל מיני תוכניות כל ערב שבעצם המטרה שלהן זה לייצר שיח ולמנוע את השוטטות".
לדבריה, מאז הקורונה ניכרת ירידה בגילאי בני הנוער המשוטטים והשנה, בפעם הראשונה, העירייה תחל תוכנית פיילוט לנערים בני 13, המגיעים מבתים קשים, מאלימות ועם רקע של פגיעות והזנחה.
200 סרטונים מדאיגים בשבוע
לצד המתחמים פועל פרויקט תעסוקה וקבוצות טיפוליות פעילויות דרך המינהלים הקהילתיים, וגם מחלקת מדיה שנותנת מענה לבני הנוער ברשת. "יש לנו בערך 400 בני נוער שבתמורה למלגה עובדים במשך שבוע או שבועיים בבתי אבות, בספריות, במשחקיות או בגן חיות", מספרת זוסמן. "במהלך השנה אנחנו מפעילים קבוצות טיפוליות בתחום התיאטרון, גלישה, צלילה, רכיבה. יצאנו עכשיו לסנפלינג, כל דבר כזה הוא חוויה שגם מייצרת שיח טיפולי על איך אני בתוך קבוצה, ועל איך אני מתמודד עם קושי".
ביום ראשון נפתחה תוכנית מיוחדת למניעת אלימות וגזענות במשחקי הכדורגל; טורניר כדורגל לזכר שני נרצחים בנובה, אושר ומיכאל וקנין הי"ד. כ-150 בני נוער משתתפים בתוכנית הייחודית. בנוסף חברת הייטק פיתחה עבור העירייה מנוע איתור ברשת שמאתר דרך הטיקטוק סרטונים עם תופעות סיכון של בני נוער וצעירים.
"אנחנו מגיעים לכ-200 סרטונים בשבוע והצוות יושב ופונה לנערים ולנערות שהעלו כל מיני תכנים שיכולים להיות מדאיגים, ומשם נוצרים המשכי קשר", מפרטת זוסמן. "יש המון תהליכים שקורים במנח"י; אנחנו מנסים לייצר רצף בין בתי הספר בבוקר, לבין מה שקורה אחר הצהריים. יש תוכנית של עשרות עובדים סוציאליים במשרה מלאה בתוך בתי ספר, כדי לייצר רשת שתמנע כמה שפחות חבר'ה שייפלו בין השורות ובין הכיסאות. אנחנו עובדים בשעות-לא שעות, אני גם יוצאת למשמרות ברחוב, מעבר לזה שאני מאוד אוהבת את זה ושם הנשמה שלי מונחת, אנחנו צריכים להיות מחוברים לעשייה ולשטח".
למצוא מקום לחבר
מי שמסיירים ברחובות השכונות בקיץ הם חברי סיירות ההורים, בה מתנדבים כ-100 הורים. "אבא של חבר של הבן שלי הציע להצטרף לסיירת, באנו ונכבשנו והחלטנו לתרום", סיפרה ספי לוי (60) מפסגת זאב, שמתנדבת כבר כמעט 15 שנה ביחד עם בעלה, איל.
"אנחנו יוצאים בימי שישי בערב, מסתובבים בגני שעשועים או במקומות שאנחנו יודעים שיש שם בני נוער ואנחנו מדברים איתם ומנסים לראות אם יש משהו שאפשר לעזור. הרעיון בגדול זה לשהות איתם ולדעת שהם בסדר. אנחנו לא שם לעשות את ה'נו נו נו',
"באחת הפעמים שאל אותנו אחד הנערים אם אנחנו יכולים למצוא מקום לישון עבור החבר שלו, אז אני מניחה שהם מרגישים בנוח לפנות אלינו".
"לא נחרב לבן 12 את החיים"
מנגד טוענים במשטרה שלמרות צבר האירועים החמורים מדובר בסופו של דבר בבני נוער. "האלימות כלפי נהגים היא תופעה חמורה ביותר אין ספק ואנחנו עושים כל שניתן למגר אותה", אומר קצין הנוער של מחוז ירושלים במשטרת ישראל, דותן גרילק, "אבל זה קומץ נערים בכל מיני אזורים שכנראה משעמם להם ובסופו של דבר מציקים לנהגים".
לדבריו, פעמים רבות נהגים מתקשרים למשטרה אך לא מתלוננים, "נהג אומר: 'קיללו אותי, איימו עליי, זרקו איזשהו חפץ על אוטובוס', ובסופו של דבר לא מתלונן. למה? מהסיבות שלהם, הלוואי והייתי יודע. אנצל את הבמה לקרוא להם לבוא להתלונן".
יכול להיות שהאכיפה שלכם לא משמעותית מדי בגלל שמדובר בנערים מאוד צעירים, ולכן מעדיפים לא להתלונן?
"להפך, ברגע שיש אירוע, אנחנו פותחים תיק חקירה על מנת שנוכל לעשות כל מה שאפשר למצות את הדין עם אותם ילדים".
עם זאת, בגלל שהנערים בכל זאת צעירים, רק בני 12-18, המשטרה לא תמיד תגיש כתב אישום, אבל תזהיר אותם, תערב את ההורים, ובמידת הצורך תערב את שירות מבחן לנוער. "אנחנו לא רוצים לחרב לילד בן 12 את החיים בגלל שהוא עשה טעות. אבל כשזה חמור וזה יכול להגיע לסיכון חיי אדם אין פשרות - ונדליזם או השתוללות באוטובוס שיכולה להפריע לנהג בזמן נסיעה. אנחנו מנסים לשקם את הילדים האלה ולהסביר להם כמה המעשה שלהם חמור ומסוכן. יש כאלה שזה יותר מפעם אחת, אז מתחילים איתם טיפול משמעותי, שיחות עם עובדים סוציאליים שבודקים מה הביא את הילד לעשות את הדברים האלו. יכול להיות שהוא נמצא בחברה לא טובה, יכול להיות שהוא סתם מוציא את התסכול שלו, אז אנחנו מנסים למצוא להם דרכים אחרות להוציא את התסכול".
גרילק מזכיר את פרויקט 'חופים', המשותף לעירייה ושירותי הרווחה, במסגרתו בני הנוער יכולים לבלות בבית הספר הניסויי בשעות הלילה וליהנות מדוכני אוכל ומשחק. השיטור העירוני ובלשי הנוער מסתובבים במקומות בהם מבלים בני נוער כדי להראות נוכחות מרתיעה ואכיפת איסור שתיית אלכוהול. "אנחנו עושים הרצאות בבתי ספר לכל הגילאים כמעט", הוא מסכם. "כל תחנה במחוז ירושלים מלווה קבוצה של עד 30 נערים בסיכון, נפגשת איתם פעם בשבוע למשחקי כדורגל, טיולים והעשרה. אנחנו לא תמיד הגוף הרע, להפך, אנחנו גוף שמטפל שרוצה למנוע את העבירות לפני שהן קורות".
