קרוב ל־60 אלף חרדים עזבו את ירושלים בתוך כעשור, בין השאר בשל מחירי הדיור הגבוהים. כך קובע דוח חדש של המכון החרדי למחקרי מדיניות. למרות זאת, שיעור החרדים שמתגוררים בעיר ממשיך לעלות מדי שנה, בין השאר בשל שיעור הילודה הגבוה במגזר.
מהניתוח, שמתבסס על נתוני הלמ"ס וגורמים נוספים, נכון לתחילת 2022, מתוך 966 אלף תושבים בירושלים יש כ־271 אלף חרדים, שמהווים 28.1% מכלל האוכלוסייה בבירה ו־45.9% מכלל האוכלוסייה היהודית בעיר. אגב, החרדים בירושלים הם כרבע מתוך כלל החרדים שגרים בישראל.
הקבוצה הכי גדולה בעיר היא של ליטאים: 117 אלף איש (43% מכלל האוכלוסייה החרדית בבבירה), ואחריה: חסידים - 73 אלף איש (27%), ספרדים - 76 אלף איש (28%), ויש גם כ־5,000 חב"דניקים (שהם כ־2% מכלל החרדים בירושלים). מתוך כל החרדים בעיר, כ־10% משתייכים לקבוצת 'העדה החרדית', שנחשבת קיצונית וכוללת בעיקר חסידים, אך גם מעט ליטאים וספרדים.
שיעור החרדים העובדים בבירה נמוך יותר מבשאר המדינה. שיעור התעסוקה בקרב החברה החרדית בכל הארץ עומד על 51.9% לגברים ו־78.8% לנשים. נכון לסוף 2020, שיעור המועסקים החרדים בעיר בגילים 64-25 היה 42.2% בקרב גברים ו־73.8% בקרב נשים. השכר הממוצע הוא 8,715 ש"ח לגברים ו־8,263 ש"ח לנשים.
גם בתחום התעסוקה יש הבדל בין הזרמים השונים שמאכלסים את העיר - בקרב הליטאים 78% מהנשים עובדות, לעומת 38% מהגברים; ספרדים - 78% נשים, 46% גברים; חסידים - 61% נשים, 44% גברים.
אף שבמגזר מתלוננים על המחסור האדיר בכיתות לימוד, מתברר שבאופן יחסי שיעור הילדים החרדים בירושלים גילאי 9-0 הוא 31%, לעומת 35% בשאר הארץ. במקביל, שיעור בני 60 ומעלה בירושלים עומד על 7%, לעומת 4% בשאר הארץ.
"הזדמנות שלא ממומשת עד כה"
מנכ"ל המכון החרדי, אודי בן דרור: "החברה החרדית היא ההזדמנות הגדולה שיש לחברה הישראלית, הזדמנות שלא ממומשת עד כה. האתגר הגדול של כולנו הוא לתכנן מדיניות נכונה ולייצר פתרונות שיאפשרו את החיים המשותפים שיובילו לשגשוג של כלל החברה".
