רגע לפני שחוזרים לספסל הלימודים, תכירו את המנהלים החדשים בבתי הספר בירושלים. מה עושים כשנשאלים לפני כל הכיתה אם את בהריון (או כששוכחים שמות), ומתי פאדיחה בשיעור לשון הופכת לשיעור לחיים?
"משגיח בבחינת הבגרות חשב שאני תלמיד וגער בי"
מנהל חטיבת הביניים הימלפרב, ליאור בדין
סטטוס: בן 35, נשוי + ארבעה, החמישי בדרך, מתגורר באפרת שבגוש עציון.
רזומה: "למדתי בהימלפרב. ומייד לאחר השחרור התחלתי גם לעבוד שם, הפעם בהוראה".
רגע מרגש כמורה: "לעזור לתלמידים בזמן ההדרכה שלהם בתנועות נוער, לקחת חלק בהתייעצויות שלהם לקראת ובמהלך הצבא, ומעל הכל להיות נוכח בחתונות שלהם".
רגע מביך כמורה: "בתור מורה צעיר, ובייחוד אחד שנראה צעיר, עד לא מזמן היו רבים שהתבלבלו ביני לבין תלמידים, כולל משגיח בבחינת בגרות שלא אהב שאני עומד בתחילת הבחינה וגער בי על כך שאני תלמיד ושעליי לשבת".
מקצוע אהוב כתלמיד: היסטוריה.
מקצוע פחות אהוב כתלמיד: מתמטיקה.
"הגעתי באיחור וראיתי שהמנהל החליף אותי"
תיכון אמי"ת טכנולוגי־דתי, משה גוטסמן
סטטוס: בן 39, נשוי + 5, תושב מושב גיתית בבקעת הירדן.
רזומה: בחמש שנים האחרונות ניהלתי את בית הספר 'דרך הלב' לנוער בסיכון במעלה אפרים. לפני כן חמש שנים במרכז הטכנולוגי נחלים ושמונה שנים בתנועת הנוער אריאל - כראש תחום בנים.
רגע מרגש כמורה: "להעניק לכיתה שלמה את תעודות הבגרות לאחר שכולם סיימו בגרות מלאה, למרות הפערים הלימודיים והקשיים הרגשיים שהגיעו איתם".
רגע מביך כמורה: "בשנה הראשונה בהוראה. הגעתי באיחור ונכנסתי לכיתה בהתלהבות גדולה. ראיתי את מנהל בית הספר מעביר את השיעור במקומי".
מקצוע אהוב כתלמיד: "שיעור מולדת - ביסודי אהבתי מאוד ללמוד על תקופת המחתרות וקום המדינה - צללתי בדמיוני לסיפורי הגבורה והתקומה בת זמננו".
מקצוע פחות אהוב כתלמיד: "מתמטיקה - לצערי בגלל מורה בכיתה ז' שהצליחה להרחיק אותי מהמקצוע".
"רגע מבוכה? כשתלמיד תיקן אותי"
מנהלת אורט בית הערבה, מיטל פלג
סטטוס: בת 47, נשואה + 3, מתגוררת במלחה.
רזומה: "עבדתי במעון מסילה כרכזת פדגוגית מספר שנים. בשאר הזמן היינו ברילוקיישן בבוסטון וסנט לואיס מטעם העבודה של בן זוגי".
רגע מרגש כמורה: "המפגש עם התלמידים הוא תמיד אירוע שאני לומדת ממנו המון. הם מלמדים אותי על אמפתיה, תשוקה ועל כל מה שחשוב בחיים. שיעור מוצלח שווה בעיניי להנאה מגלידה ביום חם. אני אוהבת מאוד לשלב טכנולוגיה בשיעורים ולהפוך את השיעור למפגש משעשע, חווייתי ולימודי".
רגע מביך כמורה: "תלמיד תיקן אותי בשיעור לשון. באותו רגע היתה לי מבוכה, אך היא התחלפה בגאווה ובידיעה שמכל אחד ניתן ללמוד".
המקצוע הכי אהוב: "לשון. אני אוהבת את השפה הכתובה. מילים זה דבר שאהוב עליי, במיוחד מילים כמו 'נוגה' ו'אלמלא'".
מקצוע הכי פחות אהוב: "מתמטיקה. יש לי קושי להתחבר לדבר קר כמו מספרים. עם השנים התחברתי לתחום האנליטי דווקא כדי לנטר ולנתח מידע חשוב".
"לקבל מתלמידה שחינכתי סרטון של הנכדה שלי שאותה היא מחנכת"
מנהלת חטיבה אולפנת בני עקיבא פסגת זאב, חגית קרמר
סטטוס: בת 51, נשואה לזוהר, אמא וסבתא, תושבת מעלה אדומים.
רזומה: "שנים רבות הייתי מחנכת כיתות גבוהות של בית הספר היסודי, מילאתי עוד תפקידים רבים וממש מגוונים, והייתי סגנית מנהל בית הספר. יצאתי לשבתון שבמהלכו נקראתי לנהל את תתמ"ד נעם חומת שמואל".
רגע מרגש כמורה: "כשתלמידה שהייתי מחנכת שלה שולחת לי סרטון של הנכדה שלי, שהיא מחנכת שלה כעת".
רגע מביך כמורה: "הייתי מורה צעירה ותלמידה שאלה אותי אם אני בהריון - לפני כל הכיתה".
מקצוע אהוב כתלמידה: היסטוריה.
מקצוע פחות אהוב כתלמידה: חינוך גופני ומלאכה.
"הזהרתי תלמידים, אבל החלקתי ונפלתי בעצמי שוב ושוב"
מנהלת החטיבה בגימנסיה העברית, יעל שלום
סטטוס: נשואה לאבי ואמא לשלושה.
רזומה: "התחלתי את המסע שלי בגימנסיה כסטודנטית למתמטיקה. ומאז צמחתי ומילאתי תפקידים שונים בתוך בית הספר".
רגע מרגש כמורה: "לראות את העיניים הבורקות מאושר של התלמידים לאחר שהצליחו להתמודד עם אתגר כלשהוא".
רגע מביך כמורה: "בימים שיש טיולים הקשורים למים. אני מוצאת את עצמי פעם אחר פעם מחליקה ונופלת על הקרקע רטובה לגמרי, וזאת לאחר אזהרות חוזרות ונשנות שלי לתלמידים שלא יחליקו".
מקצוע אהוב כתלמידה: "ספרות ואומנות. המורות שלימדו אותי את שני המקצועות הללו, עשו זאת בצורה מרתקת".
מקצוע פחות אהוב כתלמידה: "שיעור לשון היה מאתגר במיוחד עבורי, משום שהייתי עולה חדשה. עם זאת, סירבתי להיות שונה ולקבל את ההתאמות שהייתי זכאית להן מעצם היותי עולה, משום שהיה לי חשוב להיות כמו כולם".
"חילקתי תשובות למבחן, במקום את המבחן"
מנהלת תיכון פלך בנות, אפרת קוסלובסקי
סטטוס: בת 46, נשואה + חמישה ילדים, מתגוררת בגוננים.
רזומה: מלמדת בפלך יותר מעשור.
רגע מרגש כמורה: "עבדתי מספר שנים כמורת דרך, ומאוד נהניתי מהמפגש עם אנשים שונים ומהחיבור לאתרים ולטבע. אם לא הייתי עוסקת בחינוך בתוך בית ספר הייתי עוסקת בזה".
רגע מביך כמורה: "שכחתי שם של תלמידה, גיליתי שחילקתי לתלמידות את התשובון במקום את המבחן, אמרתי בצורה מאוד בטוחה עובדה שגויה לחלוטין... למזלי ולשמחתי הצלחתי לצחוק, להתנצל ולמצוא פתרון יצירתי במקום, ואף אחד מהרגעים האלה לא הפך להיות משמעותי או מצלק".
מקצוע אהוב כתלמידה: "תנ"ך, היסטוריה, מתמטיקה ופיזיקה".
מקצוע פחות אהוב כתלמידה: "לא כל כך היה אכפת לי מה המקצוע ובלבד שהמורה לקחה אותנו ברצינות ואיתגרה אותנו".
"התלמידים לא הבינו את הודעות הוואטסאפ שלי"
מנהלת בית הספר ליפתא, כרמית כהן הרוש
סטטוס: בת 39, נשואה ליצחק, אם לינון, יוגב וארז, תושבת בית הכרם.
רזומה: "שנים רבות עסקתי בתחומי החינוך השונים, ריכוז והנחיית קבוצות. בעשור האחרון אני עוסקת בהוראת תחומי דעת שונים ובחינוך במסגרות לנוער נושר בירושלים".
רגע מרגש כמורה: "הנוער כיום, בייחוד אחרי שנות הקורונה, מתמודד עם מגוון עצום של קשיים, והיכולת שלי להיות אוזן קשבת, לתת עצה טובה ופשוט להיות שם עבורם היא הרבה מעבר להגדרה של מורה".
רגע מביך כמורה: "הודעות וואטסאפ שכתבתי לתלמידים ולא תמיד היו ברורות. לדוגמה, למרתון, שמובן מאליו שהוא לימודי ולקראת בגרות - אך לתלמידים זה כנראה היה פחות ברור... ובאותו רגע אני מקבלת מבול הודעות - תלמידים שאין להם נעלי ספורט, או כאלה שמתמרמרים שהם לא בכושר או שאין להם נעלי ספורט בכלל... מאז למדתי להסביר את ההודעות במילים פשוטות יותר".
מקצוע אהוב כילדה: "לימודי תקשורת וקולנוע. זו היתה המגמה שבה בחרתי ללמוד בזמן היותי תלמידה באולפנת צביה באשקלון.
מקצוע פחות אהוב כתלמידה: "לימודי מתמטיקה, ששאבו ממני המון שעות של למידה ותרגולים, שבאו על חשבון שעות של הדרכה ופעילות בבני עקיבא".
"התלמיד שהסתבך בקטטה סיים כמצטיין"
מנהל אורט פלך בנים, יוסי הרשקוביץ
סטטוס: בן 43, נשוי+חמישה ילדים, מתגורר בגבעות שבגוש עציון.
רזומה: מחנך בתיכון ארץ הצבי, שליחות חינוכית בניו יורק, מנהל פדגוגי בספניאן פלך.
רגע מרגש כמורה: "תלמיד שעשינו בשבילו המון והצלחנו להביא אותו למקום טוב הסתבך בקטטה בקניון עם המאבטח. אחד התלמידים הזעיק אותי והגעתי בדיוק כשהגיע קצין משטרה לאזוק ולעצור אותו. הבנתי שמכאן אם הוא יוצא בניידת כל ההשקעה תרד לטמיון. ניגשתי אל השוטר והתחננתי. סיפרתי לו מה עשינו עד היום בשביל הבחור וחבל שבגלל מעידה כזאת הכל ירד לטמיון.
"השוטר השתכנע ונתן לי לטפל חינוכית ומשמעתית בתלמיד. התלמיד קיבל שיעור חינוכי והמשיך ב"ה ללכת בדרך הישר, סיים תעודת בגרות בהצטיינות ושירת לאחר מכן ביחידה מובחרת".
רגע מביך כמורה: "בשנה הראשונה של התנסות בהוראה הכנתי תלמידות לבגרות בלימודי ארץ ישראל. כחלק מההכנה התלמידות היו צריכות לעבור מספר סיורים. את הסיורים שיבצתי ביומן מול הרכזת. יום אחד ישנתי אצל חבר בתל אביב, קמתי בשעה 8:30 וראיתי שיש לי עשרות שיחות שלא נענו. אז הסתבר שהתלמידות חיכו לי ברובע היהודי לסיור ואני כנראה התבלבלתי ביום. אין ספק שזה היה אחד הרגעים המביכים".
מקצוע אהוב כתלמיד: "תנ"ך".
מקצוע פחות אהוב כתלמיד: "מדעים".