משלחת שלמה של נציגי משטרת ירושלים, העירייה, המינהל הקהילתי לב העיר ותושבים יצאה השבוע למסע בין סמאטות שוק מחנה יהודה ההומה ממבלים. המטרה: למצוא אחת ולתמיד פתרון שיאפשר לכל הצדדים - בעלי העסקים, המבלים והדיירים לחיות יחד בשלום.
עיתוי הסיור לא היה מקרי, בשבועות האחרונים מרגישים היטב בין הסמטאות את החזרה לשגרה. עם השקט היחסי בדרום, הסכם האש בלבנון, שחרור צפוי של רבים ממילואים וחזרתן של עוד ועוד חברות תעופה לישראל ובתקווה שגם התיירים, חוזרים הבליינים בהמוניהם.
המערכת שתשלוט על הווליום?
"אנחנו סובלים מאוד מהרעש והבלגן שקורה בשוק בגלל מכירת האלכוהול וכל מיני תופעות לוואי נלוות", אמרה ל"ידיעות ירושלים" תושבת השכונה ונציגת תושבי שוק מחנה יהודה במינהל הקהילתי לב העיר, דבורה וילשנסקי, שהשתתפה בסיור. "השוק הוא הגורם לאלימות ולשתיה. הנערים באים, שותים ומבקשים מאנשים מבוגרים לקנות להם אלכוהול, הם מקיימים יחסי מין במקומות ציבוריים, עושים את הצרכים שלהם על צידי הבניין, דופקים לאנשים על החלונות ובדלתות שלהם וזה מצב בלתי נסבל.
"המשטרה יעילה, השוטרים נכנסים לשוק ומשתיקים את הרעש, אבל אחרי שהם יוצאים בעלי העסקים מעלים מעלים שוב את הווליום של המוזיקה וזה פשוט משחקי חתול ועכבר".
לדברי וילשנסקי, בשבוע שעבר ביקר במינהל הקהילתי סגן ראש העירייה אדיר שוורץ ('התעוררות'), וחשף כי בימים אלה ממש מתקיימים דיונים על התקנת מערכת שתשתלט על הרעש ולעירייה תהיה שליטה על היכולת להנמיך אותו. אנחנו מחכים שזה יקרה. צריך הרבה יותר אכיפה", היא מבקשת, "השיטור העירוני והמשטרה נהדרים, אבל צריך יותר פעולה".
מבלים בגיל 9
לדברי התושבים המתוסכלים, גיל הנערים והנערות שמגיעים לבלות בעיר יורד משנה לשנה. מאז הקיץ האחרון, הם טוענים, המצב החמיר, "יש עשרות אלפי מבלים, חלקם בגיל 9 בלבד!", טוענים תושבים, "הם מגיעים מכל המגזרים והציבורים - חילונים, חרדים, דתיים ומכל הגילאים".
לטענת הדיירים הבעיה היא לא רק בערבי החול ובעיקר בליל חמישי שנחשב לעמוס, אלא גם בליל שבת שבו רוב השוק סגור ועדיין האזור מהווה מוקד משיכה לבני נוער משוטטים, "נערים מגיעים לשחק כדורגל בחצרות הבתים שלנו עד שעות הלילה המאוחרות", טוען אחד מהם. "יש פה מקרי תקיפה מינית. רואים פה ילדות בנות 11. לפני שבועיים שמענו צעקות, רצנו לשם וראינו ילדה שסיפרה שנגעו בה. היא לא רצתה שנתקשר להורים שלה כי היא חרדית והיא לא רצתה שהם ידעו. לפני שבועיים מצאתי תיק, התקשרתי למספר שהיה כתוב עליו והתברר שהגעתי להורים שגרים במרכז הארץ שחיפשו את הילדה שלהם כל הלילה".
"מחביאים פה סמים וילדים עלולים לחשוב שזה ממתק", חוששת שכנה אחרת. "היה פה מקרה של ילד קטן שאושפז בבית החולים בגלל זה. לבניין שלנו נכנסים הומלסים ומעשנים סמים", מוסיף אחר. "אפשר לראות הכל במצלמות האבטחה".
"ירדתי לזרוק את הזבל וראיתי שתי בנות, בנות 17 בערך, עושות את צרכיהם אחת על השניה בכניסה לבניין והכל גלוי, הן איבדו את הבושה", מספר תושב מתוסכל. "אמרתי לאשתי 'אין דרך חזרה', המקום הזה לא יחזור למה שהיה, צריך פה גם אכיפה וגם חינוך".
חוששים מרצח
"לא יתכן שהשוק הפך להיות מקור לזימה ולשתייה וזה רק הולך ומחמיר", אומרת תושבת האזור בת אל גרינשפן. "אם פעם זה היו ילדים בני 16-17, היום זה גילאים ממש צעירים. לאן אנחנו מגיעים? שבוע שעבר היתה פה מלחמת כנופיות, מזל שהמשטרה הגיעה ותפסה אותם על חם. הם היו כבר עם בקבוקים לתת אחד לשני בראש, בסוף יהיה פה רצח", היא חוששת. "והם כולם שתויים, שיכורים, אני לא יודעת מה הם לוקחים. הכניסות שלנו והחצרות שלנו הפכו ממש לבתי בושת. הפכנו להיות בני ערובה של עיריית ירושלים שרוצה שיפעלו פה עסקים ולא נותנת מענה לנו התושבים. יש פה אוכלוסיה מכובדת, אנשים מכובדים ואנשים עוזבים פה".
הפתרונות שעולים מצד התושבים ומצד הגורמים המקצועיים מתגלים כשנויים במחלקות. בעוד שהתושבים רוצים שוק שקט יותר, נציי המשטרה והעירייה טוענים שזה בלתי אפשרי וצריך לתת דגש עם הרחובות הסמוכים לו.
"אנחנו מדברים בעיקר על אכיפה", אומר חבר מינהל קהילתי בוכרים גאולה המתגורר בסביבה, משה כהן. "המשטרה נמצאת פה באופן מלא. מי שצריך לתת פה את הקונטרה זה אגף חברה, עם כל הגורמי הרווחה שצריכים להכין תוכנית ומעטפת שמותאמת לצמיחה הגדולה שנוצרה פה. אי אפשר להביא 2 וחצי עו"סים ולהגיד יש לנו צוות.
"יש פה קיבולת של אלפי נערים ובהתאם לזה צריך להכין תוכנית מסודרת", הוא מוסיף. "בהיבט האכיפתי יש הרבה חוקים שהעירייה לא מטפלת בהם. יש פה תושבים קשישים, מבוגרים ונערים שאין להם חיים נורמטיביים. העירייה צריכה להיות קשובה לתושבים ולאפשר להם לכל הפחות את שעות המנוחה הקבועות בחוק".
"כואב לי מאוד הלב על התושבים פה", אומר חבר מועצת העיר, יוסף חיים מועלם (ש"ס), שגם הוא השתתף בסיור, "מרגישים פה את הסיוט שלהם ואת הדמעות שלהם, רואים את זה בעיניים. הסיפורים מסמרי שיער. אלו אנשים שאין להם איכות חיים, לא ישנים בלילות, מגיפים את התריסים כדי שהילדים שלהם לא יראו מהחלונות מה קורה למטה, יש ריח של אלכוהול ושתן בכל מקום. הפתרון צריך להיות בקו נוקשה ויצירתי. אנשים קמים בבוקר ורואים אנשים שוכבים להם בחצר של הבית, בקבוקים, מזרקים וסמים מושלכים בכל מקום, זה דבר שלא אמור לקרות וצריך לטפל בזה ביד נוקשה.
"התרשמתי שהמשטרה פה ורוצה שיפנו אליה בכל רגע נתון ויש לה פה צוותים גדולים", הוא אומר, "אבל בד בבד צריך להקים אכיפה מיוחדת שתפטרל בתוך הרחובות והחצרות ותמנע את המפגע הגדול הזה ביחד עם גורמי הרווחה שחייבים להכנס לתמונה ולתת פתרון מהיר ויעיל לנוער כאן שמידרדר ונסחף למקומות לא טובים. אני מאמין שעם מענה טוב וזריז של הרווחה יש אפשרות לטפל ולעזור להם".
"4 ברים סגרנו בשלושת השבועות האחרונים בשוק עצמו, בגלל אירועי אלימות", מזכיר מפקד תחנת לב הבירה, נצ"מ שלומי טובול. "הנוכחות של המשטרה מורגשת, יש לנו כוח סמוי שמסתובב בסמטאות ונועד לאתר את המקרים האלה".
נשארים כי אין אוטובוס
לדברי נציגי המשטרה והשיטור העירוני כ-75 אחוזים מהמבקרים בעיר בסופי השבוע הם כלל אינם ירושלמים. אנו פוגשים צעירים נתנייתים בני 15 ו-17 שמספרים כי הם מגיעים לכאן כל שבוע. "יש לנו פה חברים, אוכל. אנחנו נהנים פה", הם אומרים, "כיף פה, אני לא יודע להסביר".
לטענת נציגי המשטרה אחת הסיבות לנוכחות של חלק מהמבלים עד אור הבוקר היא היעדר תחבורה זמינה לאורך כל שעות הלילה. כיום הרכבת פועלת עד השעה 1.00 בלילה ושבה לפעול בשעה 5.00 בבוקר. מבלים שהפסידו את הרכבת האחרונה נאלצים להישאר ברחובות עד הבוקר. במשטרה משוכנעים שאם תהיה תחבורה ציבורית ללא הפסקה היא תוציא את רוב המבלים מהמקום. לדברי התושבים הפתרון הוא שאטלים ייעודיים שיוציאו את המבלים מאזור השוק לתחנה המרכזית ולשכונות השונות.
מעיריית ירושלים נמסר: "תופעת הנוער והצעירים בשוק, במרכז העיר בכלל ובשוק בפרט מטופלת ע"י גורמים טיפוליים, ביניהם: רווחה, קידום נוער, גורמים אכיפתיים (משטרה ופיקוח עירוני) וארגוני מגזר שלישי שונים.
"במקום פועלים צוותים ויחידות איתור של הרווחה ושל קידום נוער, וכן פרויקטים חברתיים שונים, תוך עיבוי מערך כוח האדם והפעילויות במתחם תוך השקעת משאבים ותשומת לב. הפעילות מסונכרנת בשולחן עגול ייעודי, ושואפת להתפרש לאורך השבוע והיממה בהתאם לצרכים. השבוע, תתקיים ישיבה של כל גורמי המקצוע על מנת לסנכרן את תוכנית העבודה בין הגורמים".
