הקו הסגול של הרכבת הקלה מתחיל לרדת מהתוכניות אל הרחוב. לאחרונה נתלו לאורך הרחובות בקטמונים הודעות הקשורות להפקעת מקרקעין לאורך תוואי הקו – צעד שנועד לאפשר את הרחבת הדרך והכשרת התוואי לקראת העבודות.
בחלק מהמקטעים מדובר בשטחים הצמודים לנכסים ולחצרות פרטיות, הנדרשים לצורך הרחבת הציר. הליכי הפקעה מזכים בעלי זכויות בפיצוי בהתאם לדין ולזכויות הרשומות במקרקעין.
ההפקעות אינן מוגבלות לקטמונים. התוכנית הסטטוטורית של הקו משתרעת בין היתר לאורך רחובות טהון, גולומב, חיים קוליץ, יהודה הנשיא ורבן יוחנן בן זכאי, ועוברת בקריית היובל, רמת דניה, רמת שרת, עיר גנים, מלחה, הקטמונים, קטמון הישנה ומקור חיים.
הקו שיחצה את דרום ירושלים
הקו הסגול שונה מרוב הקווים האחרים המתוכננים בעיר. במסמכי התכנון הוא מוגדר כ"קו רוחב ייחודי" ברשת הרכבת הקלה – ציר מזרח־מערב שנועד לחבר את דרום־מערב ירושלים עם דרום־מזרח העיר.
התוואי התפעולי המתוכנן מתחיל באזור בית החולים הדסה עין כרם, ומשתמש בחלקים מהמסילות של קווים אחרים. משם הוא ממשיך דרך קריית מנחם וקריית היובל, לכיוון מלחה, פת והקטמונים, וממשיך לתלפיות. הארכתו מדרך חברון אל תוך ארמון הנציב מקודמת במסגרת תכנון נוסף.
בסך הכול מדובר בתוואי תפעולי של כ־11 קילומטרים, שחלק ניכר ממנו משותף לתשתיות של קווים אחרים. בכך יאפשר הקו נסיעה רוחבית בדרום העיר וחיבורים לרשת הרכבת הקלה בלי שכל המסלול יצריך הקמת מסילה חדשה מאפס.
ואז הרכבת תיעלם מתחת למלחה
אחד הקטעים החריגים ביותר של הקו מתוכנן באזור מלחה. לאחר שהרכבת תגיע מכיוון קריית היובל, היא תפנה מזרחה ותיכנס למקטע תת־קרקעי מתחת לשכונת מלחה. לאחר מכן היא תחזור אל פני הקרקע ותמשיך לכיוון החיבור עם הקו הכחול.
בניגוד למנהרות של הקו הכחול במרכז העיר, כאן לא מדובר בתחנות תת־קרקעיות ובקו שנוסע במשך קילומטרים מתחת לאדמה, אלא במנהרה שנועדה לאפשר לרכבת להתגבר על הטופוגרפיה והבינוי הקיים במלחה.
התוכנית כוללת גם פתרונות הנדסיים נוספים לאורך התוואי, ובהם גשרים ומעברים במפלסים שונים. כך צפוי להיווצר באזור מלחה אחד המקטעים יוצאי הדופן ברשת הירושלמית – רכבת שנעה על פני הקרקע, עוברת במנהרה מתחת לשכונה ושבה בהמשך אל המפלס העילי.
לא רק מסילה – גם הרחובות ישתנו
עבור התושבים לאורך התוואי, הקמת הקו לא תסתכם בהנחת שתי מסילות. הוראות התוכנית מאפשרות שינוי והרחבה של דרכים, הקמת תחנות, מדרכות, שבילי אופניים, מעברים וגשרים, מתקנים הנדסיים ושינויי תשתית.
לשם כך מאפשרת התוכנית גם הפקעת מקרקעין לצורכי ציבור. במקומות מסוימים ניתן לבצע גם הפקעות זמניות לצורך העבודות, ולאחר סיומן לשקם את השטח.
במקטע שמתחת למלחה המצב יוצא דופן עוד יותר: התוכנית כוללת מנגנון של הפקעה תלת־ממדית – כלומר אפשרות להפקיע את הנפח התת־קרקעי הדרוש למנהרה מבלי להפקיע בהכרח את מלוא הנכס שנמצא מעליה.
על פי הוראות התוכנית, מישור ההפקעה התת־קרקעי יכול להשתרע עד 22 מטר מעל מפלס המסילה ועד 10 מטר מתחתיו, ולכל חלקה שבה נדרשת הפקעה כזו אמור להיות מוגדר תחום ההפקעה בתת־הקרקע.
ומה עם ארמון הנציב?
כאן חשוב להפריד בין שני שלבים. התוכנית המאושרת של הקו הסגול מסדירה את המקטע החדש שמתחיל בחיבור לקו האדום באזור צומת טהון, ממשיך דרך גולומב וקוליץ, עובר מתחת למלחה וממשיך דרך אזור פת, יהודה הנשיא ורבן יוחנן בן זכאי עד החיבור לתוואים המאושרים של הקווים האחרים.
התכנון התפעולי הרחב יותר הוא שהרכבות יתחילו בהדסה עין כרם ויגיעו דרך תלפיות גם לארמון הנציב. השלוחה לארמון הנציב מקודמת כיום במסגרת תוכנית נפרדת, כך שלא כל הדרך עד קצה השכונה נמצאת באותו סטטוס סטטוטורי.
אם וכאשר יושלם התכנון כולו, הקו הסגול יהפוך למעשה לציר הרוחב של רשת הרכבת הקלה בדרום ירושלים: מהדסה עין כרם במערב, דרך קריית היובל ומלחה, הקטמונים ותלפיות – ועד ארמון הנציב במזרח.
מתכנית צוות אב לתחבורה נמסר:
"קו L8 הוא חלק מרשת הרכבות הקלות בירושלים, וצפוי לחבר בין הדסה עין כרם לבין שכונות בדרום ובמזרח העיר, בהן קריית מנחם, קריית היובל, מלחה, קטמון ואזור התעשייה תלפיות.
הקו יקדם את הנגישות והחיבוריות בין אזורי מגורים, תעסוקה ושירותים. כמו בכל פרויקט תשתית תחבורתי רחב היקף, קידום הקו כולל גם בחינה והסדרה של הצרכים התשתיתיים והקרקעיים הנדרשים להקמתו."
