ירושלים עמוסה במבנים ואתרים מרהיבים ומסתוריים. בחלקם ניתן לסייר באמצעות סיורים או פסטיבלים מיוחדים, אך לרבים מהם פשוט אי אפשר להיכנס. חזרנו לסיפורים של 5 מקומות כאלה בעיר כשהמשותף לכולם היא ההיסטוריה, המיסתורין, היופי וכמובן — שהכניסה אסורה.
מתחם קברי המלכים | קברו את המחלוקת
המתחם הידוע בשם 'קברי המלכים' בו נמצאה מערת הקבורה של הלני המלכה נמצאת ברחוב סאלח א־דין פינת שער שכם, סגור ומסוגר מזה כ־15 שנים בעקבות סכסוך בעלות ממושך מול הקונוסוליה הצרפתית.
המתחם כולל אתר ארכיאולוגי בעל חשיבות היסטורית מימי הבית השני. במערות הקבורה שבו נמצאו סרקופגים, שהוברחו בשעתם לצרפת ומוצגים כיום במוזיאון הלובר, כולל זה המיוחס להלני המלכה. במקום גם נתגלו שני מקוואות הטהרה הגדולים ביותר בעיר בימי בית שני ונחשפו מדרגות מפוארות בדומה לאלו המצויות בשער חולדה המוליכות לבית המקדש. את השטח רכשה בשעתו יהודיה צרפתייה וייעדה אותו כ'הקדש', זאת בכדי לשמר את המתחם כאתר היסטורי לדורות הבאים, אלא שבנה העביר אותו במתנה לרשות גופי השלטון הצרפתים בכדי שיתחזקו את המקום. לפני כ־18 שנה החלו לערוך במתחם פסטיבל למורשת המוזיקה הפלסטינית בחסות הקונוסוליה הצרפתית. עקב כך פנו אנשי ההקדש היהודי וביקשו להשיב את המקום לקדמותו ולצביונו היהודי, ועקב הסכסוך שנוצר בעניין החליטה ממשלת צרפת לסגור את האתר כולו.
לפי כשלוש שנים הוגשה עתירה משפטית לבית משפט צרפתי בנושא נגד סגירת המתחם והנושא עדיין מצוי בדיונים. אמנם היה ניסיון מצד קונוסוליה הצרפתית לאפשר ביקורים במקום תחת מספר תנאים ובהרשמה מוקדמת, אך בפועל כל הסיורים המודרכים במקום פסקו בשל ההגבלות וקיים קושי לחדשם.
"מדובר באתר היסטורי בעל אדריכלות מונומנטלית", מתארת רעות אודם, היסטוריונית שחוקרת את האתר, "יש למקום חשיבות רבה כאתר מורשת יהודית במזרח העיר, אלא שזו נדחקת לפינה, ובמקום מונף רק דגל צרפת. חייבים להעלות את המודעות למקום ולגרום לכך שהוא ייפתח מחדש לציבור, ללא תנאים או הגבלות. אני קוראת לראש העיר להרים את הכפפה ולהגיע לבקר במקום. זה אתר היסטורי יהודי וצריך לאמץ אותו".
הארמון | בוכרי עם 'סאן רוף'
אחד המבנים המפוארים ובעלי ההיסטוריה המכובדת בירושלים הוא בניין "הארמון", השוכן ברחוב עזרא 21 בשכונת הבוכרים. מדובר במבנה מפואר שהקמתו ארכה כחמש שנים החל מ-1905. גובהו שתי קומות המתפרשות לאורך של 55 מטר, והוא מרוצף מרצפות צבעוניות מרהיבות מעוטרות ומקושטות, ועל קירותיו ציורים מרהיבים, פרי מכחולו של הצייר שמואל מלניק.
חלק מהגג המשופע אף ניתן לפתיחה והזזה באופן ייעודי לצורך הקמת סוכה כשרה, ובין האושפיזין שזכו להתארח בה היה לא אחר מאשר הנציב העליון הרברט סמואל. ב־1918 נערכה בבניין המפואר קבלת פנים נכבדת לגנרל אלנבי על ידי הקהילה היהודית, והמקום אף הותיר רושם על הסופר ש"י עגנון שבספרו "שירה" כתב כי כאשר המשיח יגיע, שם תיערך גם לו קבלת הפנים.
כיום המקום משמש שני בתי ספר חרדיים לבנות חסידות חב"ד, והמקום סגור ומסוגר לזרים.
"חבל שלא מתאפשרת כניסת מבקרים", נאנח איציק שוויקי, מי שעד לאחרונה שימש כמנהל המועצה לשימור אתרים במרחב ירושלים. "במסגרת תפקידי התאפשר לי לבקר ולהתרשם מהמקום במו עיני, ובהחלט מדובר במבנה מרשים בעל היסטוריה מפוארת. חשוב וצריך לפעול על מנת לאפשר לציבור הרחב לבקר במקום מבלי לפגוע בצרכים של מוסדות החינוך הפועלים שם כיום".
משכן הנציב העליון | בעיה בינלאומית
בקצה טיילת ארמון הנציב שוכן לו המתחם המרשים אותו הקימו הבריטים כמשכנו של הנציב העליון מטעמם בתקופת המנדט. מעבר לייעודו למגורים, בבית הנציב נערכו טקסים רשמיים, נשפים ואירועים וכן התקיימו בו פגישות חשובות ומכריעות. הוא אפילו כולל שטח בית קברות לכלבי המחמד שהיו לקצינים הברטים הבכירים. המתחם הענק נבנה בנקודת תצפית אסטרטגית על העיר העתיקה בכלל ועל הר הבית בפרט. כיום המקום משמש כנציגות של האו"ם, כאשר חוץ מלעובדי הסוכנות הזרה, אין אליו גישה כלל. לאורך השנים הועלתה סוגיית חשיבותו של המתחם והעברתו לחזקת המדינה.
עורך הדין הירושלמי יאיר גבאי, מנהל מאבק ציבורי ממושך בנושא. "זהו מקום יחודי שמופקד בידי גורמים חסרי זיקה לישראל שאף אינם משלמים ארנונה", הוא טוען. "הקרקע צריכה לעבור לרשות המדינה שצריכה לנהוג מנהג בעלות במקום. יש לפתוח אותו לציבור הרחב ולאפשר סיורים מודרכים בין כתליו. מעבר לכך יש לאכוף עבירות בנייה אם נעשו, וכמובן לפעול להוצאת נציגי אונר"א מהמקום, ששיתוף הפעולה שלהם עם החמאס בעזה כבר הוכח".
מערת הנטיפים הגדולה בארץ | מערה בהמתנה
מערת הנטיפים הגדולה ביותר בארץ, שהתגלתה עד כה, נמצאת ממש בלב אזור התעשייה בעטרות. הבעיה היא שעוד לא קיימת גישה מוסדרת אליה והכניסה מתאפשרת כרגע רק דרך התיקרה באמצעות סנפלינג. רק מספר מצומצם של מבקרים סיירו בחלליה לצורך תצפית ומחקר, והמקום אף זכה לחשיפה באחד מכתבות האקסטרים של דני קושמרו.
המערה שוכנת באזור שבמשך שנים שימש כאתר פסולת תעשייתית והיווה מפגע בפני עצמו. רק בשנה שעברה, במימון העירייה ובסיוע של 'יקב ירושלים' שנמצא ממש למרגלות המערה, פונתה המזבלה, ובמקום הוצבו שולחנות פיקניק, ניטעו גפנים והוכשרה חניה מוסדרת.
"צריך כאן השקעה מצד העירייה וארגוני הסביבה", אומר עופר גואטה, בעלי יקב ירושלים. "בסך הכל מדובר במיליוני שקלים בודדים, לפרוץ פתח במפלס אפס למערה ולהכשיר בה מסלולי הליכה ושבילים.
"זהו אתר תיירותי ממדרגה ראשונה, וכל הגופים מגלים עניין וחשיבה חיובית, אבל האם ומתי זה יתממש - ימים יגידו".
ארמון הקיץ של מלך ירדן | לקבל אישור מהשכנים
על ראש ההר במפגש בית חנינא, שועפאט ופסגת זאב, ניצב שלד מבנה שיועד לשמש כארמון הקיץ של חוסיין, מלך ירדן. העבודות להקמתו החלו בראשית שנות השישים של המאה הקודמת, אך המיזם המלכותי נעצר לאחר שהשטח נכבש על ידי ישראל במלחמת ששת הימים. ההר עליו התבצעה הבנייה מזוהה כמקום משכנו של ארמון המלך שאול (גבעת שאול התנ"כית) וניתן להשקיף ממנו לעבר מדבר יהודה וגם לעיר העתיקה.
לנוכח הרגישות הפוליטית מול ממלכת ירדן, על אף יותר מ־50 שנות שלטון ישראלי במקום, לא הוזזה מהמקום ולו אבן אחת. על רשות העתיקות נאסר לערוך חפירות בשטח, וגם מצד המגזר הערבי המתגורר בסמוך לא נרשמו הסגות גבול או עבירות בנייה כלשהן. אומנם המקום אינו מגודר אך הוא גם לא מונגש לציבור, ברגל או ברכב. בינתיים נראה כי רק מתווה מתואם ומוסכם מול הירדנים יאפשר את פיתוח האתר והסדרתו.
“הנגשת המקום חשובה מאוד לטובת התיירות בכלל ומענה לביקוש לאתרים תנכ”ים בפרט", אומר רן ישי, כיום ראש חטיבת המחקר של ארגון JCAP, ובעברו מנכ"ל משרד ירושלים ושגריר במשרד החוץ. "אני מאמין שעיריית ירושלים ורשות העתיקות ינגישו את המקום לטובת התיירות ורווחת התושבים שמתגוררים סביב האתר”.
פורסם לראשונה: 08:28, 23.05.24
