כל זוג חמישי בעיר מגיע לרבנות כדי להתגרש, כ־40 אחוז מסיימים את תעודת הבגרות, ההגירה השלילית נמשכת, והבנייה אינה מתרוממת - כך עולה מהנתונים המעודכנים שנמצאים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), שיצאו בסוף השבוע לפרסום.
כמה עוזבים אותנו
(הרבה יותר מאלה שבאים)
על פי הנתונים האחרונים, בסוף 2020 חיו בירושלים 951 אלף תושבים. 61.4 אחוז הם יהודים, ו־38.6 הם ערבים. לעומת 2019, לבירה נוספו כ־15 אלף איש (בעיקר בגלל ריבוי טבעי גבוה). הבעיה היא שהמאזן השנתי עדיין שלילי. במילים אחרות: מספר האנשים שנוטשים את ירושלים גדול יותר ממספר האנשים שבוחרים לעבור אליה.
למעשה, מזה שנים שאנו נושאים בתואר הלא מכובד: שיאני ההגירה השלילית. ועכשיו למספרים: כ־11 אלף איש החליטו לעבור להתגורר בירושלים בשנת 2020, אלא שבאותה שנה נטשו את העיר 18,700 תושבים. דבר זה מצמיד לעיר נתון הגירה שלילית של כ־8,000 איש בשנה אחת בלבד. מדובר בהמשך המגמה משנים קודמות. כך, ב־2019 בחרו כ־12 אלף איש לעבור לעיר, אך יותר מ־20 אלף החליטו לנטוש למקומות אחרים.
הסיבה העיקרית לנטישה היא מחירי הדיור. לכן היעדים החמים הם בית שמש ויישובי הסביבה, שבהם רמת המחירים שפויה מעט יותר. גם לקרב המתמשך בין חרדים לחילונים על פיסות הקרקע המעטות בשכונות יש השפעה על העזיבה. וזו קורית לא רק מהצד החילוני, אלא גם מהחרדי. היעדר מוסדות ציבור, כמו גנים ובתי ספר למגזר, לצד מחירי הדיור, הם עוד זרז עבור החרדים לנטוש ליישובים 'נוחים' יותר עבורם, כמו ביתר עילית, מודיעין עילית ובית שמש.
בתמונה כללית יותר ניתן לראות עד כמה תופעת ההגירה השלילית מושרשת כאן. ארגון 'אם אשכחך', שעוסק במחקר והסברה ובקידום מדיניות אסטרטגית לירושלים, טען כי במהלך 25 השנים האחרונות יותר מ־420 אלף יהודים עזבו את הבירה, בעוד רק 225 אלף הגיעו אליה. כך איבד (המגזר היהודי) קרוב ל־200 אלף תושבים.
כמה אנחנו מרוויחים
(קשה לגמור את החודש)
הנתונים האחרונים שבידי הלמ"ס בהתייחס למשכורות הירושלמים נכונים אומנם לשנת 2018, אבל סביר להניח שהתמונה לא השתנתה דרמטית. חלק נכבד מהשכירים בעיר עדיין מועסקים במסגרת ציבורית. בסוף שנת 2018 היו 306 אלף שכירים בכוח העבודה הירושלמי. 47.4 אחוז מתוכם הרוויחו שכר מינימום. במגזר העצמאים התמונה לא טובה בהרבה.
מספר העצמאים עמד בשנה המדוברת על 25,248 איש. ההכנסה הממוצעת של העצמאים בעיר היא 8,900 שקל בחודש. ומדובר במשכורת ברוטו, סכום שגם משפחה עם ילד אחד תתקשה להתפרנס ממנו כראוי.
כמה מסיימים עם בגרות
(לרוב המוחלט אין תעודה)
נתוני הזכאים לתעודת בגרות בעיר נמוכים מאוד, והם, בין היתר, תוצאה של השיעור הנמוך של בתי הספר במגזר הערבי שמסיימים עם בגרות.
על פי הדוח החדש של הלמ"ס - בשנת הלימודים 2019/2018 למדו בירושלים 206 אלף תלמידים, מתוכם 128 אלף ביסודי. ושימו לב: רק 38.3 אחוז מבין מסיימי כיתה י"ב היו זכאים לתעודת בגרות מלאה.
ומה עם האיכות של אותה תעודה, עד כמה הציונים בה היו מספיקים להמשך ללימודים גבוהים? מתברר כי רק 33 אחוז מבין השמיניסטים בעיר שסיימו עם בגרות עמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות. נתון נוסף מאותה שנה מגלה כי אחד מכל 20 תלמידים בעיר נושר מהמסגרת החינוכית.
החדשות הרעות הן שבשנת הלימודים העוקבת (2020/2019) חלה עוד ירידה (אם כי לא גדולה) במספר הזכאים לבגרות. בשנה זו סיימו עם תעודת בגרות מלאה רק 37.9 מבין השמיניסטים הירושלמים. מתוכם רק כ־32 אחוז עמדו בדרישות הסף האוניברסיטאיות.
כמה בונים כאן
(ממש לא מספיק)
הנתונים על התחלות הבנייה בירושלים קשורים קשר הדוק לנתוני ההגירה השלילית. ככל שיהיו יותר התחלות בנייה, יהיו כאן יותר תושבים, שכן הביקוש ליחידות דיור בעיר הוא מהגבוהים בארץ. על פי הדוח המעודכן של הלמ"ס, בשנת 2019 היתה עלייה מסוימת במספר הדירות שבנייתן החלה. מדובר ב־2,793 יחידות דיור. מספר היחידות שבנייתן הסתיימה באותה שנה עמד על 2,757 דירות. אלא שבמהלך 2020 נרשמה ירידה חריפה בשיעור התחלות הבנייה, והן עמדו על 2,226 בלבד. גם בדירות שבנייתן הסתיימה נרשמה ירידה משמעותית (שיש לשייכה למגפת הקורונה, שהחלה במרץ של אותה שנה), והמספר הסתכם ב־2,211 יחידות. בסך הכל, נכון ליוני בשנה שעברה, בעיר יש 238 אלף יחידות דיור.
כמה רכבים יש לנו
(או: הסיבה העיקרית לפקקים)
אם בעיריית ירושלים חשבו שהרכבת הקלה תפחית את מספר כלי התחבורה בעיר, אז טעו שם. בשנתיים האחרונות נרשמה עלייה של כ־300 רכבים ממונעים, מה שמסביר אולי את פקקי הענק, שלתושבים קשה במיוחד להימלט מהם.
בשנת 2019 עמד המספר על 265.5 אלף כלי רכב, כשמתוכם 212 אלף היו רכבים פרטיים. ממוצע גיל הרכבים הוא 8.7 שנים. שנה לאחר מכן עלה המספר מעט ל־265.8 אלף כלי רכב. מספר הרכבים משפיע כמובן על כמות תאונות הדרכים. ב־2019 היו 1,033 תאונות עם נפגעים. החדשות הטובות הן ששנה לאחר מכן ירד מספר הנפגעים ל־835, ירידה של כ־20 אחוז. גם מספר התאונות הקשות ירד: מ־183 בשנת 2,019 ל־151 תאונות קשות בשנה שאחריה.
כמה אנחנו חולים
(שימו לב לשיעור הסוכרת)
נתוני הלמ"ס חושפים כי מספר חולי הסוכרת בירושלים בשנה עולה במעט על 43 אלף איש. נתונים אלה מתייחסים לשנים 2019-2017. מדובר בעלייה משמעותית יחסית למספר חולי הסוכרת שנרשם בשנים 2016-2014, אשר עמד על 38,500 מקרים.
בהתייחס למחלת הסרטן, בלמ"ס מדדו את מספר החולים בה על פני חמש שנים (2018-2014). מספר מקרי הסרטן בכל אחת מהשנים הללו עומד על 706 גברים ו־853 נשים.
שיעורי תמותת התינוקות בירושלים נמוכים. בחמש השנים 2020-2016 נולדו בעיר 23,123 תינוקות. 88 מהם נפטרו בלידתם.
כמה אנחנו מחזיקים
(אחד מכל 5 זוגות מתגרש)
כיאה לעיר שמרנית, שיעור הגירושים בירושלים נמוך, בוודאי יחסית לתל אביב, ורבים עושים ניסיון לשמור על התא המשפחתי. מהדוח עולה כי לפני שלוש שנים 21.5 אחוז מהזוגות הנשואים הירושלמיים הגיעו לרבנות במטרה להתגרש. באותה שנה התגרשו בתל אביב 33 אחוז מהזוגות הרשומים ברבנות של העיר ללא הפסקה.
