המאבק על הקמת תחנות הרכבת הקלה התת־קרקעיות בלב שכונות מאה שערים וגאולה מגיע לבית המשפט העליון. לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים דחה את עתירת התושבים נגד תוכנית תחנות הקו הכחול, הוגש ערעור על פסק הדין. המערערים טוענים כי אלפי תושבים ונציגים של כ־100 מוסדות חינוך ודת לא קיבלו הזדמנות להשמיע את התנגדויותיהם בפני החוקר שמונה מטעם הוועדה המחוזית.
2 צפייה בגלריה
הקו הכחול של הרכבת הקלה ברחוב המלך קינג ג'ורג'
הקו הכחול של הרכבת הקלה ברחוב המלך קינג ג'ורג'
הקו הכחול של הרכבת הקלה ברחוב המלך קינג ג'ורג'
(הדמיה: צוות תוכנית אב לתחבורה)
במוקד המחלוקת עומדות שתי תחנות תת־קרקעיות המתוכננות ברחובות יחזקאל ושטראוס, כחלק מהמקטע הממונהר של הקו הכחול, שיחבר את צפון ירושלים למרכז העיר ולשכונות הדרומיות.
4,500 נוסעים ביום
ממסמכי התכנון עולה כי תחנת יחזקאל צפויה לקלוט כ־4,500 נוסעים ביום. התחזית הזו עמדה במרכז החלטתה של הוועדה המחוזית שלא לבטל את אחת הכניסות המתוכננות לתחנה, ברחוב עזרא.
לפי הוועדה, ביטול הכניסה והותרת כניסה אחת בלבד עלולים ליצור עומסים ולפגוע בתפקוד התחנה ובבטיחות הנוסעים. זאת, אף שהוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים וצוות תוכנית אב לתחבורה תמכו בביטול הכניסה ברחוב עזרא.
הוועדה המחוזית הותירה אפשרות לקדם בעתיד כניסה חלופית, בכפוף להליך תכנוני נפרד.
"איש מאלפי המתנגדים לא זומן"
לצד הנתונים התחבורתיים, בלב הערעור עומדת טענה הנוגעת להליך אישור התוכנית. לטענת המערערים, איש מאלפי המתנגדים ואף לא נציג של כ־100 מוסדות חינוך ודת שהתנגדו לתוכנית לא זומן לדיון בהתנגדויות.
2 צפייה בגלריה
עו"ד דוד בודנהיים
עו"ד דוד בודנהיים
עו"ד דוד בודנהיים
(צילום: שורי רוט)
בית המשפט המחוזי, בפסק דין של השופטת חיה זנדברג, דחה את העתירה בעיקר מטעמי שיהוי, מבלי להכריע במכלול הטענות התכנוניות שהעלו העותרים.
המערערים טוענים מנגד כי התוכנית המקורית של הקו הכחול לא קבעה את מיקומן הסופי של הכניסות לתחנות, וכי רק בתוכנית המפורטת ניתן היה להגיש התנגדויות למיקומים הקונקרטיים. לדבריהם, לא ניתן לטעון כי איחרו להתנגד לתכנון כאשר כלל לא ניתנה להם האפשרות להשמיע את עמדתם בדיון.
"שכונה שלמה נאלצת להיאבק כדי להחזיר כסף לקופה הציבורית"
עו"ד דוד בודנהיים, ממשרד בודנהיים גבריאל ושות', המייצג את המערערים וקיבל את המנדט מבית הדין צדק של העדה החרדית להוביל את המאבק, מסר בעקבות הגשת הערעור:
"עד כמה אירוני שבתקופת מלחמה, כאשר הממשלה מתמודדת עם מצוקה תקציבית קשה, שכונה שלמה נאלצת לנהל מאבק מול המדינה כדי להחזיר מאות מיליוני שקלים לקופה הציבורית, כאשר מבחינת התושבים אין כל צורך בהוצאת מאות המיליונים הללו".
בודנהיים הוסיף כי דווקא כאשר ציבור חרדי מתנגד להשקעת כספי ציבור בתשתית המיועדת לשרת אותו, התושבים נאלצים לנהל את המאבק המשפטי בכוחות עצמם.
יואליש קרויס, דובר היישוב הישן וקמב"ץ העדה החרדית, מסר: "אנחנו לא מבקשים יחס מיוחד ולא מבקשים כסף. אנחנו מבקשים דבר בסיסי: לפני שמקבלים החלטה שמשפיעה על אלפי משפחות ועל שכונה שלמה, תנו לאנשים להישמע. אי אפשר להכריע קודם ואחר כך להסביר לציבור שהמועד להשמיע את קולו כבר חלף"