סיפור יוצא דופן מתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים: עיריית ירושלים מנסה לגבות מאונר"א חוב ארנונה של יותר מ־11 מיליון שקל, אלא שהכסף לכיסוי החוב כבר נמצא בחשבון הבנק של הארגון – והעירייה אינה מצליחה לקבל אותו. הצטרפו לקבוצת העדכונים שלנו ב-WhatsApp>>
הסיבה: בנק לאומי הקפיא את החשבון בפברואר 2024 בעקבות חששות שהעלה בנוגע למימון טרור ולפעילות כספית חריגה. כעת נוצר פלונטר משפטי: העירייה דורשת מהבנק להעביר אליה את הכספים במסגרת צו עיקול, ואילו לאומי מבקש מבית המשפט להכריע האם מותר לו להוציא כסף מחשבון שהוקפא.
ובתוך המאבק המשפטי העלתה העירייה טענה שעשויה לעניין במיוחד את תושבי ירושלים: אי־גביית חובות מס עלולה לפגוע בקופה הציבורית ואף להוביל להעלאת תשלומי מסים.
העירייה מזהירה: התושבים עלולים לשלם את המחיר
בתגובה שהגישה לבית המשפט כתבה העירייה כי עיקול הכספים נדרש כדי להגן על הקופה הציבורית, והוסיפה כי אי־סילוק חובות מס "עלול הדבר להוות עילה להעלאת תשלומי מיסים ופגיעה בחלוקה השוויונית המוטלת על התושבים".
החוב מתייחס למתחמים שהחזיקה אונר"א במעלות דפנה ובצור באהר בשנים 2024–2025. לפי מסמכי ההליך, בספטמבר 2025 עמד החוב המצטבר על כ־11.15 מיליון שקל, והוא ממשיך לצבור ריבית והפרשי הצמדה.
הכסף נמצא, אבל לאומי לא מעביר אותו
מהמסמכים עולה כי העירייה ניסתה לאתר ולעקל את חשבון אונר"א בבנק לאומי. בתחילה נמסר כי לא נמצא חשבון של הארגון, אולם לאחר שהעירייה זימנה את הבנק לבירור, התברר כי החשבון אכן קיים וכי יש בו מספיק כסף לכיסוי מלוא סכום העיקול.
לפי העירייה, לאומי אף הודיע בשלב מסוים כי יעביר את הכספים, אך כעבור יומיים פנה לבית המשפט בבקשה לקבל הוראות כיצד לפעול.
החשבון הוקפא בעקבות חששות שהעלה הבנק לשימוש בכספי אונר"א למטרות טרור. לאומי הצביע בין היתר על העברות כספים מול חשבונות ברשות הפלסטינית, שלטענתו לא ניתן היה להתחקות כראוי אחר מקורן ויעדן, ועל חשש שכספים הגיעו לגורמי טרור בעזה. הבנק טען גם כי אונר"א לא סיפקה הסברים מספקים לפעילות בחשבון. מדובר בחששות שהעלה הבנק, ולא בקביעה שיפוטית שהכספים שימשו למימון טרור.
מבחינת לאומי, גם העברת הכסף לעירייה עלולה להיחשב לשחרור כספים מחשבון מוקפא. העירייה, מנגד, טוענת כי העברת הכספים לקופתה דווקא תמנע מאונר"א להשתמש בהם, ולכן אין הצדקה למנוע את מימוש העיקול.
גם אונר"א מתנגדת לעיקול וטוענת כי הוא אינו חוקי בשל החסינות שממנה נהנתה, לטענתה, בתקופה שבה הוטלו חיובי הארנונה. העירייה משיבה כי הארגון לא הגיש בזמן השגה על החיובים, ואף הגדירה את העיכוב בהעלאת הטענות כ"שיהוי קיצוני".
בינתיים המיליונים נותרים מוקפאים: אונר"א אינה יכולה להשתמש בהם, המדינה לא ביקשה לחלט אותם, והעירייה ממתינה להכרעת בית המשפט. גם היועצת המשפטית לממשלה הודיעה כי לא תצטרף להליך וכי אין לה עמדה בסוגיה.
תגובת עיריית ירושלים:
"עיריית ירושלים פועלת בהתאם לסמכויותיה הקבועות בדין לגביית חובות ארנונה. לאחר שאונר"א לא הסדירה את חובות הארנונה בגין המתחמים שהוחזקו על ידה במעלות דפנה ובצור באהר בשנים 2024–2025, הטילה העירייה עיקול על חשבון אונר"א בבנק לאומי, בהתאם לסכום החוב ולתוספות הקבועות בדין.
סוגיית מימוש הכספים מתבררת כיום בבית המשפט המחוזי בירושלים, וזאת נוכח הקפאת חשבונה של אונר"א. העירייה ממתינה להכרעת בית המשפט ותפעל לפיה".
בנק לאומי בחר שלא להגיב לטענות.
