"אחרי שאתאושש מהלידה כפונדקאית, בבוא העת, אני מתכוונת להגשים חלום ישן נוסף ולתרום כליה. זו נתינה וזו דרך חיים", אומרת לאה צ'סטר (35). בעשור האחרון, כ־60 נשים בישראל הופכות מדי שנה לפונדקאיות. אבל הנכונות של צ'סטר להצטרף למעגל הנתינה הזה חריגה במיוחד מכיוון שמדובר באישה חרדית, תושבת בית שמש, שגם מוכנה לדבר בצורה כנה ופתוחה על האתגר היוצא דופן שהיא ומשפחתה מוכנים לקבל על עצמם.
"חלום ישן"
היא נשואה לרפי (40), עורך דין מוכר ומצליח, ואמא לשלושה ילדים - תמר בת ה־11, אשירה בת ה־8 ונועם בן השנה. במשך עשור שימשה כמנהלת הוסטל 'עלי שיח', שבו מטופלים ילדים ובוגרים עם מוגבלויות מהמגזר החרדי. לאחר מכן סיימה לימודי קרימינולוגיה והפכה לחוקרת משטרה. בהמשך עזבה לטובת לימודי חינוך. היעד הבא שלה הוא להיות קצינת חינוך בשירות בתי הסוהר, מאחר שלדבריה "הסיוע לאוכלוסייה הזו מאתגר אותי ואני אגשים את המטרה - זו רק שאלה של זמן".
במקביל, בשמונה השנים האחרונות היא ובעלה שימשו כמשפחת אומנה לילד עם אוטיזם, עד שהגיע לגיל ההתבגרות. בקבוצת הפייסבוק הסגורה 'ישנן – בנות ומה שביניהן', שמיועדת לנשים חרדיות, היא הטילה לאחרונה פצצה, כאשר סיפרה כי היא מתכוונת להיות פונדקאית וכי בימים אלה היא מחפשת משפחה שתוכל לסייע לה.
"זה חלום ישן שזנחתי ועכשיו החלטתי להגשים", סיפרה השבוע ל-mynet ו"ידיעות ירושלים". "כבר לפני כמה שנים רציתי. יש בי רצון גדול להעניק חיים ועולם ומלואו לזוג שאינו מצליח לעשות זאת לבד, אך זה לא קרה כי הסביבה שלי היתה נגד ורבים הזדעזעו 'איך אישה חרדית עושה דבר כזה?' ועוד תגובות מהסוג הזה, ומפה לשם שמתי את החלום הזה בצד".
זה המקום להבהיר כי אף שבציבור החרדי הלידה היא עניין פופולרי במיוחד, דיבורים בנושא הם בבחינת טאבו. במשפחות רבות במגזר כלל לא מספרים לילדים שהאמא בהיריון, ואם הם מבחינים בעלייה במשקל, בדרך כלל מספרים שמדובר בהשמנה, או שמודים כי מדובר בהיריון מבלי להיכנס לפרטים. גם על הלידה לא מדברים, אלא פשוט מודיעים לשאר הילדים: "אמא נוסעת להביא תינוק מבית החולים".
בשל החשיבות הגדולה של מצוות 'פרו ורבו', כאשר יש בעיות פוריות חרדים ירצו להיעזר בהפריה חוץ גופית, בליווי רבני צמוד. יש גם מקרים שבהם חרדים נעזרים באם פונדקאית, ואפילו מציינים כי שרה אשת אברהם ורחל ולאה נשות יעקב נתנו את שפחותיהן לנשים לבעליהן לצורך ביצוע סוג של פונדקאות, מכיוון שהן עצמן לא יכלו להרות במשך תקופה מסוימת. אבל שאישה חרדית תישא ברחמה תינוק של גבר ואישה זרים זה מעשה חריג גם אם מדובר באלמנה או גרושה, ושאישה נשואה תעשה את זה, ולא בגלל מצוקה כספית, זה דבר שנשמע כמעט כמו מדע בדיוני, בטח בציבור שבו אפילו שינוי בלבוש נשמע כמו צעד חתרני.
"לא נבהלים מאתגרים"
צ'סטר מספרת שגם אחרי שבעבר היא זכתה לביקורת על הנכונות לשמש פונדקאית, היא ובעלה לא ממש נבהלו מהתגובות. "שנינו אנשים שלא נבהלים מאתגרים, ובימים האחרונים הרצון לשמש כפונדקאית ניצת בי מחדש".
מה גרם לשינוי?
"לפני מספר שבועות צפינו יחד בכתבה בנושא פונדקאות", אומרת לאה, "ואז רפי ואני התחלנו לדבר על זה ועוד לפני שסיימתי את המשפט רפי אומר לי: 'אני איתך'. זה היה ברור לשנינו. אם מישהי שלא מצליחה להביא ילדים בדרך טבעית ויש אותי שכן יכולה אך לא ממש בעניין של משפחה ברוכת ילדים, אז למה לא? אם אני יכולה לתת משהו ממני בשביל השני, אני שם".
רפי לא התכוון להיות חלק מהריאיון הזה, אבל לאחר 'לחץ פיזי מתון' הוא מסכים לשוחח בקצרה רק כדי להעביר מסר: "אני רוצה לנצל את הבמה כדי לקרוא לכל מי שיכולה לעשות את אותו הדבר, שתעשה זאת".
ומה דעתך על ההחלטה שלה?
"זו יוזמה ברוכה ואמיצה של לאה. אני עומד מאחוריה בכל ליבי ומרגיש שזה הדבר הנכון לעשות", הוא אומר ועיניו כמעט דומעות.
ומה בנוגע לרבנים או קרובי משפחה שמתנגדים למהלך שלה?
"כשמדובר בנושאים של בן אדם לבוראו, אני לא חושב שיש מקום להתייחס לרעשי רקע מסביב", הוא מדגיש בנחרצות. "זה מעשה אצילי ביותר מצידה. אחרי ששוחחנו על כך ישבתי ובכיתי מהתרגשות, ואמרתי לה: 'לאה, אני איתך באש ובמים'. זה היה לי ברור".
אתה עורך דין מוכר, חלק ממשפחה מכובדת ומהקהילה הליטאית בבית שמש. אינך חושש מהצעד הזה?
רפי: "אין שום סיבה לחשוש ממעשה טוב ואצילי. גם אם יהיו, וכבר יש מספר תגובות שליליות, בן אדם שעושה מעשה טוב צריך להיות שלם עם עצמו ולא לחשוב על מה החברה תגיד. אנחנו אומנם חלק מחברה שבה יש משקל כבד למה אחרים יגידו ואיך יסתכלו עלינו, אבל בסופו של דבר כשמדובר בלהעניק עולם ומלואו, לתת חיים, אין מקום להקשיב לרעשי רקע. אני מנצל את הבמה ומבקש מכל אישה שיכולה ומסוגלת לתת חיים לאחר, תעשי זאת. היינו משפחת אומנה לילד עם אוטיזם, זו דרך חיים. אנחנו נותנים יחד לילדים שלנו דוגמה אמיתית וחיה לנתינה לאחר ולחסד. פונדקאות זו שנה של קשיים וסיכונים רבים, אך אין שום סיבה שאישה בריאה שיכולה ומסוגלת תחשוש מזה".
לאה: "יש לי רצון גדול לתרום ולתת. אני מודעת לכך שאני מקריבה את גופי ולוקחת סיכון. כמובן אעשה הכל תוך ליווי מצד אנשי מקצוע תוך לקיחת אחריות ושמירה מקסימלית על הבריאות שלי. יש רבים שפנו אלי אחרי שפרסמתי את הפוסט שאני רוצה להיות פונדקאית, שאלו אותי: 'איך את מסוגלת לעשות את זה? הילד יהיה ממזר, את אישה נשואה', ואני אומרת: תבררו לפני שאתם קובעים בנחרצות. נכון, מדובר בנושא מורכב מאוד הלכתית, אך בפשטות הביצית והזרע הם לא שלי ושל בעלי, בסך הכל מכניסים לי כבר עובר, אני בסך הכל חממה ופלטפורמה".
"מקפידים על ההלכה"
בני הזוג צ'סטר מעידים כי למרות המורכבות ההלכתית שנלווית לתהליך, יש גם פתרונות. "זה אכן לא כל כך פשוט לזוג נשוי", אומרת לאה, "ויש לכך סייגים בהלכה, אך אנחנו מתייעצים עם גורמים רבניים ועם הרב שלנו ונעשה הכל בדרך הנכונה שיתוו לנו רבנים בכפיפות מוחלטת להלכה. אתחיל בתהליך כשאקבל את תוצאות הבירור ההלכתי שאנחנו עורכים בימים אלו".
רפי מוסיף: "אנחנו מודעים לחלוטין. אין פה משהו שאסור הלכתית, יש בהחלט מורכבות רבה. לזוג חד־מיני למשל לא נסכים. הלכתית זו בעיה ואנחנו מקפידים על ההלכה. אני מכבד כל אדם, אך ההלכה לא מאפשרת ללאה לשמש כפונדקאית לזוג חד־מיני. אבל זוג נשוי שמנסה להביא ילד לעולם ולא מצליחים, אנחנו נהיה שם כדי לסייע להם. זה לא יהיה משהו חוזר ונשנה אלא חד־פעמי, פשוט כדי לתת חיים לאלו שלא מצליחים. כמו שאדם תורם כליה, זה נהנה וזה אינו חסר, קצת כואב אבל בסוף נתת חיים".
איך הגיבו המשפחות?
רפי: "לא שאלתי אותן. אני ברשות עצמי. אני לא אמור לבוא ולתלות שלט ולשאול אותם אם הם מסכימים. אני מניח שהם ישמעו על כך אחרי שהכתבה תתפרסם. איך שהם יגיבו זה עניין שלהם. אני לא במקום שאני צריך לתת דין וחשבון לאדם מסוים. יש לי רב שאיתו אנחנו מתייעצים, יש לי בורא שאליו אני מתפלל, ויש לי אישה מדהימה שאיתה אני חולק את האהבה, הרגעים המשמחים, ההצלחות והכישלונות. אין לי שום חשש, לאה עושה מעשה אצילי, ואנחנו נכנסים לתהליך אחרי היוועצות ברב שלנו. אחרי שהילד ייוולד אכן תהיה סוגיה הלכתית שנצטרך לתת עליה את הדעת בהמשך ובבוא העת. מבחינת ההליך עצמו, אין שום בעיה הלכתית. בדקנו זאת לעומק. זו החלטה שלנו. אני מקווה שהחברה שלנו תכיל, ומי שלא – זאת זכותו. זה לא מעסיק לא את לאה ולא אותי".
לאה: "המשפחה שלי מאוד ליברלית. סיפרתי וקיבלתי חיבוק גדול ואהבה גדולה. אחיות שלי רק שאלו אותי איך אני מסוגלת, כי ההריונות שלי עברו לי קשה וממש לא בקלות, אבל אני רואה פה משהו מאוד גדול, לתת חיים למשפחה שניסתה ולא הצליחה. זו נתינה שאני רוצה לתת. דיברתי עם נשים שלא הצליחו, הניסיונות, האכזבות, המבט הזה לעבר השכנה שנכנסה להיריון בקלות, זה צער גדול מנשוא.
"אני קצת חוששת מהתגובות כי אני חיה בקהילה שממהרת לשפוט. מצד שני אני שלמה ומחליטה לעצמי מה נכון לי".
"איך את לא מתביישת?"
האתגר הבא לאחר שבני הזוג צ'סטר ימצאו הורים חשוכי ילדים הזקוקים לסיוע של פונדקאית, הוא איך מספרים לילדים שאמא עומדת לגדל בבטן תינוק ששייך למשפחה אחרת. "נצטרך לקחת אנשי מקצוע", אומרת לאה. "הם ידריכו אותנו איך מספרים לילדים ומה נכון לומר. זה יהיה בהחלט מאתגר. בהריונות הקודמים שלי סיפרתי לבנות ושיתפתי אותן בשלב מאוד מוקדם, גם הפעם אשתף אותן. אני חושבת שאומר להן בפשטות שהקדוש ברוך הוא נתן לנו מתנה שאנחנו יכולים להביא ילדים לעולם, אפשרות שאין אותה לכולם, ואבא ואמא רוצים לסייע למשפחה שלא מצליחה. השיחה תיעשה כמובן אחרי ייעוץ עם אנשי המקצוע המתאימים".
"כשפרסמתי את הפוסט", היא מוסיפה, "קיבלתי גם תגובות של 'איך את לא מתביישת'.
"כמו שאני לא מתערבת לאחרים בענייניהם האישיים, כך אני חושבת שכל אחד צריך להפנים שזכותו של כל אדם לקבל את ההחלטות שלו. כל אחד שימצא את הדרך שמתאימה לו. לצד תגובות כאלה קיבלתי גם עשרות רבות של תגובות מחבקות עם תמיכה ואהבה. איחלו לי הצלחה, הציעו עזרה ושיבחו את האומץ".
ואיך רפי הגיב?
"הוא מייד זרם איתי. אני שמחה שהוא איתי במסע הזה, וזה כמובן לא מובן מאליו. אנחנו נשב בזמן הקרוב לשיחה ארוכה עם הרב שלנו, נמצה את כל האתגרים ההלכתיים ונתקדם הלאה לשלב המעשים. אסכים לכל זוג, לא משנה לי חרדי או חילוני".
אגב, היא בכלל לא רואה את עצמה כאמיצה. "אומץ זה לעשות משהו שקשה לך לעשות ואתה עושה אותו למרות זאת. זה לא קשה לי. אגב, פעם היה וטו על אישה חרדית שרצתה לצאת לאקדמיה, היום כמעט כל חברותיי לומדות ומחכימות. הציבור החרדי עובר תהליכים, גם את זה ילמדו להכיל מתישהו".
את לא חוששת להיקשר לעובר?
"אני לרגע לא מקילה בזה ראש. כחלק מהסל שמגיע לאישה פונדקאית, אקבל גם טיפול פסיכולוגי ואני סומכת על אנשי המקצוע".
את נשמעת די שלווה כשאת מדברת על מהלך כה דרמטי.
"כזאת אני", היא משיבה בחיוך.
