לא צריך להיכנס לקרית המדע בהר חוצבים כדי להבחין במגדל ההייטק החדש שמקימה קבוצת רד בינת נכסים. אבל בעוד תשומת הלב מופנית אל הקמת השלד בן 17 הקומות, הדברים המעניינים באמת באתר הזה חבויים הרבה מתחת לפני הקרקע. במעבה האדמה, בעומק של עשר קומות מתחת למגדל, מוקמת חוות השרתים הגדולה ביותר במזרח התיכון.
החווה הממוחשבת תחל לעבוד באופן חלקי לקראת תחילת 2021, אך כשתהיה מאובזרת ותפעל באופן מלא כבר לא יהיה ניתן להיכנס לחלל הסייבר הענקי הזה מטעמי בטחון שדה. בין אלו שכבר סגרו עסקאות לאחסנת מידע בחווה ניתן למצוא בנקים מרכזיים, גופי ממשלה וגופי ביטחון.
לרד בינת יש כבר ניסיון בחוות שרתים מפורסמת אך קטנה בהרבה, אף היא בהר חוצבים, שבה מאוחסן המאגר הביומטרי של רשות האוכלוסין, אך לא מדובר בשום דבר שמתקרב לסדרי הגודל והאבטחה שייבנו ויונהגו כאן.
מבצעת הפרויקט היא חברת שיכון ובינוי, ואדריכליו מגיעים מהמשרד הירושלמי הוותיק ספקטור־עמישר, שהרקורד שלהם בעיר כולל מיזמי ענק כגון הארנה ומגדל האשפוז בהדסה עין כרם.
הבור בבירה
רמת המיגון וההישרדות של החווה החדשה תזכה לדירוג שהוא בין הגבוהים בעולם (tier 3) והכי גבוה כיום בארץ. מעבר לעומק הרב, מתחת לחניון של ארבעה מפלסים מתווספים אלמנטים טכניים ומיגוניים רבים.
גובה כל קומה בחווה כפול מגובה קומה תעשייתית רגילה ויכולת הנשיאה שלה גדולה פי 3.5 מזו של רצפה תעשייתית שגרתית. גם מעליות המשא נבנו בסטנדרטים חריגים, הן בגודל והן ביכולת המשא. כמו כן הוקמו פירי ענק שדרכם יהיה ניתן להוריד או להוציא ציוד טכני כבד. אגב, רמת צריכת החשמל במקום תהיה ככל הנראה גבוהה מאוד ותעמוד בסדרי גודל של כ־3.5 מיליוני שקלים בחודש.
באשר למפרט המיגון, חלקים רבים ממנו חסויים. אך ממה שניתן לפרסם אפשר לציין את הבטון המזוין בעובי של מטר, ציפוי לתקרה בולמת הדף ועמידה בפני מכוניות תופת, מערכות תשתית כפולות לכל תחום. שני מערכי גנרטורים להפעלה בחירום, מכל סולר לגיבוי שנפחו 300 אלף ליטר, פירי מילוט לעשן וגם מכלי מים ענקיים. המטרה המוצהרת היא להבטיח את תפקוד החווה, גם לאחר תרחישים של מתקפת טילים או כל אירוע בטחוני אחר למשך 72 שעות לפחות.
הטכנאים המעטים ואנשי התחזוקה שישהו מתחת לקרקע בעת אירוע כזה, יוכלו לנשום אויר מטוהר בעזרת מערכת מסננים מיוחדת ויהיו להם די מזון, מים, חשמל חלופי וכל מה שיצטרכו עד להגעת כוחות סיוע או חילוץ. שרתי ה'ענן' של גופי הביטחון, הבנקאות והיתר יישארו שלמים ופעילים.
מכל אמצעי הביטחון, שרק לחלקם אפשר להתייחס, ניתן להבין שמקום כזה יצריך סיווג קפדני במיוחד, וכבר בימים הקרובים, כשהפרויקט עדיין בשלבי הקמה, תיכנס לפעולה במתקן מערכת לזיהוי פנים של העובדים והמורשים להיכנס לחוות השרתים. אם עד כה לא בוצע סינון לעובדי הבניין שהגיעו מסין הרחוקה או בית לחם הסמוכה, בשלב הבא והקריטי של בניית המעטפת הפנימית והכנסת מערכות המחשוב והגיבוי, הכל עתיד להשתנות. אפילו עובדי הניקיון והתחזוקה במקום ייאלצו לעבור תחקירים ביטחוניים שיאפשרו את כניסתם למתחם, וגם זה שיצטרך להיכנס כדי להחליף מנורה או לנקות את הרצפה יהיה בעל סיווג גבוה.
אף שמדובר בגוף אחד שאחראי להקמה והפעלה הן של המגדל והן של חוות השרתים, יוקמו שתי חברות ניהול נפרדות כך שלא יהיה כל קשר בין אנשי המשרדים וההייטק שמעל הקרקע ובין עובדי חוות השרתים ומנהליה שפועלים בעומק האדמה. בין המגדל לחוות השרתים תוקם קומה כניסה עם לובי מפואר ומעליו חדר כושר רחב ממדים שיתפוס קומה שלמה. המקום יפעל 365 יום בשנה ללא הפסקה, והוא כמובן גם זוכה כבר לתואר 'מפעל חיוני', דבר שמאפשר את הפעלתו גם בעיתות חירום, כמו במשבר הקורונה או בכל השבתה אחרת של המשק.
תמר אבידן, סמנכ"לית השיווק של רד בינת, שעובדת בהר חוצבים כבר 15 שנה, לא מסתירה את ההתרגשות מהפרויקט. "מדובר בחזון, וזה באמת נותן לי סיפוק רב לראות בשטח את המגדל והחווה קורמים עור וגידים אחרי עשרות חודשים של תכנונים ומאות ישיבות", היא מספרת. "אנחנו מאמינים בירושלים והפכנו עם השנים למשכיר הכי גדול בהר חוצבים, אבל יש עוד הרבה מה לעשות ומה לקדם. אנחנו מתחרים כיום עם כל מתחם הייטק בארץ, ולכן כבר פנינו לראש העירייה משה ליאון לקדם כאן גם מלון עסקי ועוד שימושים מעורבים למסחר ושירותים נלווים לעובדים וגם משרדים שאינם מהתחום. כך זה כיום במרכז, ואין סיבה שבירושלים זה יהיה שונה".
