פסח קרב, נשים חרוצות עמלות לנקות את הבית, ילדים עסוקים מפנים את המחסנים - וגם הנחשים מתעוררים לחיים אחרי תרדמת חורף ארוכה. האם אנחנו, הירושלמים, צריכים לפחד מהם? שאלנו את לוכד הנחשים תום גד אוחיון ומסתבר לדבריו שגם בתוך העיר אנחנו יכולים להיתקל בזוחלים החמקמקים האלה - שכזכור הם חיה מוגנת ואסור להרוג אותה.
ראשית הוא מזהיר: "בירושלים יש המון נחשים". כבר פיק ברכיים קל.
המון? כמה המון?
"זה לא משהו שאפשר לספור אותו", אומר אוחיון. "הנחש שהכי נפוץ בירושלים והסביבה זה זעמן מטבעות. הוא לא ארסי. אם נתפוס אותו עם היד, מה שאנחנו לא אמורים לעשות, הוא יישך אותנו, אבל הוא לא מעביר ארס, הוא כמו כל בעל חיים אחר שיכול לנשוך, וגם את זה הוא יעשה רק אם ניצור מגע פיזי".
למרות זאת צריך להיזהר גם מזעמן המטבעות מכיוון שהוא מאוד דומה לנחש הצפע, שהוא ארסי ומסוכן, ורובנו לא יודעים להבחין בהבדלים בין שני המינים.
אז מה מצב הצפעים, להבדיל?
"בירושלים יש צפעים, אבל פחות. בפריפריה של ירושלים; באזור בית שמש, מודיעין, יש יותר. אבל לא לסמוך על זה שיש בירושלים פחות צפעים", מתריע אוחיון. "בשכונות שגובלות בשטחים פתוחים ובבתי קרקע יש יותר סבירות שנראה נחשים, אבל זה לא אומר שלא יכול להיות גם במרכז העיר.
"יש נחשים שיכולים לתפוס טרמפ, הם יכולים להיכנס לרכבים וגם לארגזים של תוצרת חקלאית ואז ברגע שמגיעים למרכז העיר וקצת שקט, הם יוצאים. יש גם מינים שיכולים להסתדר במרכז העיר כמו הנחשים ממשפחת הזעמן. שמסתדרים גם באזורים עם בניה רוויה. זו התקופה בה הם הכי פעילים", הוא מזכיר. "הם יוצאים משנת החורף, והם רעבים והם ממש לפני זיווגים, אז הם מתחילים לחפש בני ובנות זוג ואת הארוחה הראשונה, כך שהם יותר פעילים מבדרך כלל".
מה אוכלים הנחשים?
"זה תלוי. יש נחשים שאוכלים חרקים ועקרבים ויש נחשים שאוכלים ציפורים ויונקים, בעיקר עכברים וחולדות".
אז מה עושים? לא להתעסק עם הנחש
אם ניקיתם את המחסן העמוס והמאובק שלכם וגיליתם נחש, אל תיבהלו - ובעיקר אל תבהילו אותו. "נחשים בדרך כלל לא קופצים, הם יכולים להתחבא במחסנים, במקומות שאין בהם גרוטאות ובמקומות שאין בהם הפרעה יומיומית", מסביר אוחיון.
"אם אנחנו נכנסים למחסן שהיה הרבה זמן סגור, יש סיכוי שיש שם נחש. ולכן רצוי לעבוד במקומות כאלה כשיש אור, לא להיכנס לשם בלילה כשאנחנו לא רואים מה אנחנו עושים ולא להכניס את הידיים למקומות שאנחנו לא רואים בבירור. ואם רואים נחש לא להתעסק איתו ולא לנסות לפגוע בו. כל נחש בין אם הוא ארסי או לא, תמיד יעדיף לנסות לברוח. הכשות קורות כשאנחנו מפתיעים אותו, נוגעים בו או דורכים בסמוך אליו. והוא מקיש מתוך התגוננות. אם תהיה לו אפשרות לברוח - הוא יברח. אז לא צריך לפחד מנחשים, אבל צריך להיות ערניים".
איפה עוד הם יכולים להסתתר?
"חוץ ממחסנים סגורים, לפעמים בחדר השירותים אפשר לגלות נחש. לרוב הוא לא יכנס מהביוב אלא מתוך הבית עצמו. לפעמים, במקרים של בתים פרטיים, בהם הצנרת החיצונית של הביוב שבורה, הנחשים עלולים להיכנס דרך הצנרת ולצאת מהשירותים".
בטוח יש לך סיפור על זה.
"באחת ההתנחלויות הקרובות לירושלים ראו נחש בשירותים", נזר אוחיון. "הגעתי למקום כמה פעמים ולא מצאתי אותו, כי בכל פעם שהם ראו את הנחש באסלה, הם הורידו את המים ואז הם קראו לי. זה משהו שלא עושים, אם רואים נחש לא מורידים את המים, כי אחרת צריך לפתוח את הבור החיצוני וגם לא בטוח שנמצא אותו.
זעמן מטבעות באסלה
(צילום: תום גד אוחיון)
"הגעתי שוב אחרי הם ראו אותו בחדר השירותים ולא באסלה, והם סגרו את הדלת וברחו והתקשרו אלי. הגעתי ולא מצאתי אותו. בפעם השלישית הם שמו מצלמת וידאו קטנה ואז הם ראו אותו יוצא מתוך חור שהיה בקיר. הצינור של האסלה נכנס לתוך הקיר והיה חור בקרמיקה ומשם הוא יצא ונכנס פעם אחר פעם. אמרתי להם אם הנחש עדיין פה, אז הוא רק ורק בתוך הקיר וכך היה".
אולי יעניין אתכם:
עוד טיפים לסיום?
"יש נחשים שגם אם נחזיק אותם הם לא ינשכו אותנו", מסביר אוחיון. "צריך להיות מודעים מה מסוכן ומה לא מסוכן. ותמיד רצוי לצלם את הנחש אם אפשר, כדי לשלוח ללוכד. זה יכול לחסוך לכם כסף ולהסביר לכם אם הוא מסוכן או לא, ואז רק אם הפחד הוא זה שמניע אתכם, אתם יכולים לבחור להזמין לוכד נחשים. מעבר לזה זה גם עוזר ללוכד למצוא את הנחש, כי נחשים שונים מתנהגים בצורה שונה. יש כאלה שיותר מהירים, יש כאלה שנוטים לטפס ואחרים שנוטים להתחפר באדמה".
