בזמן שעשרות אלפי ירושלמים לא נמצאים בעיר ואלפים מהם נמצאים בחזית הלחימה — במשרד הפנים מתעקשים לערוך את הבחירות לרשויות המקומיות בעוד קצת יותר מ-5 שבועות. "לאף אחד מהמתמודדים והמתמודדות בבחירות אין כרגע את הפניות ואת הרצון לפצוח בקמפיין פוליטי, בשעה שכל יום מגיעות ידיעות מרות על נפילת חיילינו בקרבות, ובידי החמאס יש חטופים וחטופות שמצבם כלל לא ידוע", כתבו מתמודדים ומתמודדות בבחירות לרשויות המקומיות, ובהם גם בירושלים, אל שר הפנים משה ארבל.
"האם כבודו מצפה שבשעה שעל לוחות המודעות מופיעות מודעות אבל יתנוססו במקביל מודעות הקוראות להצביע למועמדים לבחירות. האם כבודו סבור שזה הזמן לעסוק בפוליטיקה? עד כמה ניתן להיות מנותק מהמתרחש במדינת ישראל?"
יו"ר 'התעוררות', אדיר שוורץ, שחתום על המכתב, פנה לשר גם באופן אישי וציין בפניו את המורכבות בקמפיין בחירות בזמן שכל סיעתו מגויסת לטובת הלחימה. שליש מחברי הרשימה מגויסים לצה"ל, וחלקם נמצאים בלחימה בתוך עזה ממש כמו הרב יאיר פארן (מספר 8) ואריאל בזיז (מספר 3). "יהיה צורך בהבטחת השחרור של כלל האנשים המעורבים בבחירות משירות צבאי כדי להבטיח את השוויון בזכותם להיבחר", כתב שוורץ לארבל וביקש לדחות את הבחירות לפחות למועד השני שנקבע בחוק, ה־27 בפברואר.
שוורץ הוסיף כי מלבד המתמודדים גם רבים מהפעילים שאינם משרתים בצה"ל כרגע נרתמו למען המאמץ המלחמתי, החל מניהול החמ"ל האזרחי ועד לסיוע לטובת המפונים בירושלים. "פעילי 'התעוררות' או במילואים או מתנדבים", אמר שוורץ, והבהיר: "יש לנו סדרי עדיפויות. אנחנו לא מתכננים לנהל קמפיין בחירות. אנחנו עובדים על דחיית הבחירות".
אליו מצטרף יו"ר סיעת 'מאוחדים', אריה קינג, ש־50 מעשרת המועמדים הראשונים ברשימתו מגויסים. "בנוסף כל עובדי לשכת 'מאוחדים' מגויסים מאז שמחת תורה. מדובר בניתוק מוחלט של שר בכיר מרחשי הציבור שנושא בעול המלחמה. פשוט בושה לירוק למילואימניקים בפרצוף. ולמה רק המועמדים? מנהל המטה מגויס, מנהל הפרסום מגויס, רוב פעילי השטח מגויסים".
גם סגנית ראש העירייה, חגית משה מ'המפד"ל-הציונות הדתית', לא מבינה איך מנהלים מערכת בחירות בזמן מערכה צבאית. "אנחנו בשיא הלחימה. הילדים שלנו שם, החתנים שלנו. המדינה קוברת כל יום את גיבוריה. אני הייתי ביותר מ־40 לוויות בהר הרצל. זו אטימות של הממשלה. במקום להגיד מה אי אפשר יש לשר מספיק ימים לחוקק תקנות לשעת חירום. שניים מהחמישייה הראשונה שלי מגויסים, כל המטה, העוזר האישי שלי, מהיום הראשון של המלחמה, וחלק מהם נמצאים בתוך עזה. אנחנו לא נעשה קמפיין בחירות. ב־8 באוקטובר הורדנו שלטים וסגרנו את המטה. הזמן הזה הוא זמן שכולם מצפים לאחדות".
מתנגדים מבית
תגובה מפתיעה להחלטה מגיעה מיו"ר סיעת ש"ס בעיר, צביקה כהן, שמתנגד להחלטת השר מתוך מפלגתו. "אני מתנגד להחלטה. דעתו של ארבל מסתמכת על הוראות בג"ץ ועל הרעיון שדמוקרטיה לא יכולה להשתנות בשל גורמים בשטח".
עם זאת, כהן אומר כי כרגע הם מתנהלים לפי ההחלטה האומרת שהבחירות ייערכו בעוד חודש וחצי. "אנחנו ניערך כמו שצריך, אבל לא נראה לי שנכון יהיה שהבחירות ייערכו במועדן בשל העובדה שחלק מהנבחרים ואזרחי העם נמצאים בלחימה בצפון ובדרום ועם המשפחות וההורים".
אתה מתכוון לפנות לשר ארבל? "ההחלטה כבר ניתנה ואני לא יכול לשנות אותה. הוא גם אומר את זה מתוך בסיס משפטי. זו דעתו ודעתי לא השתנתה. אנחנו בירושלים וליבנו עם החיילים בצפון ובדרום, וקשה לבקש לעשות בחירות כשחלקים גדולים מהעם לא נמצאים".
אחת הטענות שהועלו נגד קיום הבחירות תוך כדי מלחמה היא שמי שירוויח מכך יהיה הציבור החרדי, שלמרות התעוררות מאז פרוץ המלחמה ורצון להתגייס, מצביעיו עדיין מהווים חלק קטן ביותר בקרב משרתי המילואים והחיילים בסדיר. למרות היתרון, גם המועמדים שלהם אינם מזדרזים לתמוך בהחלטה, לפחות בפומבי. "אנחנו שוקלים את העניין בימים אלו", אומר יו"ר 'אגודת ישראל', צחי ברים. "אין ספק שמדובר בעניין מורכב, ונצטרך להתאים את הקמפיין לתקופה רגישה זו. בינתיים כולנו מתפללים לקב"ה לשלומם והצלחתם של חיילי העיר בפרט ושל כלל חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, בציפייה לניצחון מהיר על האויב".
שלטי הקמפיין תקועים בצפון
לצד המחאות והעתירות, במטות החלו להיערך לכך שההחלטה לא תשונה. "יש לנו שני מגויסים בעשירייה הראשונה, אבל באופן כללי ההכנה לבחירות לא קלה בימים אלה", מספר אלון לוי ממפלגת 'קודם ירושלים'. "יש פעילים ומתנדבים שנמצאים כרגע במילואים, ובתור רשימה חדשה בהחלט מדובר באתגר משמעותי. כך למשל, יש לנו מאות שלטי בחירות שתקועים במפעל בקרית שמונה ואין לנו שום אפשרות לאסוף אותם, מכיוון שמדובר בשטח צבאי סגור.
"התחלנו בשבועיים האחרונים לקיים ישיבות על הנעת הקמפיין מחדש, תוך כדי מלחמה, וזאת על מנת שנוכל לייצג נאמנה את תושבי ירושלים במועצה", הוא מוסיף. "מטבע הדברים, המצע והקמפיין שלנו יעברו שינויים הקשורים למלחמה ולמצב הבטחוני".
לדברי יו"ר סיעת 'ירושלים תצליח', יהודה בן יוסף, שפונה בין היתר למגזר של הגיל השלישי, חלק נכבד מחברי הרשימה כבר הספיקו להשתחרר משירות המילואים ומתנדבים כעת במגוון מישורים על מנת לתת כתף רחבה במטה הבחירות, אשר הפך לחמ״ל אזרחי. "כסרן במיל׳ אשר מגויס, היכולת לקיים קמפיין אפקטיבי נפגעה", הוא מדגיש. "אני קורא שוב לדחות את הבחירות עד לסיום הלחימה והשבת החטופים הביתה".
קמפיין ועתירה
גם יו"ר סיעת 'האיחוד הירושלמי', סגן ראש העירייה יוסי חביליו, עושה קמפיין כאילו אין החלטה ונלחם בהחלטה כאילו אין קמפיין. השבוע, לצד הגשת עתירה לבג"ץ אנשיו החלו להיערך לקיום הבחירות. "חלק מחברי הרשימה מגויסים, רוב הצוות המקצועי של הקמפיין מגויס, וכך גם רבים מתומכינו", הוא אומר. "למרות זאת, במידה שהבחירות יתקיימו במועדן, אנחנו נפעל בכל דרך שיש כדי לשמור על ירושלים ישראלית וליברלית. בשביל להשיג את המטרה הזאת נפעל על מנת שהציבור ייצא להצביע והמועצה תשקף את הציבור הירושלמי. הקמפיין שלנו יעסוק גם בנושאים שהיו רלוונטיים לפני המלחמה: מניעת נטישת הצעירים, שמירה על האינטרסים של הציבור הממלכתי, החילוני והדתי בירושלים, שמירה על הצביון של העיר והשכונות ושמירה על אתרי נוף ומורשת ועל הבינוי השפוי בעיר. בנוסף נתמקד כמובן גם במה שמטריד את הציבור הישראלי בעקבות המלחמה: ביטחון עירוני, אבטחת מוסדות חינוך, שמירה על מי שנפגעו מהמלחמה: הסטודנטים, העסקים הקטנים והמגויסים ועוד".
התומך היחיד בהחלטה
באופן שאינו מפתיע, ראש עיריית ירושלים, משה ליאון, כפי שפרסמנו כאן בשבוע שעבר, הביע תמיכה בקיום הבחירות תוך כדי לחימה. הוא אף שלח מכתב לשר הפנים בנושא. "אנו קוראים לך לעשות את כל הדרוש על מנת שהבחירות תתקיימנה ב־30 בינואר 2024", כתב.
עוד בחדשות:
״בשלב הזה ראש העירייה אינו עוסק בכלל בקמפיין הבחירות, שאותו עצר כבר ב־7.10", נמסר מטעמו השבוע. "בהמשך, בהתאם למצב הדברים ולאווירה הציבורית, ראש העירייה ישקול את פעילות המטה ואת דרך ניהול הקמפיין, ברגישות רבה ותוך התחשבות בהלך הרוח הציבורי ובמצב הבטחוני המורכב. מנהל המטה ורוב הצוות הבכיר של המטה מגויסים. בקרב המועמדים, רוב המועמדים בקדמת הרשימה הן נשים - ומהאחרים, יש מי שנקראו למילואים מייד עם פרוץ הקרבות".
