לרגל יום ירושלים ולבקשת mynet ו"ידיעות ירושלים", מכון ירושלים למחקרי מדיניות חושף את הנתונים המעודכנים ביותר לגבי אזורי המגורים בעיר. היכן השכונה הענייה ביותר? איזה אזור נטשו 1,750 תושבים? והאם רחביה היא אכן המבוגרת ביותר? סיפור הפרברים, גרסת 2021 .
תלפיות
(מבוגרת, אך לקראת מהפכה)
רקע: השכונה הוותיקה השוכנת בדרום מזרח העיר מאופיינת באזור תעשייה מפותח וסואן, עם שיממון בשעות החשיכה. ממש השבוע הכריזה עיריית ירושלים על תוכנית שאפתנית שכוללת הקמת רובע חדש בשכונה, שיכלול כ־1.3 מיליון מ"ר לתעסוקה ומסחר ועוד 8,600 יחידות דיור חדשות, שיזרימו צעירים לאזור המבוגר.
תוואי הקו הירוק של הרכבת הקלה עתיד לעבור בתלפיות ולחבר אותה בעשור הקרוב לרשת המסילות העירונית. ברשות המקומית מנסים להפוך את אזור התעשייה למוקד משיכה עבור צעירים, ולכן הצהירו על תוכנית שתעניק מענקים למי שיפתחו מועדוני בילוי במקום.
ומה אומרים המספרים? 18,450 תושבים גרים בתלפיות נכון לסוף 2019, והשכונה בולטת לטובה בדירוג החברתי־כלכלי וממוקמת באשכול 7 מתוך 10 (הגם שמידע זה עודכן לאחרונה ב־2017). נתון בולט הוא הגיל החציוני הגבוה יחסית, שעומד על 37. מאזן ההגירה של השכונה שלילי, ובחישוב הכולל נגרעו ממנה 260 איש בשנת 2019. גם שיעור הריבוי הטבעי השנתי נמוך משמעותית מהממוצע הירושלמי ועומד על אחוז בודד בלבד. תלפיות בולטת כמובן במספר העסקים הרשומים בה (2,862) ובשיעור נמוך של תושבים הזכאים להנחה בארנונה (6%), כיאה לשכונה שמתאפיינת בציבור יצרני.
רוממה
(צעירה וענייה)
רקע: השכונה ההיסטורית, שבה פעלה פעם רשות השידור המיתולוגית, היא גם הענייה ביותר, עם דירוג חברתי־כלכלי של 1 מתוך 10. ברוממה מתגורר ציבור חסידי גדול, אשר חלקים נרחבים ממנו מתאפיינים בחיי עוני. השכונה עולה באופן קבוע לכותרות עקב חוסר התשתיות שבה, ובשנים האחרונות נקטה העירייה מדיניות של הגדלת היצע הדיור על חשבון אזורי התעשייה. ברוממה נאבקו התושבים ביזמי נדל"ן אשר רצו לבנות לגובה, ונכון לעכשיו הגובה המרבי המאושר בשכונה הוא עשר קומות בלבד. ברוממה מתגוררים 25,380 איש נכון לסוף שנת 2019.
ומה אומרים המספרים? הנתון הבולט בשכונה החרדית הוא הגיל החציוני שלה–18.7 בלבד. הסיבה לכך היא מספר הילדים הגבוה הנהוג במגזר החסידי. מאזן ההגירה לשנת 2019 היה שלילי ועמד על מינוס 290 תושבים, אולם הריבוי הטבעי בה היה גבוה במיוחד, עם 980 לידות בשנה.
שיעור הזכאים להנחות בארנונה הוא מבין הגבוהים בשכונות ירושלים ועומד על 20%. מלאי הדירות, בגלל הבנייה המסיבית בשנים האחרונות, גבוה יחסית ועומד על 7,196 יחידות. גם מספר העסקים גבוה, ועומד על 1,320, נגזרת של קרבת השכונה למרכז העיר.
קרית יובל
(כך נראית התחרדות)
רקע: אחת השכונות שמתקיים בהן תהליך שמסעיר לא מעט את התושבים היא קרית יובל. בשכונה מתגורר ציבור פלורליסטי גדול, שבעשור האחרון חווה הגירה חרדית מסיבית. צביון השכונה משתנה לאט לאט, וניתן לראות זאת גם בנתונים שמצביעים על ריבוי טבעי גבוה יחסית. בקריה מתגוררים כיום 25,320 איש, ב־8,119 דירות. אולם היצע היחידות למגורים צפוי לגדול משמעותית בשנים הקרובות עקב פרויקטים רבים של התחדשות עירונית, שכבר אושרו ונמצאים בשלבי בנייה מתקדמים. מתחם ורבורג, שהובטח לחילונים בתקופתו של ראש העירייה הקודם ניר ברקת, תקוע בשנים האחרונות. ההערכות הן שהסיעות החרדיות בעירייה מנסות לקבע עובדות בשטח, אולם בפועל לא זז דבר.
ומה אומרים המספרים? שיעור הריבוי הטבעי בשכונה גבוה ועומד על 2.3%, נתון שמעיד על ההתחרדות ההולכת וגוברת בקריה. לעומת זאת, שיעור הזכאים להנחות בארנונה עדיין נשאר נמוך ועומד על 6%. הגיל החציוני (28.7 שנה) גבוה בעשרות אחוזים מזה המאפיין שכונות חרדיות 'קלאסיות' כמו רוממה, אך הוא צפוי לעלות. התחרדות זוחלת כבר אמרנו? בשכונה פועלים כיום כ־360 בתי עסק, ובדירוג החברתי־כלכלי היא נמצאת בדיוק באמצע–5 מתוך 10.
בית צפאפא
(אחד מחמישה מקבל הנחה בארנונה)
רקע: בית צפאפה אומנם נחשבת לשכונה ערבית, אך לכזאת שבה הדו־קיום פורח, בטח בהשוואה לשכונות כגון ג'בל מוכבר. השכונה שוכנת בצמוד לגילה ומתגוררים בה 14,320 איש ב־3,520 דירות. אחד המוסדות המפורסמים שנמצא בקרבתה הוא בית הספר הדו־לאומי, וחלק נכבד מתלמידיו הערבים מגיעים ממנה.
ומה אומרים המספרים? הגיל החציוני בשכונה עומד על 24.3, כך ששיעור הצעירים במקום גבוה. נתון זה מתחזק בשל שיעור הריבוי הטבעי הגבוה–2.2%. כדאי לשים לב למאזן ההגירה, שבשנת 2019 עמד על אפס. ואכן בקרב השכונות הערביות בית צפאפה נחשבת למקום עם תשתיות טובות. הנתון הבולט הוא שיעור הזכאות להנחות בארנונה, שעומד על 21%, הגבוה מבין השכונות בעיר. נתון זה מעיד על סטטוס סוציו־אקונומי נמוך, ואכן בית צפאפה ממוקמת רק באשכול השלישי מתוך 10 במדד החברתי־כלכלי.
רמות
(כחצי מהתושבים אינם מועסקים)
רקע: יותר מ־50 אלף איש גרים ברמות, וזו השכונה הגדולה ביותר בירושלים. רמות מחולקת לרבעים שכל אחד מהם מכיל תושבים במספר שמזכיר יותר שכונה תל אביבית גדולה.
רמות כיכבה לאורך השנים בכל הקשור להתחרדות ולמאבק בין חרדים לחילונים. זו הסיבה להקמה של רובע הקאנטרי החדש, שזכה לכינוי הזה בזכות הקאנטרי המפואר שנבנה בו. המטרה היתה למשוך אוכלוסייה חילונית ודתית־לאומית, אלא שבפועל חרדים גרים שם, מה שמטרפד את פתיחת הקאנטרי בשבתות. כיאה לשכונה שהתחרדה, הצפיפות בה גבוהה ויש רק 10,000 דירות, דהיינו ממוצע של חמש נפשות ליחידת מגורים. נתון זה, אגב, מסביר מדוע רמות היתה 'שכונה אדומה' לאורך רוב שנת הקורונה.
ומה אומרים המספרים? כיאה לשכונה עם שיעור גבוה של אוכלוסייה חרדית, הגיל החציוני נמוך מאוד (19.6). הנתון המפתיע הוא מאזן ההגירה, שעמד על מינוס 830 איש בשנת 2019. על הפער הזה פיצה הריבוי הטבעי הגבוה, שבאותה שנה טיפס ל־3.3%. מספר העסקים בשכונה קטן יחסית ועומד על 429, מה שמעיד על היותה שכונת מגורים מובהקת. שיעור הזכאות להנחה בארנונה עומד על 8%, בעיקר מכיוון שבמקום מתגוררות משפחות רבות שנחשבות למעמד הביניים של המגזר החרדי. עם זאת, הדירוג החברתי־כלכלי של השכונה הוא 3 בלבד, נתון שמתחזק לנוכח העובדה שרק 66 אחוז ממה שמוגדר כוח העבודה בשכונה אכן עובד.
מרכז העיר
(מעט תושבים, הרבה יחידות דיור)
רקע: מרכז העיר מהווה מוקד משיכה בזכות רחוב יפו, מחנה יהודה, כיכר ספרא, מדרחוב בן יהודה וגם התחנה המרכזית. בעוד מספר התושבים קטן ועומד על 6,530 בלבד, היצע הדיור גבוה יחסית–4,510 דירות. זו תוצאה של הבנייה המסיבית לגובה ברחובות כמו רבי עקיבא והרב קוק. תוכניות רבות לפיתוח האזור כבר יצאו לדרך, ובכלל זה קווים חדשים של הרכבת הקלה. רובע הכניסה לעיר, שנבנה בימים אלה, יכיל משרדי ממשלה רבים וגם מאות אלפי מ"ר של עסקים ומסחר. לאחרונה השתנתה מדיניות העירייה ואושרו מספר גורדי שחקים בשכונה, מה שמושך אליה גם אוכלוסייה חזקה וכן תושבי חוץ.
ומה אומרים המספרים? 3,892 עסקים רשומים בשכונה זו, יותר מבכל אזור אחר בעיר. הגיל החציוני הוא 30.7, כך שמדובר באחד האזורים היותר מבוגרים בבירה. מרכז העיר מתאפיין אומנם בלא מעט סטודנטים, אך הסיבה לכך שחצי מהאנשים כאן בני 30 נעוצה בבעלי הנכסים, שהם על פי רוב מבוגרים.
הריבוי הטבעי נמוך (1.4%). ייתכן כי הדבר נובע מכך שסטודנטים רבים שוכרים דירות באזור הזה. עם זאת, מאזן ההגירה הינו כמעט ללא שינוי, וב־2019 נוספו 90 איש בלבד. שיעור הזכאים להנחות בארנונה גבוה (18%), ובהתאם גם האשכול החברתי־כלכלי נמוך מעט–4 מתוך 10.
גוננים
(שיאנית המועסקים)
רקע: שכונת הקטמונים ההיסטורית, שעברה מתיחת פנים, מהווה בשנים האחרונות מוקד משיכה למשפחות צעירות, בעיקר מהמגזר הדתי־לאומי. הדבר גרר גם מאבקים עם העירייה בדרישה לפתוח מוסדות חינוך עבור הילדים. ריבוי הצאצאים יצר מצב שבו יש 24,670 תושבים על היצע של 8,612 דירות. לאחרונה אושרו בשכונה מספר פרויקטים של התחדשות עירונית, שאמורים לחדש את המבנים הישנים שהוקמו בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. כמו כן הוקם מגדל מגורים יוקרתי–שאינו מאפיין את טיפוסי הדירות בשכונה ונראה חריג ביותר בנוף האזורי.
ומה אומרים המספרים? למרות המשפחות הצעירות שמגיעות לאזור, הגיל החציוני בשכונה עדיין מבוגר–33.5 שנה. הצפי הוא כי השכונה תהפוך יותר ויותר צעירה וכי תירשם עלייה בשיעור הרבוי הטבעי הנמוך כרגע (1.4%). מספר העסקים בשכונה נמוך גם הוא ועומד על 417 בלבד. הדירוג החברתי־כלכלי עומד על 5 מתוך 10, כאשר אחד מכל 13 תושבים שמשלמים ארנונה זכאי להנחה.
על פי נתוני המכון, נכון ל־2019 יותר מ־90 אחוז מתושבי גוננים בגיל העבודה אכן מועסקים–כמעט פי שניים משיעור ההשתתפות בעבודה של המתגוררים ברמות.
נווה יעקב
(חמש נפשות בכל דירה)
רקע: נווה יעקב נחשבת לשכונה חרדית כמעט לחלוטין. ריבוי טבעי גבוה והגירה מסיבית של משפחות חרדיות הפכו אותה למעוז שחור־לבן.
בשכונה מתגוררים כיום 25,430 נפש, וגם היא חווה בשנים האחרונות התחדשות עירונית לא מבוטלת. מאבק זכור בנווה יעקב התרחש לפני שלוש שנים סביב בית הספר 'ברנדט' הדתי־לאומי, שהועבר בתקופת ברקת לחרדים. באותה שנה ביטל בית המשפט המחוזי את ההקצאה, אולם לבסוף המבנה ניתן לחרדים בהליך חדש. מאבקים כאלה בין הזרמים השונים היו נחלת העשור הקודם, ואילו כיום התחרדות השכונה היא עובדה מוגמרת.
ומה אומרים המספרים? הגיל החציוני הוא מהנמוכים בירושלים ועומד על 17.7. נתון בולט נוסף הוא הריבוי הטבעי, שעומד על 3.9%–ממש כמו בשכונות החרדיות המובהקות רוממה ורמת שלמה.
מאזן ההגירה ב־2019 היה שלילי ועמד על מינוס 350 איש, ככל הנראה משפרי דיור שעברו לפסגת זאב השכנה. נתון נוסף שמאפיין שכונה חרדית הוא הממוצע של חמש נפשות לדירה. הסבר: לפי הנתונים, בשכונה 5,134 יחידות דיור ומתגוררים בה יותר מ־25 אלף איש. הדירוג החברתי־כלכלי נמוך במיוחד–2 מתוך 10.
גילה
(מבוגרת עם ריבוי טבעי נמוך)
רקע: אם יש שכונה שנחשבת למאפיינת את הציבור הירושלמי הלא חרדי, הרי זו גילה. במקום מתגוררים 30,980 איש כשמספר הדירות הוא 9,426. גילה עלתה לאחרונה לכותרות בעקבות עבודות הבנייה המסיביות שבה, בעיקר אלה המתקשרות לרכבת הקלה, שתקרב עד מאוד את השכונה ללב העיר. עד לפני מספר חודשים שכן במקום מכון הטסטים שהפך את חיי התושבים לסיוט. אחרי מאבק ארוך הצליחה העירייה להעביר את המתחם לתלפיות, אולם התושבים עדיין מדווחים על פקקים ולכלוך בכבישים.
ומה אומרים המספרים? הגיל החציוני של תושבי השכונה הוא בין הגבוהים בירושלים ועומד על 32.1. מבחינה חברתית וכלכלית מקום השכונה בהחלט סביר–6 מתוך 10. ייתכן שהדבר נובע גם מהריבוי הטבעי הנמוך (1.6% בלבד), שיעור שמאפיין אוכלוסייה חילונית. שיעור הזכאים להנחה בארנונה אינו גבוה ועומד על 7%.
רחביה
(ממש לא העשירה ביותר)
רקע: השכונה היוקרתית, שבה נמצא גם המעון הרשמי של ראשי הממשלה, מתאפיינת בניגודיות גדולה. מצד אחד, זהו אזור מבוגר ואמיד. מצד שני, רחביה היא מוקד משיכה לסטודנטים. בנוסף יש גם יהודים רבים מחו"ל שמחזיקים בשכונה ב'דירות רפאים'. השילוב המעניין הזה מביא למספר נמוך יחסית של תושבים, 8,000 בלבד, לעומת 4,738 יחידות דיור. רחביה היא גם אחת ה'אלופות' בכל הקשור לתמ"א 38, שכן מבחינה כלכלית מאוד משתלם ליזם לקבל את שתי הקומות שהוא זכאי להן, בתמורה לשיפוץ והגדלה של יתר הבניין.
ומה אומרים המספרים? הגיל החציוני נחשב גבוה ועומד על 33.5. בשנת 2019 עמד מאזן ההגירה על אפס, כלומר מספר האנשים שעזבו את השכונה היה זהה לאלו שהצטרפו אליה. דבר זה יכול להעיד על כך שמספר הדירות שנבנות אינו גבוה (מיזמי תמ"א 38 לא תורמים לגידול משמעותי במספר היחידות). הריבוי הטבעי נמוך מאוד ועמד על 0.5%, כיאה לשכונה סטודנטיאלית וחילונית. שיעור הזכאים להנחות בארנונה גבוה ומגיע ל־10%. ההערכות הן שרוב הזכאים להנחה במס העירוני מגיעים מאוכלוסיית הסטודנטים. ברחביה 432 עסקים, נתון גבוה המוסבר בחיי חברה תוססים בגלל האקדמאים לעתיד. רחביה, אגב, משתייכת לאשכול חברתי־כלכלי 6 (מתוך 10), נמוך מהמצופה, ובמילים אחרות: זהו אפקט הסטודנטים.
מה אומרים הנתונים
הנתונים הנוגעים לשכונות נאספו בשיתוף מכון ירושלים למחקרי מדיניות. בסך הכל נבדקו 13 שכונות, שכוללות את כל המגזרים והדתות של העיר שחוברה לה יחדיו. ראש תחום מידע ונתונים במכון ירושלים, יאיר אסף, הסביר מהי המשמעות של כל נתון:
גיל חציוני – הגיל שחצי מהאוכלוסייה נמצאת מתחתיו וחצי מהאוכלוסייה נמצאת מעליו. ככל שהגיל החציוני נמוך יותר ברור שיש יותר ילדים. דבר זה יכול להעיד על אוכלוסייה חרדית רבה יותר.
ריבוי טבעי – שיעור הגידול במספר התושבים במשך שנת 2019 באופן טבעי ולא כתוצאה מהגירה אל העיר.
למעשה, הכוונה למספר הלידות לעומת מספר המיתות. ככל ששיעור הריבוי הטבעי גדול יותר כך יש סבירות למספר גדול יותר של תושבים חרדים.
מאזן הגירה – מספר התושבים שהיגרו לשכונה בשנת 2019 פחות מספר התושבים שעזבו את המקום באותה שנה. לדברי יאיר, ברחביה ומרכז העיר יש תחלופה גדולה יותר יחסית לאוכלוסייה המתגוררת בהם.
דירוג חברתי כלכלי – דירוג המתייחס למספר משתנים, כגון הכנסה, איכות חיים, השקעות ועוד. מספר 1 בסולם הוא הנמוך ביותר ומספר 10 הוא הגבוה ביותר. גם כאן, ככל שהמדרג נמוך יותר, כך סביר להניח שיש יותר תושבים חרדים או מהמגזר הערבי.
ארנונה – שיעור ההנחה הממוצעת שמקבלים תושבי השכונה. שיעור גבוה יכול להצביע על מספר רב של סטודנטים או קשישים.
מנהל המכון, ליאור שילת: "שנת הקורונה ואירועי התקופה האחרונה, מעידים עד כמה בירת ישראל הינה עיר רבת פנים וגוונים והטרוגנית מאוד מבחינה לאומית, דתית וחברתית; ובמיוחד – עד כמה התהליכים והאירועים בירושלים הם בעלי משמעות פוליטית והשפעה על תהליכים כלל ארציים. ניתן לאמר כי מבחינות רבות תהליכים ומגמות בעיר מקדימים את מה שיקרה במדינת ישראל כולה בעוד מספר עשורים. במובן הזה ירושלים היא 'המעבדה הלאומית' של ישראל.
"השנתון הסטטיסטי לירושלים, ה־35 שאנחנו מציגים עכשיו, מנסה לתת לאירועים ולמגמות בעיר עומק מחקרי המבקש להבין את המורכבות הירושלמית. נתוני השנתון מאפשרים למקבלי ההחלטות ולציבור להכיר את מגוון תחומי החיים בעיר, להבין את העובדות ולפעול למדיניות מבוססת ידע לטובת העיר וכלל תושביה.
לעדכונים נוספים - חדשות ירושלים
