חשיפה: אלה בתי הספר שתלמידי העיר הכי מעוניינים ללמוד בהם. כל תלמיד ירושלמי מכיר את הרגע בתחילת השנה האזרחית, כשצריך להגיש את רשימת ההעדפות לשנת הלימודים הבאה. מדובר בהחלטה גורלית, כזו שתעצב את עתידו בשנים הבאות ואף תלווה אותו גם בחייו הבוגרים.
מאז 2008, בהחלטה היסטורית של ראש העירייה דאז ניר ברקת, פתח מינהל החינוך (מנח"י) את אזורי הרישום בעיר ונתן לתלמידים ולהורים את הזכות לבחור את מוסד החינוך שבו הם חפצים, גם אם הוא מרוחק ממקום מגוריהם. (שימו לב: רשימה זו אינה כוללת את בתי הספר היחודיים - ראה ידיעת צד) לידי "ידיעות ירושלים" הגיעה באופן בלעדי רשימת הביקושים של מנח"י לשנת הלימודים הקרובה (תש"פ), שרואה אור לראשונה מאז פתיחת אזורי הרישום בעיר וחושפת את רשימת המבוקשים בחינוך הירושלמי.
ממלכתי: הגימנסיה נמצאת בראש
את ראשות רשימת בתי הספר בזרם הממלכתי כובשת הגימנסיה העברית, ששוכנת ברחוב קק"ל. היא הוקמה ב־1909 והיתה התיכון הראשון שהוקם אי פעם בירושלים. כשמסתכלים על הנתונים שפרסם משרד החינוך על המוסד החינוכי אפשר גם להבין מדוע - בשנת תשע"ז עמד שיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידי בית הספר על 95.6%, לעומת הממוצע הארצי שעמד אז על 68.2%.
ומי עוד בצמרת הרשימה הממלכתית? מיד אחרי הגימנסיה נמצאים תיכון זיו, חט"ב פסגת זאב ומקיף גילה.
בגזרת בתי הספר היסודיים, הממלכתי היחיד שנכנס לרשימה הוא בית הספר 'רחביה' ע"ש דוד ופולה בן־גוריון. גם פה ניתן להבחין כי מדובר בבית ספר שמצטיין בהישגיו, ובשנת תשע"ו הציג בנתוני המיצ"ב ציונים גבוהים יותר מאשר הממוצע הארצי בכל התחומים.
תיקו בין הימלפרב לחורב בנות
את צמרת רשימת בתי הספר המבוקשים במגזר הממלכתי־דתי (ממ"ד) חולקים תיכון הימלפרב מבית וגן וחורב בנות ברמת שרת.
בית הספר קיבל ציון גבוה ממשרד החינוך על קידום סובלנות כלפי האחר ושותפות הורים בבית הספר.
באולפנת חורב לבנות עומד שיעור הזכאות לבגרות בשנת תשע"ז על 100%, מה שמסביר את הפופולריות שלו בקרב תלמידות החינוך הדתי. האולפנה עקפה בפער די גדול את הממוצע הארצי בבחינות המיצ"ב בכל התחומים ושיעור הנשירה ממנה עומד על אפס אחוז.
ומי עוד בצמרת רשימת הממ"ד? אחרי הימלפרב וחורב בנות ניצבים אור תורה סטון לבנות ושלוש הישיבות: חורב, נועם ושפע.
ההפתעה: החרדי ממלכתי בפנים
לצמרת הרשימה (במקומות 6-5) נכנס בית ספר חדש יחסית - בנות ירושלים. מדובר במוסד חינוכי שמשתייך לחינוך החרדי־ממלכתי, זרם חדש יחסית שמלמד את תוכנית הלימודים של משרד החינוך לצד לימודי קודש.
זהו נתון שמעיד על שינוי העומק שעוברת החברה החרדית בירושלים, ששולחת בשנים האחרונות את בניה ובנותיה יותר ויותר לבתי ספר שמשתייכים לזרם הממלכתי־חרדי. בירושלים הגידול ברישום לזרם החדש הזה הוא הגבוה בארץ והוא עולה במאות אחוזים מדי שנה. הצוות החינוכי של בית הספר מורכב כולו מנשים.
"עיר פנאטית? הנתונים מראים אחרת"
מחזיקת תיק החינוך וסגנית ראש העירייה חגית משה ('הבית היהודי') אינה יכולה להסתיר את שביעות רצונה מהנתונים. "בתור מי שמגיעה מהציונות הדתית, אני מופתעת מהתוצאות", היא אומרת. "פתיחת אזורי הרישום דווקא החלישה את מגמת האליטיזם ושדרגה הרבה בתי ספר. אומרים על ירושלים שהיא עיר דתית פנאטית, אבל דווקא הנתונים מוכיחים אחרת, כאשר התיכונים הדתיים הרגילים יותר מבוקשים מהישיבות".
משה היתה שותפה לתוכנית של ברקת לפתוח את אזורי הרישום ומתגאה דווקא בנתוני הערעורים (התלמידים שערערו על קבלתם למוסד מסוים): בזרם הממלכתי מספר התלמידים שערערו עמד על 60 ובממלכתי־דתי על 20 בלבד.
"זהו נתון מדהים. תחשבו שיש אלפי תלמידים שנרשמו ופחות מ־100 שערערו על התוצאות", מתגאה מחזיקת תיק החינוך. "אני חושבת שברגע שפתחנו את האפשרות להירשם לאיזה בית ספר שרוצים, ההורים והתלמידים התחילו לחשוב על מה באמת מתאים להם ולא על היוקרה.
"אם פעם היתה הילה מיוחדת למוסדות חינוך מסוימים, היום הכול דמוקרטי ופתוח. עוד מגמה יפה שראינו מהנתונים היא שפתיחת בתי ספר חדשים לא פוגעת באלה הקיימים. הנתונים רק עולים ועולים והחינוך הממלכתי מתחזק".
יוצאי הדופן: ליד"ה ובויאר ושאר ה'ייחודיים'
אם אתם תוהים מדוע בתי ספר כמו ליד"ה ובויאר או מוסדות חינוך ותיקים וידועים בעיר לא נכנסו לרשימה, הסיבה פשוטה: שיטת הרישום שם שונה. בתי הספר הללו מוגדרים בתי ספר 'ייחודיים על אזוריים', ובהם ניתן למצוא בין היתר גם את התיכון לאומנויות, אדם, אית"ן, הדו־לשוני, ארגנטינה, הניסויי יסודי, הניסויי תיכון, חמ"ד ניסויי, קשת, תל"י בית וגן, האקדמיה למוזיקה, יד למורה ורעות.
מוסדות חינוך אלה מפעילים תוכנית לימודים ייחודית שמוכרת ומאושרת על ידי משרד החינוך, ובנוסף הם יכולים לקלוט תלמידים ממספר ערים ולא רק מירושלים. תחום הייחודיות של ליד"ה הוא מדעים ושל בויאר הוא מנהיגות מדעית חברתית.
בעקבות הסטטוס המיוחד של בתי הספר הללו, הרישום מתוך ירושלים הוא שונה ולכן הם אינם נמצאים ברשימה. בניגוד לשאר בתי הספר, שאליהם יכולים להירשם תלמידים מכל רחבי העיר, אל מוסדות החינוך הללו יכולים להתקבל רק תלמידים מרובע הרישום. בבויאר יש גם תלמידי פניימיה, שמהווים כשליש מהתלמידים.
פתיחת אזורי הרישום: תוכנית מהפכנית או יצירת תחרות לא בריאה?
כדי להבין את המצב הנוכחי שבו תלמידים בוחרים את בתי הספר המועדפים עליהם, צריך לחזור לשנת 2009. אז, חודשים ספורים אחרי שנכנס לתפקיד, ראש העירייה דאז ניר ברקת קיבל החלטה גורלית: לפתוח את אזורי הרישום במערכת החינוך בעיר. המשמעות היתה פשוטה - אם עד אז התלמידים שעלו לכיתה א' או לחטיבת הביניים למדו במוסדות החינוך הקרובים לבתיהם, מרגע שיצאה התוכנית לדרך הם יכלו לבחור ללמוד בכל בית ספר בעיר.
התוכנית התקבלה בהתנגדות עצומה של מנהלי בתי הספר בעיר, שאף איימו להיאבק בה ובראש העירייה. הם טענו כי היא תהרוס את מערכת החינוך ותבסס את מעמדם של קומץ בתי ספר כאליטיסטיים. מנהל הגימנסיה באותן שנים, דוד גל, יצא נגד ברקת בישיבת המועצה. "אתה אומר שהציבור הוא זה שדרש את המהלך, אבל לצערי אתה מדבר בשם ציבור מאוד קטן", אמר.
ואיך היו התגובות לתוכנית? מצד אחד היא בהחלט יצרה מצב לא פשוט של תחרות על ליבו של התלמיד, כזו שלפעמים נגררה למחוזות פחות נעימים. אולם בעיני רבים התוכנית של ברקת התגלתה כהצלחה. שיעורי שביעות הרצון של התלמידים נעים מאז בין 80% ל־90%. המדד העיקרי להצלחה הוא דווקא ההחלטה של משרד החינוך להרחיב אותה לשאר ערי ישראל. ב־2012 קיים ברקת, לבקשת ראשי הערים, כנס שבו הסביר כיצד פתח את אזורי הרישום בעיר ומדוע. "המודל שבנינו מהווה כלי חשוב המאפשר לעירייה ולמנהלי בתי הספר לבנות תוכניות עבודה במטרה להשיג את היעדים ולהקצות את המשאבים", אמר אז.
ואכן באותה שנה נפתח פיילוט לפתיחת אזורי הרישום, שהתרחב בהמשך ל־45 רשויות מקומיות. מספר שנים לאחר מכן הכתיר משרד החינוך את הפיילוט הצלחה, כאשר 90% מהתלמידים הביעו שביעות רצון מהתוכנית. "מרבית ההורים חושבים שהתוכנית משפרת את רמת החינוך ואת המוניטין של היישוב", נמסר אז ממשרד החינוך. "לכל ילד מגיע לבחור ללמוד בבית ספר שמתאים לו, ולא בהכרח בזה הקרוב למקום המגורים".
זו הרשימה:
1. הגימנסיה העברית
2-3. הימלפרב+ אולפנת חורב
4. מקיף זיו
5-6. אור תורה סטון לבנות + בנות ירושלים
7. חט"ב פסגת זאב
8. ממ"ד גוננים
9. תורני חומת שמואל
10. מקיף גילה
13־12־11. ישיבת חורב, ישיבת נעם, ישיבת שפע
14. אורט פלך בנים
15. ממ"ד גבעת מרדכי
16. רחביה ע"ש דוד ופולה בן גוריון