חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי לא מרגיש שהוא צריך להתנצל. לא על העובדה שהוא נחשב לאחד המקורבים ביותר לאריה דרעי, לא על כך שבגיל צעיר הועבר ממועצת עיריית ירושלים אל משכן הכנסת, ובטח לא על כך שהוא היה בין אלה שאחראים על הפיכתה של נווה יעקב, שכונת מגוריו, לחרדית. "אני העברתי את התחרדות השכונה בצורה הטובה והחלקה ביותר שיש", הוא אומר. "ניר ברקת חשש תחילה ממה שאנחנו כחרדים צעירים נעשה בשכונה. לימים הוא הודה לי פומבית על הדרך שבה העברתי את השרביט בשכונה מהחילונים לחרדים. היו אפס מלחמות, הכול התנהל תוך כדי הבנות והסכמות".
בגיל 30 תגיע למועצה
מלכיאלי, איש ש"ס, בן 36, נשוי לתהילה, אב לשישה ומתגורר כאמור בנווה יעקב. בשנת 2013 נבחר למועצת העירייה מטעם ש"ס, ושנתיים לאחר מכן נכנס לכנסת לאחר שיו"ר מפלגתו אריה דרעי התפטר מהכנסת, אך נשאר שר בממשלה.
מלכיאלי נולד וגדל בעיר ונכנס לעשייה הציבורית לאחר נישואיו, כשלבקשת תושבי נווה יעקב התמודד על חברות במינהל הקהילתי. בהמשך שימש כיו"ר המינהל בשכונה המתחרדת. "בגיל 30 הציבו אותי ברשימת ש"ס למועצת העיר", הוא נזכר. "זה היה בהפתעה. לא תכננתי את זה, והאמת שלא כל כך רציתי את זה בהתחלה".
"החרדים אוהבים לגור בירושלים"
שנתיים כיהן מלכיאלי כחבר מועצה, עד שנקרא לדגל על ידי דרעי ועבר לזירה הארצית. אלא שגם מהכנסת הוא המשיך להתעניין ולהיות מעורב בנעשה בירושלים, כשהוא מחזיק בדעות מאוד ברורות בנוגע לאחת השאלות המרכזיות שמעסיקות את התושבים כאן - התחרדות השכונות. "עיריית ירושלים הצרה את רגלי החרדים ומנעה בכוונה תחילה הקמת שכונות חדשות למגזר", הוא יורה. "החרדים אוהבים לגור בירושלים והם לא מתנצלים על כך, וכשלא נתנו להם שכונות משל עצמם - הם נכנסו לשכונות החילוניות. האם התושבים החילונים הוותיקים באותן שכונות קיבלו אותם בסבר פנים יפות? התשובה היא לא. המיעוט החילוני בשכונת רמות קיבל הרבה יותר משאבים מהמיעוט החרדי בשכונת קרית יובל. אין שום מטרה להשתלט על ירושלים, אבל כן, לחרדים יש כוונה לגור פה, אין מה להסתיר זאת וזה גם לא ישתנה".
מה דעתך על הסכם השכונות של ברקת?
"מיותר לחלוטין. לא עושים הסכמים כאלה. מה זה הדבר הזה? ברקת עשה את ההסכם הזה רק עם החרדים האשכנזים, כי רק הם היו מוכנים לנהל משא ומתן על ירושלים".
"מה הבעיה שדרעי חבר של ליאון?"
בזמן שבזירה הארצית נראה היה כי כוחה של ש"ס נחלש, בבחירות האחרונות היא רשמה הישג גדול ויחד עם התמיכה במשה ליאון הפכה לאחד הכוחות הגדולים בכיכר ספרא. "אנחנו תמכנו בליאון כי אנחנו חושבים שהוא אדם הגון וישר שיראה נכונה את הצרכים של הציבור החרדי בעיר וידאג גם למצוקת הבינוי במגזר", מסביר מלכיאלי. "אני עומד מאחורי כל מילה שלי ומצהיר שאין אפילו התחייבות אחת של משה ליאון לש"ס חוץ ממה שכתוב, גלוי וידוע בהסכם הקואליציוני".
מלכיאלי מתייחס גם לטענות על דיל בין דרעי לליאון. "מה הבעיה שאריה דרעי חבר של ליאון? הוא תמך בו כי הוא איש מוכשר", הוא טוען. "הוא אומנם עם אפס מנדטים אבל עם תמיכה עצומה מצידנו. לא תמכנו ביוסי דייטש כי ראש עירייה חרדי הוא לא חזות הכול. דרעי חבר קבינט, שר בכיר, הוא ממש לא מנהל את כיכר ספרא. אין לו זמן לזה. בלי קשר, אני יכול להמליץ בחום למשה ליאון לקבל עצות מאריה דרעי. הוא איש מאוד חכם".
אתה רואה סיבה לחשש החילוני מהשליטה החרדית בתפקידי מפתח?
"כשניר ברקת היה מחויב לסיעות החילוניות שתמכו בו זה היה בסדר? אף אחד לא אמר כלום, אז למה עכשיו כן, כי הפעם מדובר בחרדים? ש"ס ודגל התורה קיבלו את התפקידים הבכירים כי הם תמכו בליאון. ראש עירייה מחויב לכל התושבים, אך בראש ובראשונה לשותפים שתמכו בו. זה לגיטימי. אני יכול גם להרגיע - אנחנו לא מחפשים לגרש אף אחד מהעיר".
אחדות כן, איחוד לא
מלכיאלי מסכם בימים אלו שלוש שנים כחבר כנסת. בזמן הזה הפך לאחד האנשים הקרובים לדרעי. "לא ביקשתי מאף אחד להמשיך לקדנציה נוספת", הוא אומר. "אני מרגיש שהעשייה שלי משמעותית ונחוצה, ואם מועצת חכמי התורה ואריה דרעי יחליטו שעלי להמשיך אעשה זאת בשמחה".
מה לגבי איחוד חרדי?
"גם ש"ס וגם יהדות התורה נמצאות הרבה מעל אחוז החסימה, וגם האג'נדות שלנו לא זהות. אחדות כן, איחוד לא".
איך אתה רואה את ירושלים בעוד חמש שנים?
"אני רואה את העיר הזאת פורחת בכל התחומים תחת שרביטו של ליאון. האיש הגדיל דרמטית את תקציבי האוצר לירושלים רגע אחרי שנבחר, וכעת הוא מגייס מיליונים לנקיון העיר ועסוק ברפורמה לקיצור תהליכי הבירוקרטיה. אם ככה הוא מתחיל אני אופטימי מאוד".