ביום שלישי שעבר, במהלך צום עשרה בטבת, פטרה האוניברסיטה העברית את הסטודנטים מחובת נוכחות. אחד המרצים בחוג למשפטים העדיף להתחכם ועל אף הפטור הוא קיים בוחן נוכחות ששווה נקודה בממוצע הסופי. לאחר השיעור הוא הקפיד לנפנף את הסטודנטים המוחים והסביר כי יהיו גם בחנים אחרים. מחאות הסטודנטים לא עזרו - ואלה הדתיים שבחרו לנוח בבית איבדו נקודה.
לא הייתי נדרש לסיפור הזה אילולא הגעתי בדיוק שבוע מאוחר יותר לכותלי האוניברסיטה העברית ובאותו החוג למשפטים המתין לי בכניסה עץ אשוח מקושט ומפואר. כמעט מיותר לציין כי הלימודים לא התקיימו באותו היום. בירור קצר העלה שכבר ארבע שנים האוניברסיטה העברית שובתת בחג המולד. "בשבוע שעבר,עשינו טקס שלם שכלל נאום של הדיקן וסטודנטים שהתחפשו לסנטה קלאוס", הסביר לי סטודנט בחוג.
קשה לי להסביר מדוע אבל הסיפור הזה פגע בי בעצב חשוף. אין לי בעיה עם עצי אשוח, סנטה קלאוס או אפילו עם יהודים שנוסעים לשלג האירופי כדי לספוג קצת מאווירת החג. ועל אף כל זאת, לדעתי אין שום סיבה שבאוניברסיטה העברית יהיה יום שבתון בחג המולד. אומנם קשה לאמוד את כמות הסטודנטים הנוצריים שלומדים כאן, אבל אפשר להניח שהוא נמוך משמעותית מהכמות של האוכלוסייה המוסלמית והיהודית. כולנו נסכים שהאוניברסיטה צריכה להעניק פטור מוצדק לתלמידיה הנוצריים מהגעה ללימודים בחג המולד, אבל לא לקיים לימודים? נשמע לי מוזר.
רק לפני רגע סיימה ירושלים מערכת בחירות שעסקה בחשש מהתחרדות העיר. במחברת הציטוטים שלי מצויות עשרות התבטאויות של מרצים בכירים באוניברסיטה המוחים על כל מה שמריח כמו כפייה דתית או הדתה. בכל שיח שכזה הם ימצאו בי שותף מלא. לפני שבוע בדיוק הסברתי מעל במה זו מדוע מקומות הבילוי בירושלים צריכים להישאר פתוחים בשבתות. אמונתי הפרטית לא תשתנה כהוא זה מעמדתי האידיאולוגית.
באותה הנשימה ובלא כל סתירה, לטעמי אסור לשתוק כשמוסד גדול בעיר משנה את פניו וצביונו. תכלית האוניברסיטה היא להוות בית אקדמי לסטודנט הישראלי במדינה היהודית. לדעתי, סוגיית חג המולד מרמזת שאת ראשי האוניברסיטה מעניין יותר הסטודנט הנמצא מעבר לים.
אינני טוען שהמוסד האקדמי החשוב בירושלים צריך להיות שלוחה של דגל התורה או של הבית היהודי, ודאי שהוא איננו צריך להתעלם מן המועדים של הדתות האחרות, אבל גם אסור שהוא ישכח מאין בא ומה מטרתו. אם האוניברסיטה רוצה לשוב ולמלא תפקיד חברתי וחינוכי חשוב במדינת ישראל - היא חייבת להביט שוב על הציבור הישראלי. במקום להקים עצי אשוח אפשר לנצל את חג המולד כדי לקיים יום עיון בנושא סובלנות בין דתות, שינסה לשפר את מצבה האנוש של הקהילה הנוצרית במזרח התיכון, ואולי ינסה לפתור את ההגירה השלילית של נוצרים מבית לחם ומנצרת ויילחם בתופעות כעורות כמו שריפת כנסיית הלחם והדגים. ביום עיון שכזה, אני מבטיח להיות ראשון התומכים.
