מה הכי גרוע כאן?
"בין קיצוניות דתית לאלימות פוליטית וסכסוכים קהילתיים התחרות קשה. ממש מעצבן אותי שאנשי ציבור ופוליטיקאים שאינם ירושלמים עושים סיבוב על הגב של ירושלים".
מה הדבר הכי משוגע שעשית כאן?
"שלפתי אקדח בתוך מתחם של הוותיקן ו(כמעט) גרמתי לתקרית דיפלומטית, התפללתי עם מוסלמים במסגד אל־אקצה, השתתפתי בטקסים מיסטיים בין־דתיים, זרקתי מקרר מקומה חמישית לרחוב, ולקחתי חלק פעיל בלידה של הבן שלי בסלון ביתנו".
מה הלאה?
"ירושלים היא הלב של המציאות. מה שקורה פה היום יקרה בעוד 20 שנה בכל הארץ. יכול להיות פה הרבה יותר גרוע, אך יכול להיות פה טוב מאוד. זה בידיים שלנו".
למה ירושלים?
"העיר מתאימה לי בול - שמרנית ופרועה, מורכבת ומסתורית, אלימה ורכה, מקומית מאוד וקוסמופוליטית להפליא".
עם איזו דמות ירושלמית היית רוצה לשבת לדרינק?
"עם אבא שלי, אילן (ששון) צדקיהו, שהוא הדמות הירושלמית הכי אותנטית שאני מכיר. נולד ב'חארת א־טאנק' בנחלאות ב־1946, עובד בשוק מחנה יהודה מאז 1967 ומעולם לא עזב את העיר".
מה המקום הסודי שלך בעיר?
"מחסום שייח' סעד בקצה המזרחי של ג'בל מוכבר. מקום הזוי ולא מוכר למרבית תושבי העיר, אבל משקף באופן קיצוני את ההשפעה הדרמטית של גדר ההפרדה על החיים במזרח ירושלים".
