בתוך כך, נתקלת היוזמה שהוגשה על ידי שי גליק, בלא מעט בעיות בירוקרטיה. עיריית ירושלים בדברי תשובתה להצעה כי הדבר ייבחן בוועדה הרלוונטית, אף שתנאי הסף לקריאת רחוב על שם נפטר הוא 3 שנים מיום פטירתו, ואף על פי העובדה שאין קוראים רחובות בירושלים על שם נופלים מכוחות הביטחון. על פי גורם בכיר בעירית ירושלים מטרתה של המדיניות למנוע אפליה בין החיילים ונפגעי הפיגועים ולכן יש דרכי הנצחה אחרות.
חבר הוועדה יהודה גרינפלד אמר כי ״יש מדיניות של העיריה שנקבע והיא בבחינת היסטוריה למעט מקרים מאוד מאוד נדירים, נמנעים להנציח נופלים על מנת לא ליצור איפה ואיפה. כשיש הרבה סיבות למה כן בהחלטדנים בכבוד ראש, אני בעד להנציח בכל דרך שאפשר גם אם זה לא פשוט, אני אנסה לקדם את היוזמה הספציפית הזאת, צריך לנצל כל אפשרות וכן להנציח לוחמי צהל שחירפו נפשם״.
יו״ר וועדת שמות הרחובות בעירייה, יעל ענתבי אמר כי ״הוריה של הדר שוחחו עימי, מסרתי להם כי יש כלל אחיד שהולכים לפיו - רק אחרי 3 שנים דנים בבקשה מאז פטירתו של אדם. קבענו להיפגש אחרי יום העצמאות ונמצא את ההנצחה הטובה ביותר״.
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: ״על פי הנוהל, הנצחת חיילים ושוטרים נעשית ע"י משרד הביטחון והמשרד לביטחון פנים״.
ממשרד הביטחון נמסר: משרד הביטחון משתתף בצערן של המשפחות. המשרד מסייע לכל משפחה שכולה במענק הנצחה פרטית. כל משפחה בוחרת את דרך ההנצחה ללא מעורבת המשרד. הסמכות להחלטה בנושאי הנצחה פרטית בשטח רשות, הינה של הרשות הרלוונטית״
