לימודים – לא רק בתוך בית הספר: בבית הספר 'ראשית' בקרית מנחם פיתחו גינה חינוכית וחממה, בבית ספר 'אגרון' בקרית יובל הקימו בית בד, גינת פרפרים ועוד וב'ניסויי' ארגנטינה יצרו 'חצר אגדות'. אלה הן רק דוגמאות למספר בתי ספר שהחליטו ליישם את התפיסה, שלימודים ממש לא חייבים להתקיים רק בתוך בית הספר, אלא להיפך.
אחד הגופים שמובילים את הגישה החדשה-ישנה הזו בירושלים, היא המכללה לחינוך 'דוד ילין' בעיר, ש'גן אבינועם' השוכן בתוכה, משמש כמצע לתרגול הפרקטיקה הזו על ידי מורים לעתיד. המכון לחינוך לקיימות במכללה, המנוע מאחורי הרעיון, מציג בימים אלה תערוכה בשם "סוד הגן הנאלם", שמתעדת את הפעילות החינוכית הבלתי שגרתית, שנערכת בשנים האחרונות בחצרות חלק מבתי הספר בירושלים.
בשנת 2001, התכנסה וועדה מיוחדת של משרד החינוך, על מנת לבצע בחינה מחדש של ייעודי חצר בית הספר, מתוך מחשבה שהחצרות לא מנוצלות מספיק, ושאפשר להשתמש בהן כדי להגביר באופן משמעותי את החוויה החינוכית והחברתית בבתי הספר. מסקנותיה היו שחצרות בתי הספר יכולות לשמש מרחב לפעילות חברתית, למשחק ולשעשוע, שניתן להפחית בעזרת שימוש נכון בחצרות את רמת האלימות בבתי הספר, להרחיב את מרחב הלמידה, ולפתח בחצרות פעילויות חינוכיות כמו חקר מדע, אומנות, דרמה, ארכיאולוגיה, מתימטיקה, חקלאות, גינון ועוד. בחוזר המנכ"ל שהופץ במשרד החינוך בעקבות התכנסות הוועדה, ניתנו הנחיות לגבי תשתיות ותכנון של חצרות כך שיאפשרו את כל הפעילויות האלו, אך 17 שנים אחרי, קשה לומר שהן מיושמות באופן גורף.
"יש פער עצום בין החזון שיצא בחוזר המנכ"ל לבין מה שקורה בשטח", אומר דני פרדקין מהמכון לחינוך לקיימות ב'דוד ילין' ושותף לניהול 'גן אבינעם', יחד עם עמיתתו ד"ר מיכל יובל. "החוזר הזה ממומש בעיקר על ידי משוגעים לדבר ועל ידי פעילי שטח, לא כמדיניות מסודרת, כזו שמחנכים אליה ומקדישים לה הכשרת מורים, ותכנון בתי ספר חדשים וישנים". 'גן אבינעם', קרוי על שם בנם של איטה ודוד ילין שנרצח ב-1938, במסגרת הסכסוך היהודי-ערבי, והוא ננטע בתקופה בה ננטעו גנים בוטניים חינוכיים בכל הארץ, במסגרת מגמה של חינוך בעזרת הצומח והנוף של ארץ ישראל. הגנים המפורסמים ביניהם היו הגן במקווה ישראל, והגנים הבוטניים בגבעת רם והר הצופים.
"עם השנים רוב הגנים האלה נעלמו, והפכו במקרה הטוב לגינות, או לאבנים משתלבות ודשאים סינטטיים והילדים כבר לא באים במגע עם האדמה וכבר לא משתמשים בה כמשאב שמאפשר חינוך משמעותי, לגדל בה, ליצור בעזרתה, ואפילו לשחק איתה", מספר פרדקין. "אנחנו מנסים להתחבר שוב למה שירשנו מאבותינו, ולהתאים אותו לחינוך של המאה העשרים ואחת. המכון לקיימות ב'דוד ילין' לקח על עצמו לפתח ולהפיץ מודלים פשוטים של גנים חינוכיים. הרעיון של הפרויקט הוא להאיר את האפשרויות הגלומות בחצרות בית הספר וגני ילדים".
"כשיוצאים החוצה, התלמידים פוגשים מרחב שיש בו חיים", מסביר פרדקין. "ציוץ ציפורים, חלזונות, אפילו נחשים לא מסוכנים וכמובן צמחים. אני מדבר כאן על מכלול שלם של חינוך בחוץ. כיתה שיוצאת במסגרת הלימודים ולומדת בחוץ, לא רק חינוך לחקלאות, טבע, סביבה וכדומה, אלא גם את לימודי הספרות וההיסטוריה ואפילו המתימטיקה שאפשר לפגוש אותם בכל פינה בטבע".
פרדקין מצביע על מספר דוגמאות לבתי ספר שמיישמים את גישת החינוך בחוץ באזור ירושלים. "בבית ספר 'אגרון' בקריית יובל, לקחו חצרות, מרחב מאוד גדול של בית הספר, שפעם היה פעיל, והפיחו בו רוח חיים: גינות ירק, בית בד, כיתות לימוד בחורש טבעי, חממה מדהימה, גינת פרפרים ועוד, וזה רק בחצי שנה האחרונה", הוא מספר.
"בבית ספר 'ראשית' בקריית מנחם, שמהיווסדו חרט על דגלו מלאכות כפיים ועשייה חינוכית מחוץ לכיתות, יש גינה חינוכית מדהימה וחממה שאין כמוה בארץ, שבפנים יש הכל: מדעים, מלאכות, גידולי הידרופוניקה, מערכת מיחזור מים, ועוד, שווה מאוד לבקר. בנוסף על אלה, בוגרי דוד ילין ב'ניסויי ארגנטינה' פיתחו מרחב חוץ כיתתי מדהים של סיפורי ילדים ודמיון, חצר אגדות, וכל זה קורה בשיעורים, לא בהפסקות, ובבית הספר 'אדם' במושבה הגרמנית מפתחים את תחום משחקי החצר, קפיצה בחבל, להטוטים וכדומה, תחום מדהים בפני עצמו", הוא מסכם.
*"סוד הגן הנאלם", אוצרת: דפנה ילון מהמכון לחינוך לקיימות בדוד ילין, 'המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין' - מעגל בית המדרש 7, בניין ד' קומה 3, ימים א-ה 8:00-20:00. נעילה: 30.6.2018.
