האוויר הירושלמי כבר מזמן אינו צלול באמת, ועכשיו מתברר עד כמה הוא רחוק מלהיות נקי: בצומת בר אילן ובכניסה לעיר נמדדות רמות זיהום אוויר חריגות, מעל עטרות מיתמר ענק אבק ונרשמת עלייה בתחלואה במחלות ריאה אצל שוטרי משמר הגבול המשרתים ליד אזור התעשייה. וגם תאמינו או לא: חומת העיר העתיקה עצמה הפכה לתחנת אשפה. כך עולה מראיון מיוחד שעשינו עם יו"ר המחוז של המשרד להגנת הסביבה בעיר, שוני גולדברגר.
עוד הוא מגלה כי המלחמה במשליכי פסולת בנייה תיכנס השנה לעידן חדש שכולל אכיפה וצילום באמצעות רחפנים וחיבור שבבים למכולות ללא ידיעת קבלני השיפוץ, לצורך מעקב צמוד אחרי אתרי שפיכה פיראטיים. ומהי קורה בחצר האחורית של ירושלים - מזרח העיר? נתונים מעודכנים מראים כי ל־70 אלף מתושבי מזרח ירושלים אין פינוי מוסדר של אשפה, ואלפי משפחות עדיין משתמשות בבורות ספיגה, בהיעדר ביוב מסודר בבתיהן.
ויש גם בשורות טובות: הזיהום בתחנה המרכזית פחת ולקראת סוף השנה יחל לפעול אזור האוויר הנקי במרכז העיר, שעיקרו מניעת כניסה של כלי רכב מזהמים.
'מקלות' ו'גזרים'
גולדברגר, (52) 'חוגג' השנה בר מצווה בתפקידו כמנהל מחוז ירושלים של המשרד להגנת הסביבה. כבר עשרים שנה הוא מנהל מלחמות על איכות האוויר, הזיהומים הסביבתיים והשלכת פסולת פיראטית ברשות הרבים.
גולדברגר, בעל תואר שני בגיאוגרפיה והתמחות בתכנון וניהול מדיניות איכות הסביבה באוניברסיטה העברית, כיהן גם כמתכנן המחוז וסגן מנהל המחוז ושימש שנים כנציג המשרד להגנת הסביבה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. כיום הוא מחזיק בלא מעט 'מקלות' של פיקוח, שימוע, הטלת קנסות, עיקול כלי עבודה ונקיטה בהליכים משפטיים נגד כל מי שפוגע באיכות האוויר, הקרקע ומי התהום שלנו. מנגד יש לו גם שורה של גזרים בדמות תקציבים, סבסוד רכישת מסננים לכלי רכב מזהמים ועוד.
ממשרדו בתלפיות אי אפשר להתעלם ממפלצת הבטון של הולילנד בנשקפת מחלונו. "הייתי אז היחיד בוועדה המחוזית שהתנגד לתוכנית מטעמים מקצועיים. היו בה גם דברים שנראו על פניו לא טובים, כמו שטחי ציבור שסומנו על מדרונות, במקומות שאי אפשר בכלל לעמוד עליהם, ובטח לא לשחק בכדור", הוא נזכר. "הכל היה מלא שקרים ורמאויות. כשנפתחה החקירה העברתי למשטרה ארגז של מסמכים וקלסרים. זה לקח שכולם חייבים ללמוד ממנו".
יותר עוני, יותר זיהום
"המצב כאן רחוק ממילות השיר 'אוויר הרים צלול כיין'", אומר גולדברגר. "אין כאן כמעט תעשייה כבדה, ולא מייצרים כאן חשמל, כך שהגורם הכי משמעותי בזיהום קרוב למגורים הוא התחבורה, ובמיוחד משאיות דיזל ואוטובוסים. ירושלים עיר צפופה שתלויה בתחבורה ציבורית גם בגלל ממדי העוני שבה. זיהום אוויר הוא הגורם מספר אחת לתחלואה ולמוות וחייבים לטפל בו בחומרה".
תחנת העשן המרכזית
בניין התחנה המרכזית סובל כבר שנים מבעיה סבוכה של זיהום אוויר. חריגות קשות נרשמו שם עקב יציאה לא מבוקרת של הנוסעים לחניון האוטובוסים התת־קרקעי, מתוך רצון לעשן סיגריה או לתפוס מקום טוב בתור. בינתיים הדלתות נותרו פתוחות והאוויר המזוהם חזר גם אזור ההמתנה.
המאבק בתופעה הגיע גם לבתי משפט. בין השאר חויבו מנהלי התחנה להציב סדרנים שימנעו יציאה לחניון, ובקווים בעייתים הותקנו שרוולים שמוליכים ישר לאוטובוס. בנוסף התקינו בדלתות מפוחי אוויר שמונעים כניסת אוויר מזוהם והציבו עמדות אוטומטיות למכירת כרטיסים שיקצרו את זמן ההמתנה בתור בעלייה לאוטובוס.
גולדברגר: "רמות הזיהום היו כה גבוהות עד שגם חשיפה חד־פעמית היתה מסוכנת לבריאות. כיום יש שם מתקנים לתחלופת אוויר ומערכות אוורור גדולות. גם שם הצבנו תחנת ניטור קבועה, ובשלושת החודשים האחרונים הצלחנו לראשונה למדוד היקף חריגות של אחוז אחד בלבד. זיהום האוויר בתחנה המרכזית הופחת בעשרות אחוזים וכיום עומד בתקן ב-99 אחוזים מהיממה. זה כמעט בלתי נתפס, ומראה על שינוי דרמטי ושיפור עבור הציבור".
מהפכת הפחים
בשנתיים האחרונות חדלה העירייה לממן את שירותי הניקיון בעיר העתיקה. השר לענייני ירושלים ומורשת ולהגנת הסביבה, זאב אלקין, הסביר השבוע כי "העירייה היתה צריכה להיות שותפה למימון, אבל בסוף משרד ירושלים ומורשת הוא המממן הבלעדי. זה עוזר לתקציב העירייה וחד־משמעית העיר העתיקה נקייה יותר ככה. במשרד הגנת הסביבה אנחנו נותנים עדיפות גדולה לירושלים והפעלנו תוכנית רב־שנתית בהקף של כמאה מיליון שקל לנושא הפסולת והביוב במגזר הערבי בעיר".
במזרח העיר ובקו התפר יש מכה של שפיכת פסולת בנייה פיראטית.
גולדברגר: "אכן מדובר בתופעה בקנה מידה נרחב ואנחנו יחד עם העירייה נלחמים בה במספר מישורים. לצורך זה הקמנו יחידת אכיפה עירונית, במימון ובסיוע של המשרד שלנו. מעבר לכך ייכנסו השנה לפעולה רחפנים עם מצלמות ברזולוציה גבוהה שיעקבו אחרי הפעילות הפיראטית ויתעדו אותה.
"כבר כיום דאגנו להסדיר את כל המכולות וכל מובילי פסולת הבנייה רשומים ומחזיקים ברשיון עסק. כיום אי אפשר להציב מכולה ברחוב ללא אישור העירייה ובחלק לא מבוטל מהמכולות התקנו שבבים כדי לעקוב לאן הם מגיעים והיכן נשפכת הפסולת בפועל. החרמנו גם מאות כלים וטרקטורים והכשרנו עבור העירייה במימוננו הקמת מגרש מאובטח לצורך הזה".
