הוועדה המקצועית הודיעה השבוע על בחירת 12 יקירי ירושלים לשנת תשע"ח על תרומתם הייחודית לירושלים. מחר(ה') הרשימה תובא לאישור ישיבת המועצה והעיטור יוענק בסמוך ליום ירושלים על ידי ראש העירייה. הנבחרים: השף שלום קדוש, אסתר קליין, ציפורה (ציפי) רון, הרב משה שלזינגר, פנינה עין מור, ד"ר יוסף הטב, פרופ' אברהם (אבי) ריבקינד, הרב ד"ר דניאל טרופר, הרב חיים פרקל, ד"ר גבריאל ברקאי, הרב ישראל מימרן ורות אלון.
בנוסף הוחלט ע"י מועצת העיר להעניק עיטור "יקיר בוני ירושלים" למרדכי אביב ועיטור "יקיר תעשייני ירושלים" לשייקה אלטוביה.
פרופ' אברהם (אבי) ריבקינד
פרופסור ריבקינד נולד בשנת 1949 בת"א, ולאחר שירותו הצבאי למד לימודי קדם-רפואה באיטליה. לאחר מכן השלים את לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית, והתמחה בביה"ח הדסה עין כרם כמנתח. בשנת 1986 החל לפתח את תחום הטראומה בישראל והקים את יחידת הטראומה הראשונה בישראל בבית החולים הדסה עין כרם.
פרופ' ריבקינד חבר באיגוד הטראומה האמריקני, וקנה לו שם של מומחה עולמי בתחום. עד היום עומד ריבקינד בראש יחידת הטראומה, והציל בימי חייו אלפי נפגעים. מאז שנת 2005 מוביל, ביחד עם מטה הבטיחות העירוני, פעילות לתלמידי תיכון בנושאי נהיגה זהירה. המודל שפיתח נלמד היום גם בערים אחרות בארץ. ריבקינד חבר בוועדות ציבוריות רבות ביניהן הוועדה הישראלית לטראומה, ועדת היגוי למלחמה בתאונות דרכים ועוד ומארגן את ועידת ישראל לרפואה, המתקיימת בירושלים מזה 11 שנה.
לצד פעילותו הרפואית הוא משמש כמרצה בבית הספר לרפואה, ואף פיתח קורס מיוחד בהחייאה מתקדמת (ATLS), שהתקבל ע"י איגוד הכירורגים וחיל הרפואה.
השף שלום קדוש
נולד בשנת 1947 במרוקו, עלה ארצה וגדל בעפולה. עם תום לימודי טבחות בחיפה, החל לעבוד כטבח באוניות נוסעים. בשנת 1974 הגיע שלום לירושלים, והחל לעבוד במלון הילטון. באותה שנה, עם פתיחתו של מלון "גן-אור" (לימים "לאונרדו פלאזה"), החל לעבוד בו כסגן-שף.
בשנת 1975, נתמנה שלום לשף המלון, משרה בה הוא מכהן כ-42 שנה. כחלק מפועלו במלון אירח והכין ארוחות לשועי עולם, ביניהם מלכת הולנד, נשיא צרפת ושורה ארוכה של נשיאים אמריקאים מאז רייגן ועד אובמה. בשנת 1984 פתח מסעדה במלון, שפעלה מעל 15 שנה.
במשך השנים הסתובב השף ברחבי העולם, קנה לו שם עולמי, והביא לירושלים את השפים הגדולים בעולם. הכשיר תחת ידיו את בכירי השפים בישראל. זכה בפרס עיטור המלונאות שהוענק לו ע"י רה"מ שרון.
אסתר קליין
נולדה בשנת 1948 בירושלים בזמן מלחמת העצמאות בשכונת מאה שערים. שימשה כגננת ולאחר מכן כמפקחת על הגנים ומנהלת חינוכית ברשת גני הילדים בית יעקב. בהמשך מונתה לאחראית על מחלקת הפיקוח של הגיל הרך. לימדה בסמינרים החרדים בירושלים את תחום הגיל הרך. הקימה וניהלה את המרכז הפדגוגי "שתילי אריה" הנותן מענה ושירותים פדגוגים לגננות, מורות ומחנכות ברחבי העיר.
יזמה את גני השילוב בהם משולבים ילדים עם צרכים מיוחדים בגנים רגילים- יוזמה שהתפתחה לרשת גנים הנקראת "פתחיה". בשנת 2008 חלתה בניוון שרירים קשה. למרות מצבה הרפואי המשיכה בפעילותה כמפקחת ואף לקחה על עצמה פרויקט לקידום וסיוע לאוכלוסיות חלשות.
כיום מתקשרת באמצעות העיניים עם מחשב מיוחד, ועדיין מתקיימות בביתה כל שבוע הרצאות והשתלמויות לגננות. מרצה פעם בשבוע לאוכלוסיות שונות על עמידה במשימות החיים הקשות. בנוסף, כותבת טור לעיתון ב"קהילה" על התמודדותה עם מחלתה הקשה.
ציפורה (ציפי) רון
ילידת 1945. בוגרת תואר ראשון במשפטים, גיאוגרפיה והיסטוריה. החלה את פעילותה הציבורית בירושלים בשנות השבעים המוקדמות. ציפורה פעילה ותיקה למען שיפור איכות החיים והסביבה וקידום שימור המורשת הבנויה של ירושלים בדגש על שימור שכונות היסטוריות בעיר.
למעלה מעשרים שנה מכהנת כנציגת הציבור בוועדת השימור העירונית הסטטוטורית, מאז יזמה את הקמתה ב-1994. זוכת מגן השר לאיכות הסביבה (1999) ובעלת אות ההוקרה של המועצה הארצית לשימור אתרי מורשת ישראל (2011).
בנוסף, הטביעה את חותמה בחינוך הדור הבא וקידום תכניות לימודים חדשניות עם עשייה רבת שנים לקהילה האתיופית. לצד אלו, פעלה רבות לקידום מעמד האישה והייתה לפעילה בולטת בארגוני הנשים בירושלים ובישראל. תרמה רבות לשמירת אוצרותיה ההיסטוריים והארכיאולוגיים וטיפוח יופייה של העיר ירושלים והקימה את השדולה הסביבתית בכנסת ישראל.
משה שלזינגר
נולד בשנת 1946 בהונגריה ועלה ארצה בשנת 1950. עם נישואיו בשנת 1968 עבר לירושלים. בשנת 1983 הקים את רשת מוסדות חינוך "מענה שמחה". לאחר שנתקל באופן אישי בבעיות פוריות החליט הרב שלזינגר להתמסר לנושא, על מנת לסייע לזוגות חשוכי ילדים.
בשנת 1987 הוא הקים את ארגון "פרי חיים", המספק סיוע לאלפי זוגות העומדים בפני טיפולי פוריות. בשנת 2008 קיבל אות שר הבריאות על פעילותו. בשנת 2015 קיבל את אות הנשיא למתנדב.
פנינה עין מור
נולדה בשנת 1950 ביפו, ובשנת 1970 הגיעה לירושלים לצורך לימודיה. חזרה לצה"ל במלחמת יום כיפור והמשיכה לשרת בקבע במשך כ-20 שנה. במשך שני עשורים שימשה כמפקדת לשכת הגיוס בירושלים, שם פיתחה שיטות חדשות למיון והערכה של חיילים מסקטורים מגוונים.
בשנת 1996 הקימה חברת תיירות, שהתמקדה בהעצמת נשים, קולינריה ויין, בשכונת עין כרם. בין השנים 1996-2000 שימשה כיו"ר ועד עין כרם, הובילה את הגשת עין כרם כאתר מורשת עולמית, ופיתחה את התיירות ואת איכות החיים בשכונה. שימשה כחברת ועד מנהל במועצה לשימור אתרים וכנציגת העירייה בוועד הארצי של החברה להגנת הטבע.
ד"ר יוסף הטב
נולד בשנת 1942 בתוניסיה, בגיל 3 היגר עם משפחתו לצרפת ומשם עלו ארצה ב- 1969, לאחר שלמד רפואה בפריז. התמחה בפסיכיאטריית הילד והמתבגר בבי"ח איתנים והאוניברסיטה העברית.
בין השנים 1976-2009 ניהל את מחלקת הילדים והנוער באיתנים. שימש כיו"ר החברה לפסיכיאטרית הילד והמתבגר בישראל. בין השנים 2003-2006 היה יו"ר החוג לפסיכיאטריה בביה"ס לרפואה של האוני' העברית. משמש כפרופ' אורח באונ' ייל וקורנל שבארה"ב.
מאז פרישתו לגמלאות בשנת 2009 מונה ע"י משרד החינוך כרופא אחראי במחוז ירושלים על שירותי הרפואה לתלמידי החינוך המיוחד. חבר הנהלה בכ-23 חברות וארגונים בניהם המועצה הלאומית לשלום הילד, מכון חרוב למחקר ועוד.
הרב ד"ר דניאל טרופר
נולד בארה"ב ב- 1942. בשנת 1967 השלים את לימודיו ב"ישיבה יוניברסיטי" והוסמך לרבנות וכדוקטור להיסטוריה יהודית. בחייו חש את בעיית הניתוק הגובר בין העולם הדתי לחילוני והחליט לעלות ארצה להגשים את חזונו בארץ- קירוב בין העולם הדתי, חרדי והחילוני. בשנת 1970 הקים את ארגון "גשר" ליצירת מסגרת לשיח בין נוער חילוני ודתי והוא עומד בראשה עד היום.
בנוסף, כיהן כיועץ מיוחד לחינוך יהודי במשרד החינוך וקידם את פתיחת רשת בתי הספר תל"י. בשנת 2003 פרסם את הספר "חודה של מחט" המאגד תחתיו דרשות לימים נוראיים ומאמרים הגותיים לעשרת ימי תשובה. זוכה פרס יעקב לחינוך יהודי במשרד החינוך (1975) ופרס אביחי הראשון (1992) ובעל אות כבוד מיו"ר הכנסת על תמיכה והידברות בארץ (2000).
הרב חיים פרקל
הרב פרקל נולד בשנת 1948 בגרמניה ועלה ארצה ב-1949. בעת ששימש כראש לשכת שר הרווחה, ולאור חווייתו האישית כאב לילדים עם צרכים מיוחדים, הקים את ארגון "עלי שיח". בשנת 1991 פתח הרב דירה מוגנת ל-8 בנות בעלות צרכים מיוחדים, שהפכה בהמשך למערך דיור בו פועלים 55 בתים מוגנים. הארגון מפעיל מועדוניות, מרכזי תעסוקה, מכללה להכשרה תעסוקתית, ומערך נופשונים לילדים המתגוררים בבית ההורים.
הרב פרקל ייסד את "פרויקט אופק", המכוון לזוגות נשואים בעלי צרכים מיוחדים, המאפשר חיי שיתוף לבוגרים עם מוגבלויות. הארגון מספק מענה לאלפי נזקקים מכל רחבי העולם, ובעיקר בישראל, ומפעיל מערך של מעל 2,000 מתנדבים. רוב פעילויות הארגון נעשות בירושלים, כך גם ליגת הכדורסל שהוקמה בשיתוף עיריית ירושלים לפני שנתיים, גני ילדים משלבים, מכללה, קבוצת תיאטרון ועוד. הרב משמש כמנכ"ל העמותה בהתנדבות וזכה בפרסים רבים: פרס הנשיא, מגן שר הבריאות, פרס יו"ר הכנסת ועוד. לפרנסתו עובד הרב במסגרות החינוך המיוחד.
ד"ר גבריאל ברקאי
נולד ב-1944 בגטו בודפסט בהונגריה, מיד לאחר כניסת הנאצים, ועלה ארצה בשנת 1950. לאחר השירות הצבאי החל בלימודי ארכיאולוגיה. את התואר השלישי השלים בהצטיינות באוניברסיטת תל אביב. מאז השתתף וניהל חפירות רבות כאשר עיקר מעייניו היו נתונים לקדמוניות ירושלים ומחקרה.
ד"ר ברקאי חשף בכתף הינם (סמוך למרכז בגין) את פסוקי המקרא הקדומים ביותר הידועים עד כה- ברכת הכהנים. מאז שנת 2004 ייסד בשותפות את פרויקט סינון העפר מהר הבית שעוסק עד ליום זה בהצלה ומחקר של עתיקות מתוך עפר שהושלך מהר הבית בשנת 1999 לנחל קדרון. תגליותיו וחידושי מחקריו היו פורצי דרך, כמו גם פועלו בהצלת עתיקות הר הבית. פעל לשינוי התודעה הציבורית והשלטונית בנוגע להרס עתיקות הר הבית ולחשיבותן.
ד"ר ברקאי נחשב כיום למומחה הגדול ביותר לארכיאולוגיה של ירושלים, ומרצה מבוקש בנושא זה בכל רחבי העולם. לצד אלו ד"ר ברקאי פעיל רבות בחיים הקהילתיים, מתגורר בשכונת תלפיות מזרח ולאחרונה הוכתר בתואר יקיר קהילת מורשת אברהם.
הרב ישראל מימרן
הרב ישראל מימרן נולד בשנת 1937 במרוקו, והתחנך במרוקו ובצרפת. שימש כראש ישיבה בעיר טטואן שבמרוקו, עלה ארצה בשנת 1965 והגיע לירושלים בשנת 67. עם הגיעו לעיר עבד במשרד הדואר, ולמד לתואר ראשון ושני באוני' העברית.
הרב מימרן פעל רבות לשיפור איכות חייהם של עולי מרוקו בישראל. היה פעיל בוועד העדה המערבית, ובעמותות נוספות והיה שותף להנחלת מורשת יהדות המגרב בחברה הישראלית. עסק כל חייו בפעילות ציבורית למען תושבי השכונות בירושלים, תחילה בשכונת שמואל הנביא ולאחר מכן בפסגת זאב מזרח לצד פעילות ציבורית בוועד השכונה ובארגונים הפועלים לשיפור איכות החיים בשכונות. העביר שיעורים לצעירים ומבוגרים.
רות אלון
רות אלון נולדה בירושלים בערב יום הכיפורים 1928. במלחמת השחרור היתה פעילה ב"הגנה". לאחר המלחמה החלה לשמש כמורה בבי"ס זמני בשכונת "שמעון הצדיק". שימשה כמורה בבתי ספר יסודיים וכמורה למוזיקה ונגינה.
ייסדה את אולפן "בית העם" בירושלים ושימשה בו כמנהלת, תפקיד אותו מילאה כ-13 שנים, לימדה את השפה העברית לעולים רבים וסייעה בקליטתם. לאחר איחוד העיר פתחה את האולפן גם בפני ערבים, תושבי מזרח העיר. מלבד זאת, עוסקת בסיוע למשפחות נזקקות וממשיכה את אמה וסבתה בנשיאות ארגון החסד "עזר יולדות".
הזוכה באות "יקיר בוני ירושלים": מרדכי אביב
נולד במצרים ועלה ארצה בגיל 15. לחם בפלמ"ח והשתתף בקרבות על ירושלים במלחמת השחרור. השתתף גם בקרבות מבצע קדש, ששת הימים ויום הכיפורים. עם שחרורו משירות סדיר, שימש כמנהל עבודה בחברת "רסקו" לבנייה ובהמשך הקים קואופרטיב לייצור בלוקים ומוזאיקה. שימש כמדריך למקצועות הבנייה במרכז שיקום נוער שוליים בירושלים.
בשנת 1969 ייסד את חברת "מרדכי אביב מפעלי בנייה" ומשמש מאז כיו"ר החברה (קרוב ל-50 שנה). לחברה פרויקטים רבים בכל רחבי העיר. בעל פטנטים רשומים בתחום הבנייה. זוכה תואר "רב קבלן" מהתאחדות הקבלנים ואות הוקרה למפעל חיים מארגון הקבלנים בירושלים.
הזוכה באות "יקיר תעשייני ירושלים": שייקה אלטוביה
נולד גדל והתחנך בקריית חיים. בשירותו בגרעין הנח"ל בקיבוץ נירים פגש בנורית, רעייתו. לאחר נישואיהם עברו לירושלים. עם מעברו לעיר החל לעבוד כפועל יציקה ב"מפעלי רוממה", מפעל לייצור פרופילי אלומיניום. לאחר לימודי תואר ראשון באוני' העברית החל לנהל את מפעל תעשיות נחושת ירושלים. לימים אוחד המפעל עם "מפעלי רוממה", והפך למפעל "מיפרומאל תעשיות ירושלים".
שייקה הוביל את המפעל, שהפך עם השנים למעסיק גדול (כ-450 עובדים בשיאו), ומיצב אותו כמפעל מקצועי הדואג לעובדיו, מוביל תפיסות חדשניות טכנולוגית, ובעל שירות לקוחות ברמה גבוהה. המפעל נסגר בשנת 2005. במקביל לעשייתו המקצועית, נשא שייקה בתפקידים ציבוריים. כיהן כיו"ר התאחדות התעשיינים בירושלים וכן כיו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.
עם הקמת הרשות לפיתוח ירושלים, שימש כנציג המגזר העסקי בהנהלתו. שימש כחבר דירקטוריון בגופים ציבוריים רבים בעיר ירושלים (מוזיאון ישראל, חברת יישום, מכללת עזריאלי ועוד). היה מיוזמי הקמת "גלגל" – בית חם לנערים ונערות מחוסרי דיור. גם לאחר פרישתו ממשיך לכהן בדירקטוריונים ובפעילותו הציבורית.
השנה הוגשו 114 מועמדים לקבלת העיטור, מספר שיא של מועמדים. הוועדה המקצועית, בראשות ראש מינהל קהילה, גיל ריבוש, דנה בכל המועמדים שהוצעו והעבירה המלצתה לוועדת השיפוט בראשות השופטת בדימוס שולמית דותן. הוועדה הציבורית בחרה ב-12 המועמדים הסופיים להם יוענק עיטור יקיר ירושלים בתחומי התרבות, דת ומורשת ישראל, חינוך, קירוב לבבות וסובלנות, פעילות ציבורית ומחקר ואקדמיה.
ראש העירייה, ניר ברקת ציין כי "העיר ירושלים ותושביה מכבדים ומוקירים את מי שתרמו ועודם תורמים לעיר במשך שנים רבות כחלק מעשייתם. לכבוד הוא לנו שיש בירושלים אישים שכאלו ואנו גאים להעניק להם אות כבוד על פועלם הייחודי לעיר".
