הצצה ראשונה על מנהרת שז"ר שנחפרת בימים אלה מתחת לכניסה לעיר, ומחכה כמעט לכל הנהגים הירושלמים ולאלה שיגיעו לכאן מחוץ לעיר. פרויקט הענק כולל את הפיכת שדרות שז"ר לכביש ממונהר שיתחיל מיד אחרי גשר המיתרים ויסתיים לפני הפנייה לשוק מחנה יהודה בצומת בית החייל ומסעדת אמא.
עבודות החפירה, שהחלו לפני כשנה וחצי, הגיעו נכון לשבוע הנוכחי, לעומק של 15 מטר מתחת לכביש הקיים ועתידות לרדת עוד, עד לעומק של 35 מטר. השכבה התת־קרקעית העליונה תכלול שתי מנהרות לכניסה ויציאה מהעיר ובכל מנהרה ייסלל כביש של שלושה נתיבים.
המיזם צפוי לקצר את הפקקים הקשים ביציאה מן העיר ולבטל שני רמזורים. השטח שיתפנה מעל לכביש יהפוך למרחב ציבורי שישמש למעבר הולכי רגל. כך נוכל בעתיד ללכת במפלס אחד מבנייני האומה, דרך תחנת הרכבת הבין־עירונית החדשה עד לתחנה המרכזית.
מתחת לכביש התת־קרקעי ייבנה חניון שז"ר הענק שישרת את כל באי רובע הכניסה לעיר. החניון יתחלק לחמישה מפלסים ויכלול 1,350 מקומות חניה. פתיחת הקומפלקס כולו צפויה להתרחש לקראת אמצע שנת 2022. על פי לוחות הזמנים, צפויים לנו עוד שנתיים של חפירות ולאחר מכן בנייה של החניון עצמו וסלילת הכביש שיהיה למעשה גג החניון.
חפירה טורקית
כ־70 עובדים בשלוש משמרות עסוקים 24 שעות ביממה מסביב לשעון, פרט לשבת, בחפירת המיזם הענק. בין העובדים יש ישראלים, פלסטינים ומהנדסים מומחים בכריית מנהרות שהובאו במיוחד מטורקיה.
'אלקטרה תשתיות חופרי השרון' היא החברה שזכתה במכרז לביצוע החפירות, והחברה העירונית מוריה מפקחת על העבודות. המהנדס יאיר סינגר, ראש תחום הכניסה לעיר במוריה, אירח אותנו השבוע להצצה ראשונה במנהרות ההולכות ונחפרות בכניסה לעיר.
המתחם אומנם נמצא כרגע הרחק מעין הציבור והכניסה למנהרות מתחבאת אי שם ליד משכנות האומה, אבל בעתיד לא יהיה ירושלמי שלא יכיר את המנהרות והחניון הענק שיוקם מתחת. לסיור במנהרה התלווה אלינו גם האחראי על כרייתה, המהנדס הטורקי ארן סאנר, שעובד בארץ כבר חמש שנים בחפירת מנהרות שונות.
העובדים המקצועיים מטורקיה מתגוררים בכמה דירות בגילה ובשדרות הרצל. חלקם זכו שישכרו עבורם בית בפרויקט משכנות האומה היוקרתי, שנמצא במרחק הליכה מהמנהרות.
סינגר: "במכרז השתתפו כמה חברות ישראליות והן צירפו קבלני ביצוע מחו"ל, בעלי ניסיון מוכח בכריית מנהרות בסדר גודל כזה. החברה הישראלית היחידה שיש לה ניסיון בביצוע מיזם כזה בכוחות עצמה היא זאת שנבחרה - 'אלקטרה חופרי השרון'. הם גם אלה שכרו את מנהרת ליפתא".
מפלצת הפלדה
השיטה בפרויקט הנוכחי כוללת שימוש בכלים הנדסיים כבדים ומכרסמת סלעים שמזכירה כדור פלדה עצום המכוסה בשיניים חדות על כל שטחו. הכדור מסתובב בעוצמה רבה ומכרסם את סלעי הגיר הירושלמים הקשים. כלי הנדסי כבד נוסף הוא המכשיר שמתקין את כלונסאות המתכת שבאמצעותן מדפנים את גג המנהרה ומייצבים אותו כדי שהכביש שלמעלה לא יתמוטט לתוך המנהרה עם המכוניות הנוסעות עליו.
כדי לקצר את לוחות הזמנים ולעמוד ביעדים להשלמת המנהרה בזמן, כל 24 שעות מבוצע פיצוץ מבוקר באחת משתי המנהרות. הפיצוץ שובר כל פעם סלעים באורך של כמטר ולאחר מכן מפנות משאיות את הסלעים שפוצצו.
סינגר: "למרות הקירבה למגורים ('משכנות האומה') והנוכחות הרבה בכל שעות היום על הכביש שמעליו, הפיצוצים נמצאים כבר בעומק כזה שאינו מורגש ואינו משפיע על הנעשה בחוץ".
מפוחי ענק שמונחים במנהרות מזרימים אוויר לבטן האדמה ומאפשרים לעובדים לשהות שם פרק זמן ממושך. תנאי העבודה מתחת לקרקע אינם קלים וכוללים משמרות מסביב לשעון הכוללות עבודה לתוך הלילה. לפחות התנאים של המומחים מטורקיה כוללים גם חופשה של 15 יום כל ארבעה חודשים, שבהם הם טסים לביקורי מולדת בטורקיה או שמשפחותיהם מגיעות לישראל עם ויזת תיירים.
סנאר הוא בן 33, נשוי ואב לתינוקת בת שנה וחצי: "השבוע אשתי והילדה הגיעו לארץ לביקור קצר של שבועיים. יוצא לי גם לצאת ולהסתובב בעיר ויש לי חברים יהודיים מטורקיה שעלו לארץ והתחברתי איתם כאן. אנחנו מבלים לפעמים בכל מיני מקומות בשוק וגם אהבתי את מסעדת ה'לינק' שישבתי בה כמה פעמים".
עיסקת ענק מתחת לקרקע
צמוד למיזם של שז"ר הולך ומושלם בימים אלה מתחם תחנת הרכבת הבין־עירונית לתל אביב, שאמורה להיפתח לפני פסח. נסיעת המבחן הראשונה בה נערכה השבוע. על פי התוכניות, סלע בעובי של שישה מטרים יחצוץ בין החניון והכביש התת־קרקעי של שדרות שז"ר לבין מתחם הרכבת.
אף על פי ששני הפרויקטים קרובים מאוד זה לזה ושניהם מתחת לאדמה, הם נמצאים ברוב שטחם בעומקים שונים מאוד - המנהרה 35 מטר מתחת לפני הקרקע והתחנה 80 מטר. השניים יתחברו במפלס מינוס אחת, במטרה לאפשר למי שחונים בחניון החדש לעלות על הרכבת בלי שיצטרכו לצאת אל מעל פני האדמה.
החניון אמור לשרת גם את המגדלים המתוכננים לקום ברובע הכניסה לעיר, ומדובר בכמות אדירה של שטחי משרד - למעלה ממיליון מ"ר. בצד השני של הכביש, מול אתר החפירות, החלו כבר עבודות החפירה להקמת שני המגדלים שישמשו את משרדי הממשלה וירכזו בתוכם את כל משרדי המחוז.
רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) רכשה בכ־500 מיליון שקל חלק מהחניון התת־קרקעי שז"ר, שבו יישמרו לה 400 מקומות חניה, היא עשתה זאת על מנת שתוכל להצמיד אותם למתחם נוסף של מגדלים אותם שהיא עומדת לבנות. כך, נוסף על החניון התת־קרקעי שייבנה במגדלים עצמם, יהיו להם גם מקומות מובטחים בחניון הענק הצמוד.
היציאה אל פני השטח תתאפשר בכמה נקודות במתחם. בסך הכל מתוכננים שמונה פירים, שבכל אחד מהם יותקנו כמה מעליות שיאפשרו גישה מהירה ונוחה אל פני הקרקע - לתחנת הרכבת הקלה. הקלה, למשרדים השונים ולמרכז המורחב של בנייני האומה שעתיד גם הוא לגדול משמעותית.
ראש העירייה ניר ברקת: "רובע העסקים יכלול 60 אלף מקומות עבודה חדשים בשטח גדול פי שבעה ממגדלי עזריאלי בתל אביב. מדובר בהיצע משמעותי של שטחי תעסוקה שיאיצו את הכלכלה הירושלמית. הוא יכלול גם את מרכז התחבורה המתקדם בישראל, מרכז הכנסים הגדול בארץ, מנהרות, כבישים, וכיכרות מודרניות שיקשרו בין החלקים השונים".
מנכ"ל מוריה, עו"ד דורון נויוירט: "עבודות הכרייה הן נדבך חשוב ומרכזי בפיתוח פרויקט הכניסה לעיר. הדבר הגדול הבא קורה כאן בירושלים, מתחת לפני השטח בלי שהעבודות נחשפות לעיני הציבור ותוך שמירה על המשך שגרת החיים והתנועה. העבודות בפרויקט הזה הן חלק מהקמת מתחם תחבורתי משולב בכניסה לירושלים שיכלול בנוסף לתחנת רכבת ישראל, התחנה המרכזית והרכבת הקלה, גם מנהרת הפרדה מפלסית".
