רס"ר נתנאל הרוש ז"ל רצה שאמו לאה תזכה לשיניים חדשות וסייע לה כלכלית לממן את הטיפול היקר. "הוא היה בן הזקונים שלי, אח תאום לדני", מספרת הרוש (68), תושבת גילה ואם ל־11. "הוא היה רואה חשבון. היה לי קשר מיוחד איתו. בכל יום חמישי הוא היה עובד בירושלים בהר חוצבים ואז היה בא אליי לעזור. הוא היה מנקה את הבית ואני הייתי מכינה לו קופסאות. היה לנו קשר טוב, שבחצי השנה האחרונה אפילו התחזק. הוא עזר לי גם כספית, רצה שאשפץ את האמבטיה ואמר שהוא ישלם. בכל דבר הייתי מתייעצת איתו, כפרה עליו, בכל דבר".
"נתי עבד במשרד סומך חייקין כרואה חשבון", מספרת אחותו מיכל גבאי. "הוא היה אדם מוכשר וחכם מאוד, אהב לעזור לזולת. אין אדם שביקש את עצתו ועזרתו ונתי לא עזר, גם אם זה היה כרוך במאמץ רב. כשמו כן הוא, נתן מכל הלב עם המון אהבה".
"שיניים עד האזכרה"
ב־11 בנובמבר נתנאל, שהיה לוחם ביחידת הסיוע המנהלתי 5084 של חטיבת גבעתי, נפל בעזה. בן 34 היה במותו. "לפני שהוא נהרג נתנאל דחף אותי לטפל בעצמי ובשיניים. זה טיפול מאוד יקר והוא אמר שהוא ישלם וסגר הכל עם הרופא", מספרת לאה בדמעות. "אחרי שהוא נהרג אמרתי שעד האזכרה של הבן שלי יהיו לי שיניים בכל הפה, כמו שנתנאל רצה. הלכתי לרופא וביקשתי להמשיך את הטיפול. אמרתי לו: 'אני עובדת במשק בית. אני אשלם לך לאט-לאט, בכל פעם אתן לך 500 שקל".
אלא שהרופא ד"ר מסאלחה מחמוד, תושב בית חנינא שמפעיל מרפאה ברחוב עזריה במושבה הגרמנית, לא היה יכול להישאר אדיש. "הוא אמר לי: 'אני אטפל בך ואת אל תשלמי. עד האזכרה של נתנאל יהיו לך שיניים'. התרגשתי מאוד, כל הגוף שלי היה צמרמורת. הוא מלאך, ובגלל שהוא ערבי זה ריגש אותי יותר".
"לאה הגיעה אליי דרך מטופל", מספר השבוע ד"ר מסאלחה. "אחרי שהבן שלה נהרג היא היתה במצב גרוע, רזה מאוד, לא אוכלת ורק בוכה. אמרתי לה לא לחשוב על כסף והבטחתי לה שלפני האזכרה יהיו לה שיניים. כאב לי לשמוע שהבן שלה נהרג. יש לי עוד 4 לקוחות שהילדים שלהם נהרגו. הלקוחות שלי הם המשפחה שלי".
"נתנאל ואני היינו עושים תחרות מי יירד במשקל", מספרת לאה בדמעות. "אחרי שהוא נהרג אמרתי: 'איזה יופי, ירדתי במשקל. עכשיו הוא יראה אותי חתיכה'. אני גמורה. אני לא יודעת כמה אחזיק מעמד ככה. נתנאל תמיד רצה שלא יחסר לי כלום. הוא דאג לי גם בחיים וגם במוות. מאז שהבן שלי נהרג הפעיל החברתי עופר איובי דאג וליווה אותי. אני רוצה להגיד תודה לאנשים הטובים שעוזרים לי כל הזמן ותומכים בי ומחבקים אותי ועוטפים אותי. אני מרגישה שהילד שלי הפך להיות הילד של כולם. הוא גיבור".
