השבוע פורסם כי מספר התיירים בעיר מתקרב בהיקפו לשיאים שמלפני הקורונה, אבל דווקא משום כך כדאי שהדוח החדש של מבקר המדינה על מצבם של אתרי התיירות ועל הלכלוך הרב שיש ברבים מהם ידליק אצל מקבלי ההחלטות נורת אזהרה. לכלוך רב, מחסור בתשתיות והזנחה - זו באופן כללי החוויה שזוכים לה התיירים, והיא עומדת בניגוד גמור ואף מעורר השתאות למהפכת הניקיון שעברה על ירושלים מאז 2019 וכפי שציין מבקר המדינה בעצמו.
הדוח החדש, שפורסם השבוע, מתייחס למצב אתרי התיירות בכלל, ובכלל זה בירושלים. במסגרת הבדיקה נערכו שני סקרים בנושא: סקר אחד בקרב יותר מ־1,600 מורי דרך פעילים, וסקר נוסף של דעת קהל, שהופץ בקרב מדגם מייצג של 600 מטיילים ישראלים פעילים מאוכלוסייה הטרוגנית.
על פי הדוח, למורי הדרך היתה דעה שלילית על מצב הניקיון והתחזוקה באתרים רבים בארץ, ובכללם מירון, חוף אילת, חלק מהנחלים בגולן ועוד. על אתר מיני ישראל למשל נכתב: "הדגמים מתפוררים, ממש מביש". על אתרים כמו מצפה הראל, תל צובה, תל יבנה, תל בית שמש ותל אנפה טענו מורי הדרך כי הם "מעלים קוצים, אחרים מלוכלכים, חסרים מבני שירותים". וגם על הנחלים השונים ברחבי הארץ נטען שיש בהם מצבורי אשפה. אבל בין שלל ההערות כיכבו שוב ושוב גם אתרי התיירות בבירה.
ציון בינוני עד נמוך
מדריכי הטיולים העניקו ציונים שבין 0 ל־100 למספר אזורים ספציפיים בבירה, ובהם גבעת התחמושת, ויה דולורוזה והרובע הנוצרי, טיילת הר הזיתים, נקבת השילוח והקארדו. בעוד גבעת התחמושת זכתה לציון גבוה, שאר המקומות זכו לציון בינוני עד נמוך.
קראו גם:
המדריכים גם התבקשו לתאר בלשונם את המצב ולא חסכו בדברי ביקורת: "אזור העיר העתיקה ומזרח העיר בכלל מאוד בעייתי מבחינת הניקיון והתחזוקה", אמר אחד הנשאלים, וחברו הוסיף: "אזור שער האשפות בירושלים נראה כמו פח אשפה, תמיד מלוכלך".
היו כאלה שהתלונו על ריח של שתן, שנובע בין היתר ממחסור בשירותים ציבוריים נקיים וזמינים כמו באתרי תיירות מובילים בעולם: "הר הצופים, הר הזיתים, הר הקפיצה, בכביש ים המלח ערד, ועוד תצפיות שלא הזכרתי - תמיד מלוכלך וריח של שתן כי אנשים עושים את צרכיהם. אין פחי זבל, אין צל. מביש להביא תיירים".
היו כאלה שציינו כי הבעיה קיימת באופן שווה באתרים המיועדים לבני כל הדתות: "הכניסה לירושלים מים המלח, הכניסה לעיר הקודש ליהודים, נוצרים ומוסלמים מטונפת ומלאה זבל - אני מתבייש להדריך תיירים מחו"ל".
היו כאלה שציינו כי קיימות בעיות תחזוקה: "מצב אתרים מרכזיים בירושלים (ויה דולורוזה, תצפית הר הזיתים, הרובע היהודי, עיר דוד, מערת צדקיהו, המצודה וטיילת החומות, גן הקבר) - יש בעיות תחזוקה, תשתית ולכלוך שמונעות ביקור". מדריך אחר ציין: "הר ציון - מדרגות שבורות ומסוכנות, העלייה באזור צומת האכסניה האוסטרית לתחנה 9 - מדרגות שבורות ברמה מסוכנת".
בדוח המבקר נכתב בין השאר: "מסקר מורי הדרך שערך משרד מבקר המדינה, ומהתרשימים והמפות שמשקפים את סיכום תוצאותיו, עולה תמונה כוללת של תחזוקה וניקיון לא מספקים. לגבי כל האתרים שנבדקו בסקר, מורי הדרך הביעו שביעות רצון נמוכה עד בינונית".
לנוכח העדויות הרבות נכתב בדוח החדש: "בשל העובדה כי מדובר בתמונה כוללת של תחזוקה וניקיון לא מספקים באתרי תיירות בישראל, מוצע כי משרד התיירות ייזום ויוביל שיתוף פעולה בין כלל הגופים המחזיקים באתרי תיירות כדי לגבש וליישם פעולות אפקטיביות לשיפור התחזוקה והניקיון שלהם".
האחריות מתחלקת בין רבים
נראה כי עיקר הבעיה בתחזוקה היא העובדה שהאחריות על האתרים מתחלקת בין גופים רבים, כמו קק"ל, רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים, הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י) והרשות לפיתוח מזרח העיר (פמ"י), שרבים מהאתרים בתחום אחריותה והיא אומנם חברה בת עירונית אך סטטוטורית היא כפופה למשרד ירושלים ומסורת שבראשו עומד השר מאיר פרוש. מבקר המדינה עצמו התייחס למצב שבו האחריות והאכיפה באתרים השונים מתחלקת בין מספר רב של גופים ציבוריים, מצב שכאמור בולט במיוחד בירושלים.
בנוסף, מאז הקמת הממשלה החדשה יש לא פחות משלושה משרדי ממשלה שאחראים על תחום התיירות בבירה - משרד התיירות, 'משרד ירושלים ומסורת ישראל' בראשות פרוש ('יהדות התורה') ומשרד המורשת בראשותו של הרב עמיחי אליהו ('עוצמה יהודית'), שאליו כפופים כיום רשות העתיקות והמועצה לשימור אתרים.
על הבלגן שנובע מחלוקת האחריות בין גופים כה רבים כתב מבקר המדינה בדוח החדש: "לנוכח תפקידו של משרד התיירות להוביל מדיניות בתחום התיירות, מומלץ כי המשרד ישקוד על גיבוש הגדרה ברורה למונח 'אתר תיירות'. מומלץ כי המשרד יוביל את הפעולה להגדרת אתרי התיירות בשיתוף גופי תיירות נוספים, כמו משרד ירושלים ומורשת, רט"ג, רשות העתיקות, קק"ל והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. לאחר שתסוכם ההגדרה מומלץ לקיים הליך סדור בשיתוף הגופים האמורים לעיל לצורך איגום המידע הקיים בנוגע לאתרי התיירות בישראל העונים להגדרה שגובשה; על בסיס כל אלו ניתן יהיה לגבש אמות מידה לבחירת אתרי תיירות אשר ייכללו ברשימה לאומית של אתרים, לצרכיו השונים של המשרד ולצורך בקרה עליהם".
"העיר העתיקה מצוחצחת"
מי שהגיב בתדהמה לממצאים הוא מנכ"ל הרשות לפיתוח מזרח ירושלים (פמ"י) בתשע השנים האחרונות, בני סאפי, שאומר כי המרחק בינם לבין הנעשה בשטח הוא כמרחק שמיים מארץ. "אני מזמין כל מי שרוצה לבקר ולראות שהעיר העתיקה מבריקה ומצוחצחת. עשינו מהפכה בתחום בשנים האחרונות, ואני לא יודע מהיכן הגיעו הנתונים שבדוח", הוא אומר השבוע. "בשנים האחרונות, בין היתר בהנחיית ראש העירייה משה ליאון, שבעצמו מרבה להסתובב בה, ניתן דגש רב על ניקיון שכונות מזרח העיר בכלל ועל אזור האגן הקדוש בפרט".
לדברי סאפי, הוא עצמו חבר בקבוצת וואטסאפ של מספר רב של מורי דרך ומדריכי תיירים בירושלים אשר דואגים לצלם ולעדכן על מפגעים. "אנחנו מייד מטפלים. יש אזורים שאנחנו מפנים בהם אשפה ועוברים בהם עובדים אפילו שלוש פעמים ביום. בכל בוקר העיר מצוחצחת ושטופה. צריך לזכור שמדובר בשטח קטן וצפוף שמתגוררים בו תושבים, אז אנחנו לא יכולים להפריע להם באמצע הלילה, אבל ככלל הטיפול הוא עקבי ומקיף, ולראיה מספר התלונות שהולך ויורד בעקביות.
"התקציב הכפיל את עצמו, ובניקיון מזרח העיר מושקעים כ־60 מיליון שקל בשנה", מציין סאפי. "בנוסף יזמנו הנגשה של האזורים המתוירים ופעילויות לשיפור פני הרחובות והסמטאות. זה היה תהליך הדרגתי, שהיום כבר ממש מקבל ביטוי ונראה היטב".
לדבריו, אומנם יש ריבוי של אחראים על אתרי התיירות בעיר, אך העובדה שסטטוטורית שני שלישים מפמ"י שייכים למשרד לענייני ירושלים אינה רלוונטית. "חלק מהתקציב מגיע מהעירייה וחלק מהמדינה, כי יש הבנה שאזור העיר העתיקה הוא לא רק עניין ירושלמי פנימי אלא אבן שואבת למרבית התיירים שמגיעים לארץ וזו עיר הבירה. המשרד שולח נציגים לוודא שהתקציב שהוא מעביר אכן משמש לפעילות, אבל מי שמתווה את המדיניות היא עיריית ירושלים והעומד בראשה ואנחנו פועלים בהתאם.
"אני יכול לספר שכשהתחלנו לשים דגש על הניקיון במזרח העיר, הצבנו פחים מוטמנים, צמצמנו כמעט לאפס את תופעת שריפת הפסולת והגברנו את פעילות ניקיון הרחובות ופינוי האשפה, מספר התלונות דווקא עלה. ליאון פנה אלי ואמר שהוא לא מבין איך דווקא למרות העלייה בהשקעה יש עלייה בתלונות. השבתי שעכשיו אנשים רואים שיש כתובת לתלונות כי הם רואים שמטפלים, וככל שרואים פעילות וניקיון, זה הופך למשהו חשוב עבור התושבים".
"לתיירים זה לא משנה, הניקיון מכבד אותנו" | עמי מיטב
העיר בכלל והעיר העתיקה בפרט מאוד נקייה, את זה צריך. להגיד כבר בהתחלה. אם יש משהו שמפתיע את התיירים יותר מהריגוש הדתי לפעמים זה איך עיר כל כך קסבאית וצפופה, היא גם כל כך נקייה. ולא רק ברחובות הראשיים אלא גם בסמטאות הצדדיות שלה. זה כמובן לא מושלם, אין מקום שהוא מושלם זה לא בית מרקחת, אבל היא נקייה כמו שמעולם לא הייתה.
בשנים האחרונות אזור האגן הקדוש עבר מהפכה של ממש בכל מה שקשור לניקיון, לנראות, להנגשה. כמדריך היו תקופות שלהביא תיירים, ובמיוחד להעביר אותם בסמטאות הצדדיות ולפעמים גם בסמטאות הראשיות, היה מאוד לא מכובד ומביך. זה לא שהם אמרו 'מאוד לא נקי פה, אנחנו מסתובבים והולכים'. צריך לזכור ששמונה מתוך עשרה תיירים מבקרים בעיר העתיקה, בין אם לשעה ובין אם ליום שלם, קודם כל מסיבה דתית.
הם יודעים שהם לא מגיעים לברצלונה או לתל אביב שאז בוחנים את העיר לפי רמת הניקיון. הם לא באים כדי לבקר במוזיאון ישראל או בדיסני אלא בראש ובראשונה עבור החוויה הדתית. הם באו לראות את חדר הסעודה האחרונה, כנסיית הקבר, הר הבית או הכותל אז אם בדרך לשם יש מצבורי אשפה חלקם אולי יעצרו ויצלמו, (מחזה שכבר הייתי עד לו) אבל מבחינתם המטרה היא לגעת במקום שבו התנ"ך והברית החדשה מול עינים, במקומות שבהם ישוע הלך ונצלב וקם לתחייה ובמקום שבית המקדש עמד.
פרויקט הדגל של פמ"י בשנים האחרונות היה להנגיש את העיר העתיקה לבעלי מוגבלויות וכיום אפשר לומר שכל מקום שהיה אפשר להנגיש מונגש. לא אשכח איך באחד הסיורים בין התחנה החמישית לשביעית בוויה דלרוזה, בין רחוב הגיא לרחוב בית הבד , רחוב שהיה עם הרבה מדרגות ולא נגיש ראינו לא מעט אנשים על כסא גלגלים. חבריהם היו צריכים להרים אותם לאורך כל המקטע הקשה הזה. למרות זאת כולם בכו בהתרגשות. אז עבור הצליין שהולך בדרכו של ישוע זה לא פגם בחוויה אבל אותנו זה לא כיבד שתיירים לא יכולים לנוע. בעיניים שלהם הריגוש הדתי לא נפגם אם היה לא נקי, אבל בעיניים שלנו זה מבייש כך שהמציאות היום הרבה יותר מכבדת אותנו כמדינת ישראל וכירושלים.
בשנים האחרונות נפתחו הרבה בתי קפה ומסעדות ברמה לא רעה בכלל, והעיר העתיקה מספקת לתיירים חוויה גם במובן הזה. יש גם כמה וכמה שירותים ציבוריים שעברו שיפוץ, הנגשה ונקיים, אז אם יש הערה שבכל זאת כדאי להעיר היא הצורך להרחיב את שעות הפתיחה של חלקם, במקומות התיירותיים לרווחת המבקרים.
*הכותב הוא מורה דרך, מחבר הספר "קילומטר מרובע אחד", ולשעבר אחראי מטעם משרד הביטחון על העיר העתיקה
