כשאופיר דור מגבעת זאב התבשר על הרצח של בנו עידן בפסטיבל ה'נובה', התגובה הראשונית שלו היתה לקחת סכין ולחתוך את עצמו. עם הדם שנזל הוא צבע באדום דגל ישראל.
זו יצירה ממש מתוך כאב. "זה היה מתבקש. החיים שלנו נגמרו למעשה, כל אחד מבני המשפחה שלנו נרצח באותו יום, זה לא עידן לבד. זה משפחות שלמות שמשהו בגוף שלהם נרצח. כבר באותו יום של 7 באוקטובר בשעה 10:30 ידעתי שאין לי ילד".
היצירה המדוברת החלה בכלל עוד לפני שמישהו מאיתנו יכול היה לדמיין לעצמו בסיוט הכי גדול את הטבח הנורא בקיבוצי העוטף ובמשתתפי פסטיבל המוזיקה בחניון רעים. "לפני 7 באוקטובר היה לי דגל בגלל המחאה. רציתי לעמוד איתו באמצע ההפגנות ולהגיד לכולם 'נמאס לי מכולם, מהימין והשמאל ומכל הפוליטיקאים'. אחרי שעידן נרצח שפכתי את הדם שלי על הדגל הזה, והוא קיבל עוצמה אחרת לגמרי".
אלא שלפני מספר שבועות קיבלה היצירה חלק נוסף, זאת אחרי שבני המשפחה התבשרו שיש לקיים הלוויה חוזרת ולקבור חלקים מגופתו של עידן ז"ל שאותרו. "הרבנות הצבאית והראשית ואנשי המועצה הדתית בגבעת זאב, פתחו את הקבר של עידן ושל חברו רם שלום והכניסו את האיברים שלהם לתוך הקבר", מספר אופיר בכאב. להלוויה השנייה החליטו בני המשפחה שלא להגיע, "ביקשנו לא להיות נוכחים, זה היה כואב מדי", אומר אופיר. "מיניתי מישהו שהוא עשה לנו את המצבה והוא היה אחראי מטעמי, ונציג מטעם המשפחה. מיותר לציין שהאירוע הזה החזיר אותי ואת בני משפחתי ל-7 באוקטובר. במקצועי אני קבלן ומאז שעידן נרצח אני כבר לא מסוגל לחזור לשגרה".
"הוא במקום טוב"
עידן ז"ל גדל בגבעת זאב, למד בתיכון דנמרק בירושלים והיה שחקן כדורגל בהפועל קטמון. הוא שוחרר משירות בצה"ל בעקבות פציעה ולאחר הטיול הגדול בחו"ל החל לעבוד בשדות שדות התעופה.
האב אופיר עוסק כבר שנים במקביל לעבודתו כקבלן בפיסול ויצירה, אולם לאחר הרצח של הבן האמנות הפכה עבורו לסוג של מרפא שבה נוכחת דמותו של עידן ז"ל, "לפני הטרגדיה זה היה התחביב שלי אחרי הטרגדיה התחביב הפך להיות הבריחה שלי מהיום-יום. והציור שציירתי לאחר הטבח הנוראי בנובה מראה את הנרצחים שזרוקים על הרצפה, ואיך הם עולים לשמיים אני רוצה להאמין שהבן שלי נמצא במקום טוב וכולם עלו כמו מלאכים ונרצחו למען קידוש השם ולמען עם ישראל. זה מה שאני רוצה להאמין בו".
לאחר שהתבשר על מציאת חלקים מגופת בנו, אופיר הוסיף לדגל המוכתם בדם יד שפיסל שבאה להמחיש את הטלטלה הגדולה. "זה בהרבה קושי. אני מפסל ומצייר והיד רועדת, זה קשה לראות את הבן שלך בתמונה באמצע ולצייר אותו. אני רגיל לחבק אותו ולהיות איתו, ועכשיו הוא בדמיון. אתה מנסה לתפוס אותו חי, להיזכר בריח שלו וזה קשה, כי המציאות קשה. הוא היה ילד שנגע בכולם. הוא היה מטפל באחיו הגדול בעל הצרכים המיוחדים, רגיש מאוד לסביבה. ילד צנוע ומנהיג מלידה והכל בלי להרים קול, רק בעיניים".
בימים אלה שוקד אופיר על תערוכה שבה יציג, בין היתר, יצירות שיצר לפני המלחמה ואחריה. "עידן אהב את התמונות שלי. הוא היה מתבונן על דברים בשקט שלו, בסוג של מבוכה וענווה".
לצד ההנצחה של בנו באמנות, פועל האב להקים את "מצפה עדן רם" בכניסה לגבעת זאב. המצפה יוקם להנצחתם של נרצחי פסטיבל הנובה - בנו עידן, רם שלום, מוריה אור סויסה, אוריאל ברוך ומיכאל יואב - כולם תושבי גבעון וגבעת זאב. "זה יהיה פארק שבו יוצבו משחקי ילדים ופינות ישיבה", הוא אומר. לטובת המיזם הוא פתח לאחרונה בגיוס המונים.
- תרומה ניתן להעביר באמצעות העברה בנקאית: בנק וואן זירו 018; סניף 001; חשבון אופיר דור 0204232136
