בעמותת 'ירושלים אוהבת חיות' מזהירים כי בשל עומס חריג בתחנת ההסגר העירונית ייתכן שלא תיוותר ברירה אלא להרדים חלק מבעלי החיים שלא יימצא להם בית חדש. אנשי העמותה קוראים לציבור לאמץ כלבים באמצעות עמוד הפייסבוק של העמותה.
בהודעה החריגה, שפורסמה ברשתות החברתיות, נכתב: "זוהי קריאה לעזרה לפני שיהיה מאוחר. עוד יום אימוץ חלף, שהפך ליום נטישה, ועוד כלבים שלא מפסיקים להיכנס להסגר העירוני... כרגע הכלובים בהסגר מפוצצים עד אפס מקום, כשבכל יום מגיעים כלבים חדשים. אנחנו חייבים להוציא מיידית כלבים לאומנות, אימוצים או לפנסיונים פרטיים בתשלום, אחרת גורלם ייחרץ בשעות הקרובות".
הווטרינר העירוני, ד"ר אסף בריל, אמר כי נכון ליום שלישי ממתינים לאימוץ 34 גורים ועוד כ־100 פרטים בוגרים. על השאלה מה יקרה לחלק מאלה שבמשך תקופה ממושכת לא יהיה אפשר למצוא להם בית חדש, הוא השיב בעצב: "לצערי הרב, ייאלצו להמית אותם".
"כמו פנימית עם 120% תפוסה"
מתברר כי תחנת ההסגר העירונית עמוסה לא רק משום שמדובר בעיר הגדולה בישראל, שבה כמיליון איש. בשל הסמיכות ליהודה ושומרון יש כמות גדולה מאוד של כלבים משוטטים שמגיעים משם ונכנסים לתחומי הרשות המקומית. מצב זה מעסיק את השירות הווטרינרי 24 שעות ביממה, לאורך כל השבוע ובכל ימות השנה. "אנחנו תופסים כ־1,000 כלבים בשנה", מסביר ד"ר בריל. "רובם משוטטים, וכ־20 אחוז הם כלבים של בעלים שנגנבו, ברחו, או ננטשו, ויש להם שבב שמאפשר להחזיר לבעלים. השאר ללא בעלים, ללא שבבים וחיסונים, ללא עיקור או סירוס.
"בעזרת הרבה מאוד עבודה עם עמותות, פעילים ועובדי עירייה, בשנים האחרונות לא המתנו כלבים בריאים אלא הם נמסרו לבתים. זו עבודה סיזיפית, ובכל יום יש סכנה שחלילה אנחנו יכולים למצוא את עצמנו ללא כלובים פנויים. כיום יש 80 כלובים, וזה כמו מחלקה פנימית עם 120 אחוז תפוסה. זה אומר שחייבים לעזור ולבוא ולאמץ כלבים".
מה הרכב הכלבים שנתפסים? "הרוב הם כלבים משוטטים שנולדו בשטח וגדלו בלהקות. יש טווח שמתחיל מכלבי בר, שבשלב ראשון לא מועמדים לאימוץ אלא עוברים תקופת אילוף וביות, ועד לכלבים משפחתיים וידידותיים שמחפשים בית. הכלבים נמסרים כמובן אחרי חיסונים, בדיקות רפואיות, בדיקות דם עיקור/סירוס, שבב וטיפולים נגד קרציות".
למרות שברשתות החברתיות יש דיווחים על כלבים שמוחזקים בתנאים קשים, ד"ר בריל מסביר כי התופעה קטנה באופן יחסי. "זה קורה, אבל לא באחוזים גבוהים. אנחנו נתקלים בכלבים שמוחזקים בתנאים לא טובים - קשורים הרבה זמן, מלאים בקרציות, לעיתים גם חולים בקדחת קרציות, כלבים שעשו להם חיתוכי זנב ואוזניים בצורה פיראטית או כאלה שנפגעו בתאונות. אלה פחות בעיה כי יש פעילים ועמותות שמסייעים למצוא להם פתרונות. הבעיה היא עם הכלבים 'הרגילים' שמחפשים בתים".
כאמור, ד"ר בריל מודה כי בהמשך השנה, אם לא יהיה אפשר למצוא לחלק מהכלבים בית חדש, לא תהיה ברירה אלא לסיים את חייהם. "לצערי הרב, ייאלצו להמית אותם. אבל אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם עמותות, כולל עמותות ברחבי הארץ שמסכימות לקבל כלבים, כולל אימוצים מגדרה ועד חדרה, ואנחנו מעבירים אותם. אם יש מישהו שמוכן לאמץ כלב והוא אינו נמצא בירושלים, אנחנו דואגים שהכלב יגיע עד אליו, העיקר שיאמצו. אפשרויות האימוץ בירושלים נמוכות יחסית. חלק מהאוכלוסיות אינן מורגלות באימוץ חיות מחמד. בזמנו הטסנו גם לארצות הברית כ־20 כלבים".
כמה כלבים אתם נאלצים להמית בשנה? "בשנים האחרונות לא המתנו כלבים בריאים. גם בחלק מהפצועים אנחנו מטפלים ולא ממיתים אותם אם זה בר טיפול. אבל זה מאבק מיום ליום. בכל יום שנכנס כלב זה מאבק. צריך להוציא כלב, לפנות עוד כלוב". לאן מוציאים אותם? "לעמותות, בתים מאמצים. יש כלבים שנשארו אצלנו 8 ו־10 חודשים. לדוגמה, בתקופת הקורונה ירדנו ל־17 כלבים".
אין מקום פנוי ואין כסף לפנסיונים
גם מקימת העמותה 'ירושלים אוהבת חיות', חדווה ונדנברוק, חוששת מאפשרות של המתת כלבים בהמשך השנה. "אני כעמותה מקבלת רק תקציב של 50 אלף שקל בשנה מהמשרד להגנת הסביבה ומוציאה המון מדי חודש. אני לא נותנת להמית את הכלבים, אבל בשל בעיות אנחנו נמצאים בתחתית... אנחנו הזרוע שמסייעת לרשות המקומית, אבל הם חסרי אונים משום שהאוכלוסייה הירושלמית לא מגלה אהדה לבעלי חיים, היא לא פוטנציאל לאימוץ ולאומנה. בכל יום שישי יש יום אימוץ ב'גן הסוס'. המאמצים צריכים לשלם סל אימוץ עבור החיסונים והעיקור או הסירוס ולעמוד בסטנדרטים של תנאי החזקה של בעלי חיים".
בהודעה ציינתם שאם לא תמצאו משפחות אומנה "גורלם ייחרץ". "לנו אין מקום בכלבייה, ואין כסף לפנסיונים. אנחנו עומדים על הרגליים האחוריות שיבואו לאמץ כי אין ברירה. המנדט של השירות הווטרינרי הוא לא להשאיר כלבים בשטח, ואם יש כלבים בתנאי תחזוקה קשים במיוחד, העירייה מחויבת לפנות אותם. אם אין להם כלובים פנויים הם ימיתו אותם למרות שניתן להפנות למרפאות ולטפל בהם. אני חייבת לציין כי השירות הווטרינרי נמנע כמה שיותר מלגרום עוול ולהמית אותם. הם מאוד הוגנים, מאוד מנסים להימנע מלהמית ומשתפים פעולה איתנו ועם עוד עמותה נוספת".
