הביטחון בידיים שלהם: כ-600 חיילים וחיילות מילואים ירושלמים התכנסו לאחרונה, כמה סמלי, בגבעה התחמושת כדי לציין את הקמתו של 'גדוד ירושלים', זאת כחלק מלקחי 7 באוקטובר.
3 צפייה בגלריה
מימין: דנה ששון טל, אלומה רחימי ותמר מייבום, המתנדבות של גדוד ירושלים
(צילום: אבישג זוהר)
על הטריבונות הצטופפו חיילים עם ובלי כיפות, ובין המילואמיניקיות היו גם לא מעט עם חצאיות וכיסוי ראש. כולם השאירו מאחר בני ובנות זוג, ילדים, וגם את העבודה, כדי להגן על הבית, פשוטו כמשמעו. "האוגדה שלנו הוקמה כדי לתת תגובה מהירה לאירועים מתפרצים ביישובים", מסביר ל"ידיעות ירושלים" אל"מ ד'. "אנחנו רוצים שהכוח הזה יהיה כוח בזק, עם ציוד הלחימה בבית, ויגיע מיד לאזור הלחימה - יהיה ערוך לכל משימה שיתבקש, בכל גזרה, ואם יהיה אירוע מתפרץ, אנחנו נהיה כוח זמין".
אולי יעניין אותך:
המטרה: לשמור על הבית
מי שכבר חוו בחייהם מלחמה או שתיים, מכירים כמובן את "חטיבת ירושלים" המקורית שהוקמה ב-1948, שמרה על בירת ישראל לאורך שנים ובמלחמת ששת הימים גם היתה שותפה בקרבות לשחרור מזרח העיר והכותל המערבי. בהמשך עברה ההגנה על אזור ירושלים לאחריות המשטרה ומשמר הגבול, וחטיבת ירושלים סופחה לעוצבת סיני, השתתפה בקרבות הדרום במלחמת יום הכיפורים, נכנסה ללבנון במלחמת שלום הגליל והיתה בעזה במהלך מלחמת "חרבות ברזל".
לאחר שמחבלי החמאס טבחו ביישובי העוטף באוקטובר 2023, הבינו בצה"ל כי יש צורך בלוחמים תושבי העיר שיגנו על הבירה במקרה של מתקפה כוללת, ולכן הוחלט על הקמת גדוד ירושלים הכולל לוחמי חי"ר במילואים שהם תושבי הבירה והסביבה.
הגדוד הטרי כולל יותר מ-650 חיילים וחיילות, נערך לתת מענה למגוון תרחישים, כולל ביהודה ושומרון, במרחב התפר וכמובן בירושלים, אבל "יתפוס קו" גם בגזרות אחרות, בהתאם לצרכי הצבא.
בטקס החגיגי שנערך לאחרונה בגבעת התחמושת, העניק מפקד הגדוד סא"ל א', תעודת הוקרה לאלומה רחימי שהפכה לקצינת שלישות. "החתן שלי עבד איתה ואמר לי 'יש בחורה חובשת'", סיפר קצין המילואים בחיוך, "התקשרתי אליה ושאלתי 'את שלישה?'.
"היא ענתה 'כן, אם צריך'. אלומה שוחחה עם כל אחד מכם כמה פעמים. היא נלחמה בחומות הבירוקרטיה שאין דברים כאלה. את יכולה להיות גאה בעבודה שלך. כל הכבוד".
רחימי (28), מתגוררת ביישוב אדם. בשירותה הצבאי היתה חובשת פלוגתית, וכיום היא סטודנטית לרפואה זו השנה הרביעית, ובמקביל עובדת במחלק הביטחון של בנק ישראל. "במלחמה היה צורך לגייס הרבה אנשים כי כולם יצאו בצו 8 למלחמה", היא סיפרה השבוע. "כשהתחלנו את העבודה היינו רק המג"ד, קצינת המודיעין, אני ועוד כמה אנשים בודדים. עסקנו בעיקר באימוני הקמה של המפקדים ועכשיו אנחנו עוסקים באימון הלוחמים.
"אנחנו גדוד בזק - אמורים להגיב ולהגיע תוך שעות בודדות למקום הלחימה", היא מוסיפה. "היינו אמורים להיות מעין כיתת כוננות צבאית, אבל הייעוד השתנה ואנחנו גדוד מילואים חי"ר רגיל שעתיד לעשות קווים מבצעיים ותעסוקה מבצעית בכל הארץ".
אבי משעלי (57), הבעלים של קפית בגן הבוטני, נשוי +5, נולד בירושלים ומתגורר כיום בכפר אדומים, גם הוא אחד מרבים שהחליטו להתגייס לשירות מילואים משמעותי. "לאחרונה החלו לגייס לגדוד החדש שאמור לשמור על ירושלים", הוא אומר בגאווה. "זו התנדבות וחזרנו למילואים. שמעתי על זה מחברים ואנשים שהחלו לבנות את החטיבה, מפה לאוזן. אני במפקדה ומיועד לחימוש ולחילוצים של רכבים שנתקעים בשטח.
"אני מתרגש מאוד", הוא מוסיף, "בבוקר הייתי אחראי לקבל את השמות של האנשים ולראות מי הגיע והתרגשתי לראות את האנשים ולראות איזו מוטיבציה יש לכל אחד. זה משהו מטורף. אני מתנדב גם ביחידת חילוץ מגילות ים המלח. הבנות הגדולות שלי משרתות בצבא, מכל הצדדים אנחנו מנסים להתנדב ולתת מעצמנו".
החיילים: גם אמא וסבתא במילואים
בגדוד ירושלים יש גם אמהות נשואות עם ילדים, שבאופן עקרוני לא היו אמורות לעשות מילואים. אחת מהן היא תמר מייבום (41) מקבוצת הווטסאפ 'אמהות לא אוגרות'. היא נשואה ואם לשניים, תושבת גוננים, שעשתה את שירותה הצבאי כמדריכת סיור ביחידת מורן. לפני פחות משנה היא ראתה בעמוד הפייסבוק של קבוצת פק"ל ('פלוגה, קהילה, לכידות'), הודעת הקוראת למתנדבים ומתנדבות לגדוד ירושלים.
"השתחררתי מהמילואים לפני 20 שנה, והיום אני מגשימה חלום", היא אומרת בסיפוק. "אני מובילה את הלכידות החברתית של הגדוד, אני דואגת שיהיה להם גאוות יחידה, שהם יהיו חברים ושנעזור אחד לשני. זו עבודה מדהימה פה וזכות גדולה. יש פה אנשים שלא חייבים להיות פה, והם פה. והם רוצים לתת ולעזור, זה מרגש. המלחמה טלטלה את כולנו וגם אותי, והגעתי עם הרבה ביקורת על הצבא ואני חושבת שיש פה הזדמנות לעשות תיקון, גם להחזיר את האמון והביטחון וגם לעשות את הדברים אחרת. זה מדהים לראות שעוזבים את המשפחה והילדים ולא שואלים שאלות. וזה מאמץ לא רק של המילואימניקים, יש מאחוריהם משפחות שלמות שנותנות יד לדבר הזה, בנות הזוג והילדים - כולם".
"שמעתי על הגדוד דרך תמר", מוסיפה דנה ששון טל שמנהלת את קשרי הקהילה בגדוד יחד עם מייבום. מורה לחינוך מיוחד וקואצ'רית בת 58, מגילה, אם לארבעה וסבתא לשניים. "רציתי לחזור לעשות מילואים עוד קודם לכן וזה לא התאפשר ועכשיו החלום שלי התאפשר. כירושלמית, לראות את הדבר הזה קם ונבנה בזמן כל כך קצר, למען תושבי ירושלים והביטחון שלנו, זה מרגש. במשפחה שלי גם מרוגשים. בעלי במילואים מאז השבעה באוקטובר וגם הבן שלי".
הרוח: "בכאב וגם בגאווה"
"אני מאוד מאוד מתרגש לראות את האירוע הזה קורם עור וגידים", אמר בטקס אל"מ ד', מפקד החטיבה. "בהתחלה זה רק אקסלים ומספרים ואולי שמות, ולבסוף לראות פנים ואנשים ואת תומכי הלחימה זה דבר נפלא.
"מעולם צה"ל לא הקים אוגדה, חטיבה וגדוד תוך כדי מלחמה. האוגדה הזו קמה מכיוון שב-7 באוקטובר אנחנו נכשלנו. אני מגיע לפה בכאב וגם בגאוות האנשים שלקחו אחריות על מה שקורה כאן. אני מאמין שאנחנו נצמח ואני מאמין שאת ניצני הצמיחה הראשונים אנחנו רואים פה. העם הזה תמיד צומח ממשברים".
אל"מ ד' סיפר כי את השירות הסדיר שלו הוא עשה בשלדג ובסיירת גבעתי, ובתפקידו האחרון היה סגן מפקד אוגדה. לאחר שהמלחמה פרצה הוא חזר לשרת בעוטף עזה ואחר כך הצטרף לגבעתי, החטיבה שאיבדה בימים הראשונים לקרבות 80 חיילים ומפקדים. "כבר ציוותו אותנו לאוגדה באזור המזרחי והדרך עוד ארוכה", הוא מספר. "נאמר לנו שהגדוד הראשון שהולך להיות מוקם זה הגדוד שלכם ושצה"ל מחכה לגדוד הזה".
"ב-7 באוקטובר, נשמטה האדמה מתחת לנגב המערבי, מתחת ללוחמי ומפקדי צהל ומתחת לכל אחד ואחד מאיתנו", ציין מפקד הגדוד. "ילדים, נשים וטף הותקפו, נרצחו והותקפו, וצה"ל לא בא בזמן. משפחות שלמות נאבקו על חייהן וכל מה שהפריד בינן לבין המחבלים היא דלת הממ"ד, וצה"ל לא הגיע בזמן. מאז ועד היום, למרות זאת, צה"ל בלחימה קשה בכל הגזרות. הנטל רובץ על כתפי הלוחמים הצעירים ובעיקר המילואימניקים והלוחמים ותומכי הלחימה שחלקם בסבב חמישי נושכים שפתיים, משאירים את הבית, הילדים, העסקים, בנות ובני הזוג, ושומרים על כולנו מפני האויב.
"אני איש ירושלים מזה 50 שנה", המשיך בהתרגשות מול המגוייסים לגדוד החדש, "גדוד ירושלים שאנו מקימים עכשיו התגבש במהרה ליחידת חי"ר לוחמת, גדוד נכון לכל משימה שנדרש וגדוד מצוין ומהיר שיהיה ראשון על המגרש לכל תרחיש. החיילים והמפקדים ירושלמים ומהסביבה. אני מבטיח לכם שנעבוד קשה, שנציב רף גבוה ונדרוש מקצועיות מעצמנו. שנהיה מוכנים וראויים והזדמנות שנפלה בחלקנו להגן ולשמור על כל מה שחשוב כאן".
