כואב הלב: אורטל פרץ, אשתו של נתנאל פרץ שנהרג בשבוע שעבר בפסגת זאב מפיצוץ בלון גז, נפרדת ממנו וסיפרה על האישיות המיוחדת בשיחה עם mynet ירושלים. "הוא הספיק להיפרד מאיתנו בבוקר, הוא אמר לדביר, הבן הבכור שלנו, לזכור שהם הולכים להתחפש ביחד לרב עובדיה יוסף", סיפרה אורטל, "ממני הוא ביקש לשמח את הילדים, לשים להם שירים כי זה יום שמח. ז' באדר, יום הולדתו ופטירתו של משה רבנו".
נתנאל פרץ ז"ל, נהרג בשבוע שעבר (שלישי) כתוצאה מפיצוץ בלון גז בביתו המשופץ. שלושה בני אדם נוספים נפצעו – שניים באורח קשה. הוא הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.
"לפני שיצא בבוקר אמר לי שבאותו יום יהיו התיקונים האחרונים של הבית וניכנס אליו. כיוון שבצהריים הייתה שביתה של הצהרונים, אמר לי שהולך לעבודה ובאחת וחצי יאסוף את הילדים מהמסגרות וייקח אותם לבית של הסבא והסבתא. אחר כך היינו אמורים ללכת ביחד ולסדר את הבית המשופץ לקראת המגורים. אמרנו שנכניס את הילדים לבית בערב או למחרת בבוקר. הוא בכלל לא היה אמור להיות שם באותו היום", נשברת אורטל בבכי וממשיכה לספר.
"הוא היה בדרך לעבודה. כנראה מישהו התקשר אליו ואמר לו שקרה משהו. את השבת הקודמת עשינו בבית המשופץ וגילינו ליקויים של רטיבות וחשמל שקפץ כמה פעמים. אז קראנו לקבלן כדי לסדר את זה. לבעלי היה כל כך חשוב לעבוד עם קבלן מורשה ועם אדריכל. הוא אמר שבחיים הוא לא יעשה בניה לא חוקית, הכל היה עם תקן ויש לי אישורים להכל, הכל מסודר על קובץ אקסל. זהו, זה הדבר האחרון שהיה צריך עוד לעשות לפני הכניסה לבית".
קראו גם:
"לב זהב"
אורטל סיפרה על אדם מלא שמחת חיים שדאג להיות תמיד לצידה בכל רגע: "נתנאל נפטר בגיל 32, לב בגימטריה – והוא באמת השאיר לנו לב זהב. הוא אמר לי שהוא נותן לי את הלב שלו. קצת לפני שהבן האחרון שלנו נולד הוא אמר לי להיות בשביל הילדים, להשאיר לו לטפל בכל השאר. לא ייחסתי לזה חשיבות מיוחדת. עכשיו אני מבינה כמה הוא עשה – הוא טיפל בשיפוץ, בחשבונות, ברכב, בביטוחים, אפילו לקח והחזיר את הילדים מהמסגרות.
"הוא אמר לי שהוא רוצה אותי רק בחינוך של הילדים ובדאגה לחיוך ולשמחה שלהם. אני נשואה עוד מעט 15 שנה, ועדיין, כל שיחה שלי איתו הסתיימה ב'מאמי אני אוהב אותך'. תמיד היו שואלים אותי אם אנחנו זוג צעיר, אם אנחנו נשואים טריים. היו מתפלאים לשמוע שלא. בכל הלידות שלי הוא שימח אותי ותמך בי. נתן לי יד. עברתי לידות טבעיות בלי אפידורל, אלה כאבי תופת. הוא היה מצחיק אותי, רוקד ושר לי שירים. עם כל הכאב הייתי צוחקת בחדר לידה.
"היה לנו משפט – שאנחנו תמיד ננצח את כולם באש ובמים. התחתנתי איתו בגיל 17 וחצי. אף אחד לא האמין שנתחתן ושנישאר נשואים. כולם אמרו שנתגרש ושזה לא אמיתי. הוא אמר לי שאנחנו מאמינים אחד בשני ושנישאר נשואים כל החיים. היה לו משפט שהוא היה מצטט: 'טוב שם משמן טוב ויום המוות מיום היוולדו'. יום המוות שלו הוא באמת יום גדול, הוא נפטר בז' באדר, שזה יום פטירת משה רבנו, יש לנו את השבת שהיא שבת זכור – השבת שלפני פורים, ביציאה מהשבעה הולך להיות לנו משתה פורים, ובשלושים הוא סוגר מעגל כי זה יום השנה של הסבא שלו שהיה גם הסנדק שלו".
יהי זכרו ברוך.
לתרומה למשפחה - לחצו כאן.
