ל"ג בעומר שיחול ביום שלישי הקרוב יבשר על חידוש טקסי החתונות אחרי הפסקה קצרה ויפתח את עונת אירועי הקיץ. אך זוגות שמחפשים לעמוד תחת השמיים הירושלמיים בנוכחות של 700 מוזמנים ומעלה יתקשו לעשות זאת בגבולותיה של העיר. עם סגירתם בשנתיים החולפות של 'ארטמיסיה' ו''אופוריה' וה'וודינג קלאב' בתלפיות, לא נותרו כמעט גני אירועים שמסוגלים להכיל מספר כזה של אורחים. המקומות הפתוחים לכיפת השמיים שנותרו בעיר מציעים כיום אירוח מצוצמם יותר, כגון רמת רחל (400 איש), חוות 'טור סיני' בפאתי רמות או ה'פנורמה' בבית שמואל (350 איש בשתי מרפסות על גג המבנה).
המרוויחים העיקריים מכך הם גני האירועים הנמצאים במבואות ירושלים ואינם בתחומיה המוניציפאליים. באזורים אלה קיימים שטחים רחבי ידיים בין החורשות והגבעות הפסטורליות הסמוכות לבירה, כמו 'דסטינו' (שורש), 'קדמא' (נווה אילן), ו'הבוסתן' (אבו־גוש). אפילו הגנים המרוחקים יותר, דוגמת 'האחוזה', שמזמן עקרה מירושלים למודיעין, או ב'איירפורט סיטי' שבלוד, נהנים גם הם מקליינטורה ירושלמית לצד מהזמנות של בעלי שמחות מהמרכז.
אולם הולך ונעלם
למעשה מדובר במגמה שהחלה עוד ברוממה ובכניסה לעיר לפני יותר מעשור. באזור פעלו בשעתו אולמות אירועים גדולים כמו 'האחוזה' שנחשב אז לאולם המושקע ונותן הטון בעיר. אלא שתוכניות לפיתוח ובנייה חדשה למגורים קודמו באזור, מה שאילץ לבסוף את רמי גזית, בעלי מתחם האירועים המצליח והרווחי - לסגור אותו ולהעתיק את פעילותו למיקום אחר. כך קרה גם לאולם הקטן יותר 'יסמין', שפעל בסמוך אליו. עיקר הסצינה עברה לאזור התעשייה של תלפיות, אך עם השנים הצורך לשחרר שטחי תעשייה נוספים לטובת מגורים ומסחר, הגיע לבסוף גם לדרומה של העיר.
יש לזכור כי בראייה של פיתוח עירונית, גן אירועים עשוי להיחשב כצרכן גדול מדי של המשאב הנדל"ני היקר, ולכן אלו ממוקמים תחילה בשוליים העירוניים. אך ככל שהעיר מתפתחת ומצוקת המגורים והמסחר דורשת פתרון זהו הענף העיקרי שמשלם את המחיר.
ככלל בימים אלה, אזור התעשייה תלפיות משנה את פניו. שילוב של הקמת מבנים מעורבי שימושים, ותוספת של חנויות לצד דירות למגורים מחייבים פיתוח של כבישים, מדרכות כמו יתר המרחב הציבורי. למעשה בקטגוריית 'גן אירועים' בתלפיות ניתן למנות רק את מתחם 'הדריה', שבינתיים סובל מתנופת העבודות סביבו בתלפיות נותר כיום (ראו מסגרת). יתר השחקנים הגדולים כמו 'ארטמיסיה (שצומצם ל'פונטנה' ולבסוף נסגר אף הוא) וה'וודינג קלאב'. היו עסקים מצליחים שנסגרו רק בשל ההחלטה להאריך את ציר פייר קניג דרומה, מה שדרש את פינויים והפקעת הקרקע מידיהם.
כרגע סצנת האולמות הגדולים וגני האירועים בבירה מצויים במעין שלב הישרדותי אחרון, כאשר רוב הענף שהעסיק מאות עובדים בימיו היפים הלך ודעך. בינתיים לא אותרו בעיר שטחים חלופיים מתאימים, וזוגות ירושלמים צעירים שרוצים למסד את הקשר בחתונות קיץ מרובות אורחים בגן אירועים רחב ידיים - ייאלצו 'להעלות את ירושלים על ראש שמחתם' מחוץ לגבולותיה.
הלב בבירה, הפנים למרכז
רמי גזית, בעלי 'האחוזה' שכאמור פועל כיום במודיעין, מצר על מצוקת הענף בירושלים. "בשעתו, שנאלצתי לעזוב את רוממה, חיפשתי הרבה בתוך העיר וגם בישובים והמושבים מסביב לה עד שהגעתי למודיעין", הוא נזכר, "במודיעין יש הרבה ירושלמים לשעבר וגם המרחק יחסית קצר, ככה שהירושלמים מרגישים כאן בבית.
5 צפייה בגלריה
אולם שהיה שם דבר בעיר. 'האחוזה' אז (עם הבעלים רמי גזית) וכיום במודיעין
(צילום: בשמת איבי)
"אנחנו כבר אולם ברמה הארצית אבל אני עוד ירושלמי ויש לי עוד עסקים בעיר. אם הייתה לי אופציה לשטח ראוי בירושלים ולא בדמות הסבת מבנה תעשייתי - הייתי בהחלט שוקל לחיוב לפתוח שוב אולם אירועים משמעותי בבירה. בינתיים אני רואה את המצב בה כיום וזה פשוט חבל".
אלון סעדון הוא מבעלי 'ארטמיסיה' לשעבר, ולאחר שסגר את המקום לטובת עבודות הפיתוח, כיום מתרכזת פעילותו ביישוב שורש הסמוך לבירה, שבו הקים עם שותפו את גן האירועים 'דסטינו'.
"בעירייה קיימת מחשבה להשכיר לנו מגרשים בבעלות עירונית במחיר זול יחסית וכל העלויות יהיו כמובן עלינו", מספר סעדון, "אבל הבעיה היא לא כספית אלא פיזית־תכנונית. כדי להקים אולם אירועים ל־700 ו־800 איש צריך שטח ענק. מדובר בערך בחמישה דונם, שמתוכם שטח בנוי של שני דונם, וביתר השטח מקימים את הגינה".
סעדון טוען כי הנסיונות הנוכחיים למצוא פתרונות לענף האירועים הירושלמי הגיעו באיחור וכי דווקא היציאה מהעיר הביאה איתה יתרונות לא מבוטלים, שכבר מדכאים את הרצון ואת הכדאיות לחזור ולפעול בה.
"כיום בעירייה ואף ראש העירייה ליאון בעצמו מנסים מאוד לעזור ולסייע לנו, אנשי הענף, לאתר שטחים חלופיים, אבל זה קצת מאוחר מדי", הוא אומר במעט צער. "אמנם בתקופה שאחרי המעבר לשורש, היינו יותר משמחים להשקיע ולפתוח בנוסף גן אירועים חדש בעיר, אבל כיום אנחנו כבר יותר ויותר עם הפנים למרכז. למרות שהתחלנו בירושלים וכל המוניטין שלנו בנוי על ירושלמים, המציאות בשורש היא שכבר חצי מהאירועים הם של לקוחות חדשים מהמרכז".
מהעירייה נמסר: "העירייה מקיימת בימים אלו עבודת מטה מקיפה, בהשתתפות כלל הגורמים הרלוונטיים, במטרה לאתר מתחמים מתאימים עבור אולמות אירועים, וזאת מתוך הכרה בחשיבותם לעיר ולכלכלתה".
עניין של גישה
מסתבר שלא רק שתנופת הפיתוח בתלפיות הביאה לסגירתם של מתחמי אירועים מקומיים, אלא גם עושה חיים לא קלים לאלו שכן בחרו להישאר לפי שעה באזור. כך קרה לאולמי 'הדריה' כאשר בוקר אחד, בעלי המתחם אבי דואניס, הופתע לגלות כי במסגרת העבודות של עיריית ירושלים להארכת ציר פייר קניג, נחסמו מרבית דרכי הגישה ל'הדריה', לרבות המעבר מהחניון המרווח ממנו נהנו אורחיו.
"אין מעבר מרחוב התעשייה לרוחב האומן", מסביר דואניס, "לא השאירו לנו מעבר של הולכי רגל מהחניה לכיוון האולם. אני נאלץ להכווין את האורחים שלנו לעבר חניות של עסקים סמוכים שאני שוכר מהם את המקום שלהם. יוצא שאני מוציא עוד יותר כסף, הן עבור מקומות החנייה והן על האבטחה שלהם. בעירייה אומנם מבינים את המצב ומנסים לעזור לי, אך נכון לעכשיו אני עוד סובל מבעיה שנבעה מתכנון לקוי".
