שוב מסתבר שהקלישאה נכונה, והבנק תמיד מנצח. לפני כשנתיים פנתה עיריית ירושלים לבנק ישראל ודרשה מהנהלת המוסד הפיננסי המרכזי לשלם היטל השבחה בסך מיליוני שקלים. הדרישה נבעה מעבודות הרחבת המבנה בקרית הלאום, שהתבצעו לפני כשמונה שנים. בבנק ישראל לא מיהרו לשלם את ההיטל הענק, הגישו ערר בנושא לערכאה המחוזית, ובשבוע שעבר התבשרו שזכו.
שאלת העצמאות
בדרישתה טענה העירייה כי בנק ישראל הוא גוף בגדר של יישות משפטית עצמאית ואף יש לו חוזה חכירה משלו מול רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). מכיוון שכך, לשיטת הרשות המקומית, הבנק אינו יכול לטעון כי הוא נמנה עם יתר הרשויות וגופי המדינה הזכאים לפטור מהיטלים שונים. על פי שומת העירייה היטל ההשבחה בגין עבודות ההרחבה נאמד בכ־12.9 מיליון שקל.
מנגד, נציגי בנק ישראל טענו להגנתם כי הסכם החכירה מול רמ"י הוא סמלי והצהרתי בלבד, וזאת כדי להמחיש את עצמאות הבנק כפי שהיא מוגדרת בחוק בנק ישראל. עם זאת, כך לפי גירסת הבנק, עצמאות זו אינה מוציאה אותו מכלל הגופים והארגונים של רשויות המדינה ועל כן הוא נהנה מפטור מהיטל השבחה.
הזכות לסרב
יצוין כי למרות זאת ועל פי הנוהל, בנק ישראל הגיש שומה נגדית למקרה שבו תפסוק ועדת הערר לרעתו. על פי השומה, שנערכה מטעמו של הבנק על ידי השמאים קובי ביר ואורן אילוז, אין מקום לתשלום היטל השבחה על עבודות ההרחבה, שכן על פי מסקנת שני המומחים מדובר בניוד זכויות בנייה קיימות שלא מומשו.
ועדת הערר פנתה לקבלת עמדת פרקליטות המדינה והיועץ המשפטי של רמ"י, והשניים הבהירו כי מבחינתם בנק ישראל אינו מחויב בתשלומי היטלי השבחה כלשהם. לפיכך קיבלה ועדת הערר כאמור את טענת בנק ישראל וקבעה כי למרות העצמאות המוניטרית שלו בכל נושא המקרקעין, מעמדו כדין המדינה והוא פטור מתשלום היטלים.
פורסם לראשונה: 03:14, 23.07.23