בזמן שתושבי ירושלים נכנסים למקלטים ולממ"דים בהישמע התראה, החיות בגן החיות התנ"כי דווקא מוציאות את המיטב מהמצב.
"יש כל מיני בעלי חיים שיוצאים וחוזרים", מסביר ל'מיינט ירושלים' המטפל הראשי והאחראי על כל מי שעובד עם בעלי החיים, בנימין פיינסוד. "יש לנו למשל קוף סנאי קטן שיצא לטייל בזמן שהוצאנו קבוצה של קופים. הוא בעל חיים לא מסוכן אז כל שנותר לנו לעשות הוא לחכות שהוא יחזור. הוא מסתובב ליד התצוגה שלו, שומע את כל הקבוצה שלו והוא יחזור הביתה".
אולי יעניין אותך:
פיינסוד גדל בגן החיות. עוד כילד נהג להגיע לגן עם אביו שהתנדב שם, ומגיל 12 החל להתנדב בעצמו. "כבר ב-4 בבוקר ביום חמישי כשהעירו אותנו, הבנו שנהיה סגורים", הוא מספר. "צמצמנו את הצוותים למינימום ההכרחי כדי לספק לבעלי החיים את הטיפול המיטבי והרווחה הכי טובה עם כמה שפחות אנשים. חילקנו משימות לכולם, רוב העובדים עושים יותר ממה שהם עושים ביום רגיל כדי לכסות על זה שאין פה עובדים".
הרשימה המסוכנת
בעלי חיים הנחשבים מסוכנים לא זוכים לחירות כמו חבריהם, "החלטנו את מי אנחנו משאירים נעולים בביתנים", מציין פיינסוד "במקרה של נפילת טיל חוץ מחשש לפגיעה בבעלי החיים, הפחד הכי גדול שלנו היה שהם יברחו. אחרי שעבר יום יומיים וראינו ששקט במהלך היום, החלטנו להוציא אותם בצורה מבוקרת כדי שנוכל להכניס אותם מהר הביתה. בלילות אנחנו נועלים אותם".
למקרה שתהיתם, ברשימה המסוכנת נמצאים כל הטורפים: אריות, שימפנזים, הזכרים של הקופים המנדרילים וכל מי שיש פוטנציאל שיברח ויעשה בלגן.
מה עושים אם בעל חיים בורח?
"מניסיון, לרוב כשבעלי החיים בורחים הם מנסים להיכנס חזרה הביתה. הם רוצים לחזור למקום המוכר. אם זה בעל חיים מאוד מסוכן אז מנסים להרדים אותו. אם יש אפשרות יורים חץ הרדמה, בעל חיים הולך לישון ואז מכניסים אותו הביתה. במקרה הכי קיצוני, שאנחנו לעולם לא רוצים להגיע אליו, נשתמש בנשק חם וזה רק אם הם מהווים סיכון לעובדים או למבקרים או לאנשים בשכונות ליד.
"היה לנו ברדלס שברח לפני כמה שנים", נזכר פיינסוד. "למרות שהוא חתול גדול הוא לא נחשב מבחינת ההתנהלות שלו לבעל חיים מסוכן, כמו אריה או שימפנזה".
אריות מפחדים מאזעקה?
בגן החיות מתלבטים כבר מאז השבעה באוקטובר בשאלה האם בעלי החיים נבהלים מרעש האזעקות והיירוטים בשמים.
"אנחנו מסתכלים בלילה במצלמות כשיש יירוטים, ולא רואים תגובות קיצוניות לרעש וליירוטים. יש לנו כמה סרטונים של האריות מסתכלים למעלה לשמים ורואים את ההבזקים של היירוטים וממשיכים הלאה בשגרת הלילה שלהם. כרגע נראה שאין שינויי התנהגות כלשהם, שזה מפתיע בינתיים לטובה, אבל אין לנו את כוח האדם לשבת פה ולעשות מחקר".
אז בעלי החיים אולי לא נבהלים מאימת המלחמה, אבל אין ספק שלחלקם לפחות - משעמם בלי המבקרים הרבים שנוהגים בימי שגרה לבקר במקום מדי יום.
"שקט פה ועצוב בלי אנשים", מודה פיינסוד. "בשגרה אנחנו כל הזמן מעסיקים את בעלי החיים במה שנקרא העשרות, ואנחנו ממשיכים עם זה באותו סדר ובאותה תוכנית עבודה. יש בעלי חיים שכן אוהבים אינטראקציה עם קהל. אבל אנחנו לא מספיק זמן במלחמה בשביל לראות את ההבדל. בקורונה ראינו את האריות לדוגמה, איך כל פעם שמישהו היה עובר הם היו מקפצים לראות מי זה כי לא היה פה אף אחד".
את השקט היחסי מנצלים בינתיים עובדי הגן לקדם פרויקטים של בניה ושדרוג. גן המשחקים שבפינת החי עובר שיפוץ גדול, גם תצוגת הדוב החום הסורי משתדרגת ואחרי השיפוץ יוכלו המבקרים לזחול בתעלה ולהוציא את הראש דרך זכוכית ממוגנת באמצע התצוגה.
"במקום להביא משאית אחת ביום, כדי לא להפריע לקהל, יש פה 10 עכשיו", מדגיש פיינסוד. "גם קיבלנו לפני שבועיים אישור לזוג דובים חומים סורים שנוכל להרבות פה, אז יש לנו תקוות לעתיד למין שפעם, עד לפני 100 שנה, היה חי פה בארץ. מה שאנחנו עושים פה בשגרה, אנחנו עושים גם עכשיו. ועל הדרך זה עוזר גם לעובדים שלנו, כי לבוא לפה להתנתק ולטפל רגע בבעלי החיים גם עוזר נפשית להתמודד עם הסיטואציה הקשה והמאתגרת. גם העובדים שלא גייסנו מתקשרים ומבקשים לבוא", הוא מסכם, "כשיש לנו במי לטפל ומה לעשות זה גם עוזר לנו להתמודד".
