20 איש נהרגו בתאונות דרכים שאירעו בירושלים מאז תחילת 2024, כך עולה מנתוני הרשות הלאומית לבטיחות דרכים. מדובר בעלייה מדאיגה של 43% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. על פי הנתונים שנאספו ביום שני, בבירה היו מתחילת השנה 19 תאונות קטלניות וכאן מדובר בזינוק של 73%.
אם לא די בכך, למרות שהשנה האזרחית עדיין לא הסתיימה, כעת ברור כי 2024 היה השנה הקטלנית ביותר בעשור האחרון. אחרי שב-2014 היו 6 הרוגים בתאונות שאירעו בכבישי העיר, השנה יהיו כאמור 20 הרוגים או יותר, ומדובר בעלייה של יותר מ-230%.
סכנה גדולה להולכי הרגל
ההרוג ה-20 מאז תחילת השנה, הוא רוכב אופנוע שנפגע בלילה שבין שני לשלישי, מאוטובוס ברחוב הגננת שבגילה. חובשים ופרמדיקים של מד"א מעניקים טיפול רפואי ומפנים לבי"ח שערי צדק גבר כבן 25 במצב אנוש, תוך כדי פעולות החייאה עם חבלה רב מערכתית. חובש רפואת חירום במד"א אמיר לוברבום, סיפר: "ראינו את רוכב האופנוע שכוב באמצע הכביש במרחק רב מהאופנוע כשהוא מחוסר הכרה, ללא נשימה וללא דופק הוא סבל מחבלה רב מערכתית קשה. הענקנו לו טיפול רפואי מציל חיים שכלל: ביצוע עיסויים והנשמות, עצירת דימומים, מתן תרופות וקיבוע ללוח גב ופינינו אותו באמבולנס טיפול נמרץ של מד"א לבית החולים כשהוא במצב אנוש ותוך כדי ביצוע פעולות החייאה". יצוין, כי במשטרה פתחו בחקירת האירוע.
בעמותת "אור ירוק" ביצעו פילוח של הנתונים בתחילת השבוע, לפני האסון בגילה כאשר היו בעיר "רק" 19 הרוגים בתאונות. מתוכם 10 היו הולכי רגל ו-9 רוכבי אופנועים וקטנועים. מתוך הולכי הרגל שאיבדו את חייהם, היה ילד אחד, וחמישה אזרחים וותיקים וילד אחד, ובין רוכבי האופנועים שמתו, הרוב היו צעירים בגילאי 16-24.
"לצערנו הגענו בירושלים לשיא שלילי של 20 שנים", אמר ל"ידיעות ירושלים" מנכ"ל עמותת אור ירוק, עו"ד יניב יעקב. "אם נצלול לתוך הנתונים אנחנו רואים שתי אוכלוסיות מאוד בולטות לרעה - הולכי רגל, שזה מצד אחד דבר שהוא מובן מאחר ובירושלים יש ריבוי של הולכי רגל.
"האוכלוסייה השנייה המאוד מטרידה אלו רוכבי אופנועים וקטנועים שהם מהווים כמעט 50 אחוז מההרוגים. כשאנחנו משווים את זה לשנה שעברה, אנחנו רואים עלייה של פי שלושה. בשנה שעברה נרגו 3 רוכבים ועכשיו 9 וזה נתון חריג מאוד. זה משהו שחייב להדליק נורה אדומה לכל מקבל החלטות בעיר, גם לבדוק ולנתח את הנתונים הללו ולנסות להבין את המאפיינים ולהתחיל לטפל בנושא הזה בדחיפות. צריך לבנות תוכניות ברמה ארוכת-טווח בהבנה שאלו דברים שלוקחים זמן".
מהבדיקה שערכו אנשי "אור ירוק" עולה כי מתוך כלל המתים בתאונות בשנה האחרונה, כמעט מחצית הם ערבים, ומבין רוכבי האופנועים שקיפחו את חייהם, 5 הם ערבים ו-4 יהודים. מתוך הולכי הרגל - 6 יהודים ו-3 ערבים. מומחים בתחום טוענים כי ריבוי ההרוגים מבין תושבי מזרח העיר, מחדד את הצורך להגדיל גם את החינוך וגם את האכיפה במגזר, אולם כפי שנחשף לאחרונה ב"ידיעות ירושלים", יש למשל ירדה חדה בהיקף האכיפה המשטרתית במחוז ירושלים נגד נהגים שחצו צומת באור אדום. לדוגמה - בשנת 2022 חולקו בבירה 4,284 דוחות לנהגים שעברו שחצו צומת באור אדום, אבל ב-2023 חולקו רק 3,012 דוחות. נלשם השוואה, למרות שבתל אביב מספר התושבים קטן במחצית מאשר בירושלים, חולקו שם יותר דוחות מאשר בבירה. אגב, במקום השלישי בארץ נמצאת נתניה ולא חיפה.
מהמשטרה נמסר בתגובה: "משנת 2022 ועד השנה הנוכחית, חלה ירידה בתאונות הדרכים בעיר ירושלים שסיבתן 'אי ציות לרמזור'. לצד זאת, ממשיכים שוטרי התנועה בירושלים במשימות אכיפה נחושה במגוון עבירות חמורות, בהתאם לניתוח גורמים כפי שצוין לעיל, ובין היתר גם כנגד עבירות 'אי ציות לרמזור'. "יש לתת את הדעת בין היתר, כי לאור עבודות תשתית נרחבות ברחבי העיר ופיתוח דוגמת תוואי הרכבת הקלה, הרי שלאורך זמן ממושך ישנם כבישים וצמתים שעבודת הרמזורים בהם הופסקה לטובת ביצוע עבודות אלו, כך שלמעשה לא ניתן לבצע בהם אכיפה".
"חסרות תוכניות ארוכות טווח"
"בין ההרוגים בתאונות דרכים בבירה, יש גם ריבוי יחסי של אזרחים וותיקים", טוען מנכ"ל אור ירוק. "מתוך הולכי הרגל ההרוגים יש ילד אחד ו-6 אזרחים ותיקים. צריך להתמקד בקשישים בחברה היהודית", הוא מדגיש. " צריך לבדוק את התאונות עצמן, האם היה שם תשתית כלשהי ולבדוק האם יש פעילויות חינוכיות סביב האוכלוסיות שנפגעות. צריך לבדוק איפה נפגעו הולכי הרגל, האם במעברי חצייה, האם הם היו מרומזרים. אם זו חברה ערבית אז להתאים את הפעילות לחברה הערבית. במהלך השנים נעשו דברים אבל אין מספיק עשייה ברמת תוכניות ארוכות טווח, וזו בעיה לאומית, לא רק בעיה של עיריית ירושלים. יש הרבה פעילות של שבילי אופניים וזה דבר מבורך בירושלים".
יו"ר עמותת "ברחובות שלנו", פרופ' איתי פישהנדלר, משוכנע שלרשות המקומית יש יכולת להפחית את מספר ההרוגים בתאונות, בעזרת תכנון תעבורתי שונה. "הפירמידה הקלאסית של תחבורה של שנות ה-60 היתה שנותנים עדיפות לרכבים ואחר כך לתחבורה ציבורית והולכי רגל זה בשוליים.
"אלא שהעולם הופך את הפירמידה, כלומר המטרה של המרחב הציבורי היא לעודד הליכתיות. איך הופכים את הפירמידה? יוצרים מדרכות להולכי רגל, דואגים שרכבים לא יחנו על המדרכה, שותלים עצים, הופכים כבישים למדרחובים ומעודדים תחבורה ציבורית. בירושלים המגמה הפוכה ־ העירייה מצרה את המדרכות, לא מנגישה אותה לנכים, ממשיכה לחלק תווי חניה כמו שמחלקים סוכריות. זה לא קורה סתם שירושלים היא בירת תאונות הדרכים בישראל", הוא מבהיר, "מקבלי ההחלטות לא חווים את האומללות של הולכי הרגל".
גורם נוסף הבקי בסוגיית תאונות הדרכים בעיר אמר ל"ידיעות ירושלים": "בכל מקום שיש בעיר הזו צומת של הכרעה, העירייה תעדיף את הרכב הפרטי על פני הולכי הרגל, חוץ מהפרויקט של הרכבת הקלה. גם ברמזורים יש העדפה לרכבים על פני הולכי הרגל. זה תמיד היה, אבל בשנים האחרונות זה מתגבר בגלל ריבוי הרכבים הפרטיים. לילדים המקום הזה הוא שדה קטל והסיפור הוא לא רק הרוגים אלא גם פצועים קשה. בוועדה לבטיחות בדרכים, דיברו על ציר גולדה ועל הבעיות הקשות של הולכי רגל, כל הדיון היה מנקודת מבט של נהגים, אף אחד לא דיבר על נקודת המבט של הולכי הרגל. יש בעיר הזאת יותר הולכי רגל מנהגים. יש תפיסה כזו שאומרת שהולכי הרגל לא נזהרים, זה לא נכון. זו מדיניות וזו תשתית וירושלים נמצאת כל כך הרבה מאחור שזה כואב".
"עידוד הליכתיות"
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות מקדמת העירייה פעולות רבות לעידוד ההליכתיות ולצמצום השימוש ברכב פרטי. אנחנו פועלים לשדרוג המדרכות ולהרחבתן, לצד סלילת שבילי אופניים. בצמתים ובכבישים מבוצעים שינויים גיאומטריים שעוברים שדרוג, במטרה למתן תנועה ולשפר את הבטיחות בכבישים. לצד פיתוח התשתיות, פועל גם צוות אחזקה ייעודי שנותן מענה 24 שעות במפגעי בטיחות".
בעירייה מבטיחים כי ירושלים מצויה בעיצומה של מהפכת תחבורה הכולת מעבר משימוש ברכב פרטי לרשת רכבות קלות, רכבת כבדה, תחבורה ציבורית רחבת היקף, מיקרומוביליות והליכתיות. "בקרוב תחל הפעלה מסחרית של מקטעי המסילה החדשים בקו האדום של הרכבת הקלה ובעקבותיה צפויה הקלה ניכרת במצב התנועה בעיר".
בכל הקשור לצמצום השימוש ברכב פרטי והגברת ההליכתיות, בעירייה מציינים כי המדרחוב הראשון בישראל הוא בן יהודה הירושלמי, קו הרכבת העירונית הראשון בישראל - ירושלמי, וגם פיתוח רשת הליכתית במרכז העיר ותכנון רובע הכניסה לעיר כרובע מעודד הליכתיות, קידום רשת מת"צים משלימים ושבילי אופניים, קידום רמזורי העדפה לתח"צ על פני רכב פרטי ועוד.
בכיכר ספרא הוסיפו וציינו: "באשר לפעילויות החינוכיות העירייה מפעילה באמצעות מנח״י תוכניות חינוך והדרכה לבטיחות בדרכים לכלל האוכלוסיות והמגזרים בבתי הספר ומחוצה לו. אנחנו גם משלבים פעילויות הסברה חווייתיות במרכז העירוני לבטיחות בדרכים, ואלפי תלמידים מכלל האוכלוסיות לומדים בו על הליכה ורכיבה בטוחה. יש אירועי חשיפה לתרבות נהיגה המיועדים לילדים, נוער וסטודנטים, ותכניות מיוחדות לנהגים צעירים בכיתות י"א וי"ב. לגיל השלישי ישנן מגוון פעילויות בתוך מסגרות המועדונים החברתיים לאזרחים ותיקים, ובמהלך שבוע בטיחות בדרכים קיימה העירייה עשרות פעילויות ברחבי העיר לכלל שכבות הגיל, ביניהם, פעילות הסברה לגיל השלישי בנושא התנהגות בטוחה בתחבורה הציבורית".
