עבודות התשתית הפכו בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מהנוף הירושלמי. מדרכות שנפתחות, כבישים שנחסמים, גדרות בטיחות וכלים הנדסיים מלווים את שגרת חייהם של תושבים רבים ברחבי העיר. אלא שלצד השדרוגים והשיפורים בתשתיות, מתעוררת גם שאלת האחריות לבטיחותם של הולכי הרגל. כעת, תאונה שהתרחשה לפני כמעט שש שנים מגיעה לבית המשפט, במסגרת תביעה כספית בסך כ־645 אלף שקל שהגיש המוסד לביטוח לאומי נגד עיריית ירושלים וגורם נוסף. הצטרפו לקבוצת העדכונים שלנו ב-WhatsApp>>
על פי כתב התביעה, שהוגש לבית משפט השלום בירושלים, האירוע התרחש בדצמבר 2020. תושב העיר היה בדרכו לעבודתו במרכז הרפואי הדסה הר הצופים, כאשר נתקל במפגע במדרכה, איבד את שיווי משקלו ונפל.
לטענת הביטוח הלאומי, המפגע נוצר או נותר בעקבות עבודות שבוצעו במקום, מבלי שננקטו אמצעי הבטיחות הדרושים כדי למנוע פגיעה בהולכי רגל.
נפילה אחת, פציעות והשלכות ממושכות
מהמסמכים הרפואיים שצורפו לכתב התביעה עולה כי בעקבות הנפילה סבל האיש מפגיעות בגב ובצוואר, ובהמשך התלונן על כאבים, מגבלות בתנועה וקשיים תפקודיים.
בעקבות מצבו עבר הנפגע שורה של בדיקות רפואיות, ובהן בדיקות הדמיה ובדיקות נוירולוגיות. במסמכים קיימת גם התייחסות להשלכות נפשיות של התאונה.
אף שהאירוע התרחש במרחב הציבורי ולא בתוך מקום העבודה, הוא הוכר כתאונת עבודה, שכן הנפגע היה בדרכו למשמרת. בעקבות ההכרה החל המוסד לביטוח לאומי לשלם לו גמלאות בהתאם לזכאותו.
הביטוח הלאומי: המפגע לא טופל, הולכי הרגל נחשפו לסכנה
במרכז התביעה עומדות טענות לרשלנות מצד עיריית ירושלים והנתבעת הנוספת. לטענת הביטוח הלאומי, הנתבעות לא דאגו לתקינות המדרכה, לא הסירו את המפגע ולא הציבו אמצעי אזהרה ובטיחות מתאימים.
ביטוח לאומי מבקש למעשה להטיל על הנתבעות את האחריות הכספית לתוצאות התאונה, בטענה כי ניתן היה למנוע אותה באמצעות תחזוקה נאותה, פיקוח ואמצעי בטיחות.
התביעה מעלה שאלה בעלת משמעות רחבה במיוחד בירושלים, שבה מתבצעות עבודות תשתית רבות במרחב הציבורי: מי אחראי לבטיחות הולכי הרגל כאשר מדרכה נפגעת או משתבשת בעקבות עבודות, ומהי אחריות העירייה כאשר העבודות מבוצעות בידי גורמים אחרים?
החשבון מגיע לעירייה: 645 אלף שקל
בניגוד לתביעת נזיקין רגילה שמגיש אדם שנפגע, במקרה הזה התובע הוא המוסד לביטוח לאומי, שכבר שילם לנפגע גמלאות בעקבות התאונה.
מדובר בתביעת שיבוב, שבמסגרתה מבקש הביטוח הלאומי לקבל בחזרה כספים ששילם או שהוא צפוי לשלם, מגורמים שלטענתו אחראים לפגיעה.
סכום התביעה עומד על 645,557 שקל, והוא כולל תשלומים ששולמו לנפגע בעבר לצד חישוב של גמלאות עתידיות. מבחינת הביטוח הלאומי, אין הצדקה שהקופה הציבורית תישא לבדה בעלויות התאונה אם יתברר כי זו נגרמה כתוצאה מרשלנות של גורם אחר.
מעיריית ירושלים נמסר: "העירייה טרם קיבלה את כתב התביעה. התייחסותה תינתן בבית המשפט כמקובל".
