מהפכת האוטובוסים החשמליים בירושלים צפויה להאיץ משמעותית בשנים הקרובות. מסמך חדש של צוות תוכנית אב לתחבורה חושף כי עד שנת 2030 מתוכננת הפעלה של 1,000 עמדות טעינה נוספות במספר חניוני אוטובוסים ברחבי העיר, כחלק מהיעד להפוך כ־75 אחוז מצי האוטובוסים בירושלים לחשמלי.
כיום פועלים בירושלים, לפי המסמך, כ־250 אוטובוסים חשמליים, הנטענים במסוף הארזים. בתוך פחות מארבע שנים אמור מערך החשמול להתרחב משמעותית, כאשר גם כל החניונים והמסופים החדשים שיוקמו בעיר יתוכננו מראש לטעינת אוטובוסים חשמליים. היעד לטווח הארוך הוא השלמת המעבר של כלל הצי להנעה חשמלית עד 2040.
מדובר במערכת תחבורה עצומה: לפי צוות תוכנית אב, האוטובוסים בירושלים מבצעים מדי יום יותר מ־10,000 נסיעות רישוי ומשרתים יותר מחצי מיליון נוסעים.
מאות אוטובוסים יתחברו לחשמל מדי לילה
המעבר לחשמל יוצר גם אתגר חדש. במסמך נכתב כי מסופי האוטובוסים הופכים ממתקני חניה ותדלוק למוקדים בעלי צריכת חשמל גבוהה במיוחד, כאשר עשרות ואף מאות אוטובוסים נדרשים להיטען בפרקי זמן מרוכזים, בעיקר בשעות הלילה.
מסוף הארזים ממחיש את סדר הגודל. המתחם, שהוקם בהשקעה של כחצי מיליארד שקל ומשתרע על פני כ־50 אלף מ"ר, כולל כבר היום 215 עמדות טעינה מהירות לאוטובוסים חשמליים. מעל החניון הוקם גם גג ירוק בשטח של כ־20 אלף מ"ר.
וזה לא יהיה המתחם היחיד. בצפון־מזרח העיר מקודם, למשל, חניון לילה חדש בנחל אוג בעלות של כ־99.4 מיליון שקל. הוא אמור לכלול 96 מקומות חניה — 91 מהם לאוטובוסים מפרקיים — וכל 96 העמדות מתוכננות עם טעינה חשמלית. החניון מיועד לשרת בין היתר את פסגת זאב, נווה יעקב, שועפאט, בית חנינא ועיסאוויה. GoInfo
ומה יקרה אם החשמל ייפול?
זה אולי החלק המפתיע ביותר במסמך החדש. ככל שיותר מהאוטובוסים בירושלים עוברים לחשמל, גדלה גם התלות של התחבורה הציבורית באספקת חשמל רציפה.
בצוות תוכנית אב מזהירים למעשה כי ריכוז הטעינה של מאות אוטובוסים במסופים יוצר תלות גבוהה ברשת החשמל. לכן פורסמה כעת בקשה לקבלת מידע מהשוק על פתרונות שיאפשרו למסופים לייצר, לאגור ולגבות חשמל בעצמם, במקום להסתמך לחלוטין על הרשת הארצית.
המטרה היא לא רק סביבתית. אספקת החשמל הופכת בהדרגה לחלק מהיכולת של יותר מחצי מיליון נוסעי האוטובוסים בירושלים לקבל שירות מדי יום.
