לפני כשלוש שנים קיבל במאי הדוקו יוחאי רוזנברג, טלפון ממישהו שהציג את עצמו בתור "צייד קברים". רוזנברג תהה בקול מה זה אומר והזר פשוט השיב: 'בשבוע הבא אני נוסע לפולין ואתה בא איתי'. ככה מתחיל המסע של רוזנברג וככה מתחיל הסרט שלו שישודר ביום השואה ברשת 13 (5.5 בשעה 23:15).
רוזנברג (49), נשוי לרעות ואב לארבע בנות, נולד בירושלים וכיום מתגורר בתקוע. הוא כבר צילם והפיק כמה וכמה סרטים העוסקים בשואה שזכו לשבחים רבים. "את כל הסרטים, וגם סרטים בנושאים אחרים, אני מתחיל בתחקיר ובהיכרות עם גיבור הסרט", הוא מסביר "הפעם זה היה אחרת".
שבוע וחצי אחרי הטלפון המסתורי, רוזנברג כבר היה על מטוס בדרך לפולין והתחיל לצלם, "קודם קפצתי למים ואז התחלתי להבין איך שוחים בביצה הזאת, מי הדמות ומה הסיפור שלי. נסענו ימים שלמים לאורכה ולרוחבה של פולין", מגלה הבמאי. "אני בן למשפחה פולנית שורשית משני הצדדים. בדיוק גם אבא שלי נפטר במהלך העשייה של הסרט וזה היה לגמרי גם קצת מסע שורשים עבורי. התעסקתי בשואה בכמה סרטים שעשיתי, אבל זה לא סרט עדות", הוא מסביר, "זה סרט על מאבק על הזיכרון היהודי שקורה היום".
אוצר יהודי
בחצר הבית
גיבור הסרט הוא מאיר בולקה, צלם אוכל שמתקרב לשנות השישים לחייו. לפני כעשר שנים הוא הגיע לעיר שבה נולדו אביו וסבו וכמו כל יהודי שמגיע לעיר אבותיו ביקש לפקוד את קברי המשפחה "הוא גילה שבית הקברות הפך לפארק כלבים ואת המצבות הוא גילה משמשות אבני בנייה של חומת בית הקברות קתולי שנמצא ליד. הדבר הזה טלטל אותו", אומר רוזנברג. "מבחינתו הם כאילו גם מכרו את הסיפור של המשפחה שלו וגם עשו לזה שימוש משני, הוא הרגיש 'הרצחת וגם ירשת'".
בולקה התחיל לחקור בנושא וגילה שיש ארבע מאות בתי קברות יהודיים שעברו מחיקה ושינוי ייעוד. הוא הרגיש שבפולין מנסים למחוק כל מה שקשור לעבר היהודי שם והחליט לצאת למאבק שהפך למשימת חייו.
"הוא קורא לעצמו אינדיאנה ג'ונס היהודי כי באופן שבו הוא נאבק הוא משתמש בהרבה איסוף מידע וכל מיני רעיונות ומצלמות נסתרות ודברים כאלה, וגם בזה שהוא נכנס לסיפורים הרבה פעמים בלי סיכוי ומשתמש בכל מיני דרכיֿם בשביל להשיג מידע. אני יותר הרגשתי שהוא כמו קצת בלש של פעם, כזה שנוסע לבד במלונות בפולין וחוקר".
צייד הקברים מנסה לפחות לשמר את הציון או את הסימון שהמקומות האלה היו פעם, שגרו שם פעם יהודים, שנקברו שם יהודים. ואז התחילו להגיע אליו פניות וסיפורים מאנשים ששמעו על פועלו. "חסידים פונים אליו שיחפש עבורם קבר של אדמו"ר, היינו בבית של אדם שהוא קיבל מידע מצאצא של משפחה על כך שיש לו אוצר בחצר שמשפחה יהודית החביאה בשואה ועדיין לא נחפר אבל בעל הבית עדיין לא מוכן שיחפרו שם. התפתח שם ויכוח ואני כבמאי הייתי מת שיחפרו בשביל שיהיה לי את האוצר, מצד שני אני גם מבין את הזקן הפולני שנכנסים אליו הביתה. זה סרט ששם אותך במצבי קצה".
"הרבה מאבקים לא מצליחים", מעיד רוזנברג, "אבל זה המסע שבולקה יצא אליו ומה שאני חושב שמעניין זה שיש לו המון טכניקות של איך הוא נאבק, למשל: הוא עמד בבית קברות עם שלטים ואמר 'אל תחרבנו על ההורים שלנו', במקרים אחרים הוא מגייס בוטים להדיח ראשי ערים שמקדמים בנייה על מקומות שהם קברי אחים יהודים. הרבה פולנים רואים בו אויב, אבל יש גם פולנים שהם בעצמם מרגישים משיכה להתעסק בעבר הזה. יש כומר שרואה בזה מחויבות דתית לברית בין היהדות לנצרות, אז הוא יוצא למאבק ביחד איתו כדי לשמור על גיא הריגה שנרצחו בו יהודים.
"בולקה אומר משהו שבעיניי מעניין באובססיה שלו", מסכם רוזנברג, "הוא אומר: 'זה גדול עליי', גם 200 שנים לא יספיקו בשביל לעשות את מה שהוא עושה, אבל הוא ממשיך בכל הכוח".
פורסם לראשונה: 18:45, 05.05.24