במינהל הקהילתי 'גוננים' הפנו השבוע אצבע מאשימה כלפי העירייה בעקבות תאונת הדרכים הקטלנית שהתרחשה בסוף השבוע שעבר בצומת הרחובות יהודה הנשיא והורקניה.
באירוע הטראגי נהרג אשר ארצי ז"ל כאשר חצה את הכביש. בעירייה מיהרו אומנם להודיע בעקבות התאונה הקשה כי כבר בחודש הבא יחלו במקום עבודות להקמת רמזור, אלא שבמינהל טוענים כי במשך שנים ארוכות דחתה הרשות המקומית הקמה של כיכר תנועה במקום, אף שהתקציב למיזם אושר זה מכבר.
התאונה הקטלנית התרחשה ביום חמישי שעבר סמוך לשעה 15:00 אחר הצהריים, אז התקבל דיווח במוקד מד"א על הולך רגל שנפגע מרכב ברחוב יהודה הנשיא. "הגענו למקום וראינו את הפצוע שוכב על הכביש כשהוא מחוסר הכרה וסובל מחבלת ראש קשה", סיפרו חובשי רפואת חירום במד"א מאיר גרשוני ויונה בירנצויג. "הענקנו לו טיפול רפואי, שכלל חבישות ומתן תרופות, ופינינו אותו בניידת טיפול נמרץ של מד"א לבית החולים כשמצבו קשה". מאוחר יותר התברר כי הפצוע, שנפטר מהפציעה החמורה, הוא אשר ארצי ז"ל, שהיה בן 87 במותו. הוא התגורר בקטמונים במשך עשרות שנים והיה אהוב על רבים.
הסבא של השכונה
"משפחתו הגיעה לגור ברחוב הורקניה אחרי מלחמת ששת הימים", סיפרה השבוע יו"ר הפורום האורבני של המינהל הקהילתי, מלי ששון. "הם גרו בממילא, ואחרי שפינו את השכונה הם באו לגור כאן ברחוב הורקניה 8. ההורים שלי ז"ל היו גרים בהורקניה 1 ואשר התחבר עם אבי ז"ל וכל יום הם היו הולכים ביחד לבית הכנסת כורש ברחוב יוסי בן יועזר.
כשאבי נפטר אשר היה מגיע בכל שבת בשעה 12 לבית של הוריי כדי להשלים מניין לאזכרה שהייינו עושים. "אחרי שאבי נפטר הוא התחיל להתפלל בבית הכנסת חוג'ה ברחוב אליעזר הגדול. מספרים שהוא היה מגיע ראשון, פותח את בית הכנסת והולך אחרון. העצוב הוא שהאיש היקר הלך בדרך הכי אכזרית שיש. הוא הלך אומנם עם מקל אבות אך היה פעיל וצלול עד יומו האחרון".
ששון מציינת כי ארצי ז"ל הכיר היטב את הצומת שבו הוא מצא את מותו. "הוא היה הולך ברחוב הורקניה וחוצה את הצומת בערך ארבעים שנה מדי יום ביומו. הוא היה הולך לבתי הכנסת ופותח וסוגר אותם שלוש-ארבע פעמים ביום. הוא גם היה מאכיל את היונים בשכונה. היה איש עניו וצנוע, חייכן ומקסים שהיה תמיד מאיר פנים. הילדים היו קוראים לו 'סבא אשר'". כ־100 איש מתושבי השכונה קיימו השבוע עצרת זיכרון במקום שבו ארצי ז"ל מצא את מותו. בתו של ההרוג הודתה למשתתפים בדמעות וביקשה להפיק לקחים על מנת שאף אחד אחר לא ייפגע עוד במקום.
יש כסף, דבר לא נעשה
במינהל הקהילתי וגם ב'אור ירוק' טוענים כי הסכנה באזור היתה ידועה לכולם מזה שנים רבות. בארגון, שפועל לצמצום הנפגעים מתאונות דרכים, טוענים כי על פי נתוני הלשכה המרו כזית לסטטיסטיקה, משנת 2013 ועד אפריל 2023 נפגעו 15 בני אדם בצומת הורקניה-יהודה הנשיא. מתחילת השנה ועד היום נהרגו בעיר 8 בני אדם, מתוכם 6 הולכי רגל, אחד נהרג כשהיה ברכב פרטי ואחד בעת שרכב על אופנוע. בגוננים טוענים כי אם בודקים את המספרים מאוגוסט שעבר, יש כבר 11 הרוגים אשר מצאו את מותם בתשתיות המיועדות להולכי רגל, קרי מדרכות, מעברי חציה, איי תנועה ורחובות ללא מדרכות.
ששון טענה השבוע כי כבר ב־ 2014 העירייה קיבלה תקציב להסדרת הצומת, אך הזמן חלף והאזור המסוכן המשיך לגבות קורבנות בנפש. יצוי, כי לא רק מבוגרים אלא גם ילדים רבים חוצים את הצומת מדי יום, מאחר שבסמוך יש מספר בתי ספר מרכזיים, ובהם ממ"ד גוננים, עלמה אמונה, שחרית, דנמרק ועוד.
"יש במקום תשתיות והכל מוכן כדי להרים את הרמזורים", אמרה ששון, "אבל עד היום זה לא בוצע. לא ברור מה סיבת העיכוב. לפני כשו לוש שנים בנו את הרמזורים בצומת קנאי הגליל-יהודה הנשיא אחרי שאישה נדרסה שם ונהרגה במקום. כשהו רמזורים הותקנו שם הבטיחו לנו שיתקינו גם בצומת שלנו, גם אמרו לנו שהתשתיות קיימות. עברו כמה שנים, אבל מאז דבר לא נעשה".
התקציב אושר, דבר לא נעשה
בעירייה טענו השבוע כי הכסף להקמת רמזור התקבל רק בינואר, אלא שממסמכים שהגיעו ל"ידיעות ירושו לים" עולה כי כבר בשנת 2014 תקצב משרד האוצר ב־ 2.5 מיליון שקלים את שיקום הצמתים המסוכנים לאורך רחוב יהודה הנשיא. העירייה החליטה להקים בצמתים מעגלי תנועה והטילה את המלאכה על חברת התשתיות העירונית 'מוריה'. כך למשל בתאריך 3.4.2014 התכנס צוות היגוי ליישום החלטת ממשלה 1655 ובחר את הפרויקטים בשכונה. בנוגע לפרויקט 'מעגלי תנועה ברחוב יהודה הנשיא', במסמך רשמי נכתב כי ״החל תכנון מפורט על ידי אגף תחבורה בעיו ריית ירושלים אך בשלב זה לא מתוקצו בים לביצוע״. מתברר כי צוות ההיגוי קבע את סדר העדיפויות לפרויקטים השונים והציב את מעגלי התנועה במקום השני - זאת לאחר הקמת 'פארק גוננים'.
הפארק נחנך כבר בשנת 2017 , אולם מעגלי התנועה לא הוקמו, דבר שעשוי היה להפחית לפחות את מספר הנפגעים בצומת. בספטמבר 2017 התקיים דיון נוסף בסוגיית מעגלי התנועה ברחוב יהודה הנשיא. בדיון השתתפו שלושה בכירים מטעם חברת 'מוריה' - ראש מינהלת פיתוח אורבני, מהנדס תכנון וביצוע ומתאם תכנון המשמש גם כמנהל פרויקטים. בדיון השתתפו גם יועצים ומהנדסים נוספים. בסיכום הדיון וההחו לטות נקבע כי הסדרי התנועה החדשים מחייבים את אישור רשות התמרור, ודנו באופציה לצמצם את הכביש העובר בלב שכונת מגורים משני נתיבים לנו תיב אחד, להוסיף משולשי ראות ולוודא כי יש תקציב לביצוע. בסופו של דבר הפרויקט התעכב, וביום חמישי התרחש במקום אסון.
יו"ר המינהל הקהילתי 'גוננים' יוסי סעידוב טוען כי הפניות החוזרות ונשנות לעירייה לשקם את תשתיות הולכי הרגל בשכונה אינן מועילות. "למעלה ממחצית מתושבי השכונה הם ילדים ונוער מתחת לגיל 18 ומבוגרים מעל גיל 70 - שזקוקים למדרכות כדי להגיע בבטחה לבתי הספר, למרכזים קהילתיים ובריאותיים ולמוקדי המסחר. לצערנו העירייה אינה מגיבה לדרישתנו לאכוף נגד חניה על מדרכות, מסרבת לקדם הסדר חניה לטובת תושבי השכונה ומפקירה את הולכי הרגל בשכונה. בנוסף עיריית ירושלים מקדמת את קטיעת פארק המסילה באמצעות אוטוסטרדה בת ארבעה נתיבים שתחצה את הפארק באזור תלפיות. מדובר בתשתית הולכי הרגל החשובה ביותר לשכונתנו ולדרום ירושלים".
עוד בחדשות:
יו"ר 'ברחובות שלנו' - ארגון הולכי הרגל של ישראל, פרופ׳ איתי פישהנדולר, טען השבוע כי "חיים של רבים מהם היו יכולים להינצל אם עיריית ירושלים היתה מאמצת אמצעי בטיחות בסיסיים, כמו מעברי חציה מוגבהים, צביעת מעברי חציה, אמצעי מיתון תנועה ועוד. "בשנה וחצי האחרונות אנו פועלים מול עיריית ירושלים להגדלת ולשיפור זמן ואיכות האור הירוק להולכי רגל בצמתים עתירי הולכי רגל - שבהם האור הירוק הוא שניות ספורות בלבד. לצערנו בשנה וחצי לא הצלחנו להאריך אף לא בשנייה אחת את הזמן להולכי הרגל. ספק רב אם גם אחרי ההרוג ה־11 בפחות משנה תשנה עיריית ירשלים את המדיניות שלה".
תגובת עיריית ירושלים
מהעירייה נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, התקציב לביצוע רמזור במקום מעגל תנועה בצומת יהודה הנשיא והורקניה הועבר לידי העירייה רק בתחילת שנה זו. בימים אלו מסיימת העירייה את העבודות והסדרי התנועה בציר הורקניה-שמעוני, תוך הקדמת לוחות הזמנים. בתחילת חודש יולי תבצע העירייה את העבודות להקמת הרמזור, והן יושלמו בחודש אוגוסט״.
"עיריית ירושלים מחויבת לשמירה על בטיחותם של כלל משתמשי הדרך. בנוגע לפארק המסילה, הרי שעל פי התפיסה העירונית הוא מהעוגנים החשובים של רווחת הציבור בירושו לים. על כן אין לפגוע בו לצורך מטרה אחרת. זהו הבסיס התכנוני המנחה את העירייה בכל פרויקט הקרוב לפאו רק, ובכלל זה הכביש המכונה 'כביש הברך'. הכביש המתוכנן ישרת את תלפיות החדשה כאחד משני צירים מרכזיים אשר בהם תנוע התחבורה הציבורית ובכלל זה הרכבת הקלה״.
״דרך צירים אלה ייכנסו ויצאו מרב כלי הרכב אל השכונה וממנה החוצה. ציר אחד הוא פייר קניג, שיהווה את השדרה הראשית של השכונה המתחדשת, בהשראת המפורסמות שבשדרות העולם. הציר השני הוא הכביש המחבר את השכונה לצומת פת״.
"לאור התפיסה התכנונית וחשיו בות פארק המסילה, עוד לפני סלילת הכביש המתוכנן יוקם גשר שיאפשר לתנועה המיקרומובילית ולהולכי הרגל להמשיך לנוע לאורך הפארק. זאת ללא הפרעה, באופן שוטף וללא מפגש וחציה של כביש או קו רכבת קלה. סביבת הגשר תטופח ותשמור על האופי של פארק המסילה".
מחקר: יותר הולכי רגל נהרגים בירושלים
מחקר מקיף שבוצע בכנסת, המתפרסם כאן לראשונה, חושף כי ב־2022 חלה עלייה במספר הנפגעים וההרוגים בקרב הולכי הרגל בירושלים. לבקשת חברת הכנסת לימור סון הר מלך, מרכז המחקר של בית המחוקקים ביצע בדיקה מקיפה של תאונות דרכים שהתרחשו בירושלים ב־5 השנים האחרונות.
בשנים 2022-2017 התרחשו בירושלים 5,614 תאונות, מתוכן 4,423 קלות (כ־9%), 1,113 תאונות קשות (20%), ו־78 קטלניות (כ1%), שבהן נהרגו 83 איש. מתוך כלל התאונות הסיבה העיקרית היא התנגשות חזית בצד (39.5%), ואחריה פגיעה בהולכי רגל (32%), והרבה לאחר מכן התנגשות חזית בחזית (7.3%).
בדיקה מעמיקה של הפגיעה בהולכי רגל חושפת כי ב־2021 נפגעו בעיר 236 הולכי רגל, מהם 163 במצב קל, 67 פצועים קשה ו־6 הרוגים. ב־2022 עלה מספר הנפגעים ל־284, מהם 183 במצב קל, 93 נפצעו קשה ו־8 נהרגו.
כאשר בודקים את כלל הנפגעים בתאונות דרכים שאירעו בעיר, מתברר שלאחר ירידה קלה במספר ההרוגים הכולל 11 ב־2017, ו-11 ב־2018, חל זינוק בשנים 2021-2019, ולאחר מכן היתה ירידה ל־10 הרוגים בשנת 2022. כאשר בודקים את מספר הפצועים קשה בכלל התאונות שהיו בעיר רואים כי ב־2022 חלה עלייה ל־187 נפגעים, לעומת 159 ב־2021, ועדיין מדובר במספרים נמוכים יותר מ־207 הפצועים קשה ב־2018.
שלושה חסמים שמעכבים שיפור
מחברי הדוח ציינו כי בערים שונות בעולם פותחו לאורך השנים תוכניות פעולה שמטרתן לספק מענה לבעיית הבטיחות של משתמשי הדרך הפגיעים ולקידום דרכים בטוחות ברחבי העיר. על פי דוח מחקר 'עיר בטוחה' של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הערים המובילות בעולם בבטיחות בדרכים, דוגמת לונדון, דבלין או שטוקהולם, פיתחו תוכניות פעולה רב־שנתיות ומתואמות לטיפול מערכתי בבטיחות משתמשי הדרך הפגיעים. התוכניות הללו מגדירות אופן טיפול כוללני בגורמים לתאונות בעיר, קרי תשתיות הדרך, בטיחות כלי הרכב והתנהגות משתמשי הדרך, במטרה ליצור מערכת 'סלחנית' לטעויות אנוש ובכך לצמצם את שיעורי ההיפגעות בתחומי העיר.
בדוח המקיף נכתב בין היתר: "לדברי דיאנה קוגן, מנהלת מחלקה בכירה לפיתוח והדרכה לבטיחות בדרכים בעיריית ירושלים, נכון למאי 2023, לא קיימת בירושלים תוכנית אסטרטגית כוללנית לבטיחות בדרכים בעיר. עם זאת, היחידות השונות בעיריית ירושלים פועלות באופן נקודתי בתחום הבטיחות בדרכים, וזאת בשיתוף פעולה עם גורמים שונים".
אנשי מרכז המחקר של הכנסת ביקשו מקוגן לפרט את החסמים העיקריים אשר מקשים על פעילות העירייה בכל הנוגע לשיפור הבטיחות בדרכים בעיר. ואלה החסמים שחשפה עובדת העירייה הבכירה: "מחסור בתקציבים ובהקצאת משאבים מספיקים לצורך פעילות האגף, הפרופיל המורכב של העיר מבחינה הנדסית, תשתיתית, תכנונית וחברתית, ומאפיינים כגון אוכלוסיית תושבים מגוונת, שכוללת את החברה הערבית, החרדית והכללית, ושכונות מגורים בעלות מאפיינים תשתיתיים מורכבים, צפיפות דיור וכדומה'".
קוגן גם ציינה כי בשנים האחרונות חלה עלייה בשימוש בקורקינטים ובאופניים חשמליים, אולם לדבריה, "בשונה מתל אביב, שבה קיימת אכיפה נרחבת בכל הנוגע לכלי רכב ללא רישיון בירושלים כמעט שלא קיימת אכיפה בתחום".
מכיכר ספרא נמסר בתגובה: "העירייה פועלת רבות בכל הנוגע לתחום הבטיחות בדרכים, שעומד בסדר עדיפות גבוה בניהול העיר, כשלכל מינהל ואגף בעירייה יש תוכנית עבודה ודגשים הכוללים בתוכם התייחסות לבטיחות התושבים והצלת חיים. לראיה, בשנת 2021 זכתה עיריית ירושלים במקום הראשון בתחרות ארצית 'לעיר הבטוחה' בקטגוריית ערים מטרופוליניות. כמו כן המחלקה לבטיחות בדרכים מתוקצבת בפעילות בבתי הספר לאורך כל השנה, ורק לאחרונה שופץ המרכז לבטיחות בדרכים בעיר בסכום של יותר מ־800 אלף שקל, שאליו מגיעים תלמידים מכל רחבי העיר שלומדים על התנהגות בטוחה בדרכים ורכיבה נכונה ובטוחה על אופניים. באשר לאכיפת החוקים הנוגעים לקורקינטים ואופניים חשמליים, יצוין כי אכיפה זו נעשית על ידי משטרת ישראל".
